החכמים שמסלפים את דברי הצדיקים

מה שנאמר עד כה בלחישות וברמיזות, מקבל כעת גושפנקה פומבית ממי שהיה שם: השליטה במגזר החרדי מצויה בידי עסקנים, שמשים ובעלי אינטרסים - ולא בידי הרבנים ששמותיהם מופיעים על הפשקווילים, המודעות, ההודעות, הכרוזים והחרמות. נכון שהרב חיים אמסלם מדבר מפוזיציה, אבל אין זה כמובן אומר שדבריו אינם נכונים. יתרה מזאת: יש להם אישור ממקורות נוספים, שלא מוכנים להיחשף, אבל מתארים בדיוק את אותו מצב.

הרקע הוא קודם כל ביולוגי. חשובי הרבנים החרדיים הם זקנים מופלגים: הרב יוסף שלום אלישיב הוא בן למעלה מ-100, הרב אהרון לייב שטיינמן הוא בן 98, הרב עובדיה יוסף הוא בן 88, הרב נסים קרליץ הוא בן 86. הרב אלישיב אינו יודע עד היום שבתו, הרבנית בת-שבע קנייבסקי, נפטרה לפני מספר חודשים; מקורביו לא סיפרו לו מחשש לבריאותו, וזה כמובן מלמד רבות על שליטתם בו ועל מידת הקשר שלו עם המתרחש מחוץ לסביבתו הקרובה ביותר. אמסלם אומר כמעט במפורש, שגם הרב עובדיה מצוי במידה רבה בשליטתם של מקורביו ובני משפחתו. כך המצב גם אצל הרבנים הבכירים האחרים.

מעבר לנושא הגילאים, ישנם האינטרסים. לגדולי התורה באמת אכפת רק, או לפחות בעיקר, משמירת ההלכה ומתלמוד התורה. כל השאר - פוליטיקה, תקציבים, תקשורת - הוא בעיניהם מכשיר להשגת מטרת-העל הזו. לעומתם, לרבים מן הסובבים אותם המכשיר הוא-הוא המטרה. הם אלו ששולטים בברזי התקציבים, הם אלו שיושבים בכנסת ובממשלה, הם אלו שמכוונים את אמצעי התקשורת המפלגתיים, הם אלו שעומדים בראש העמותות. וכאשר אותם אינטרסנטים הופכים להיות המוציאים והמביאים, קל להם להביא את גדולי התורה לנקוט עמדות המתאימות להם עצמם.

"השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים"

מקור בכיר שמכיר היטב את המתרחש בצמרת החרדית אומר, שהמצב כיום משקף במדויק אמירה של ר' יואל משה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, אשר שאל מהו פירוש הפסוק "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". הוא שאל והוא ענה: אל הצדיק קשה להגיע, כי יש לו שמשים ושומרי סף, וגם אם ניתן להגיע אליו - ודאי שהוא לא יקבל שוחד. מה עושה מי שרוצה להשפיע על הצדיק? קונה את החכמים שמסביבו, והם כבר דואגים לסובב את הצדיק כך שיתאים לאינטרסים של שולחיהם. הללו כמובן מספרים לצדיק שמדובר בענייני קודש, בסוגיות הרות-גורל של שמירת הדת, בעמידה על ההלכה - וכך השוחד שהם קיבלו מסלף את דברי הצדיק.

זה לא נעצר כאן. הרב אמסלם מתאר במילים בוטות את השליטה הזו של העסקנים, כאשר הוא מסביר מדוע הרב ברוך אבוחצירא והרב מאיר מאזוז יצאו נגדו: "כשיש מוסדות והם תלויים במנגנונים פוליטיים אלימים שמאיימים עליך בתקציבים, אז אין מה לעשות". אם הרב אמסלם צודק, אזי עברנו כאן למגרש הפלילי של אלימות וסחיטה באיומים. למען האמת, קשה לשער שמישהו ממש מופתע מזה. החברה החרדית הופכת להיות יותר ויותר אלימה - לא רק כלפי חוץ אלא גם כלפי פנים (כמו במאבק הממושך על השליטה בישיבת פוניבז'), ודרכה של אלימות שהיא שולחת זרועות לכל כיוון אם לא בולמים אותה. מי שזרע רוח בדמות אלימות נגד המשטרה, קוצר כעת סופה בדמותה של אלימות נגדו-עצמו.