הצעת החוק של
רוברט אילטוב לאפשר לחיילים לנסוע חינם בכל שעה בתחבורה הציבורית, כולל ברכבות, נדונה ביום ראשון האחרון בוועדת השרים לחקיקה, והוחלט להמשיך את הדיון בה בחודש נוסף. האמת היא שזו לא ממש הצעת חוק של אילטוב, את אותה הצעה בדיוק, מילה במילה - למעט אולי תוספת שתיים-שלוש מילים - הציעה בזמנו חברת הכנסת
אורית נוקד, כיום שרת החקלאות, ונדחתה.
מילא הניסיון לרכוב על הגל הפופוליסטי על פגיעה כביכול בחיילים בימי ראשון בבוקר, שהניב גם את הצעת החוק משותפת דומה של חברות הכנסת
דליה איציק ומירי רגב. האחרונה אגב כבר מקפלת זנב בין הרגליים ו
מאותתת על כוונתה לרדת מהצעת חוק זו.
טוב עשה יו"ר הוועדה, השר
יעקב נאמן, שדחה את הדיון בנושא. ישנה חלופה אחרת להצעת החוק, שיכולה להיות פתרון טוב עבור המשרתים בצה"ל, ועל כך בהמשך.
ראשית, יש להבין את המעכבים: הן צה"ל, הן
משרד התחבורה והן משרד האוצר מתנגדים לכך שהמדינה תממן באופן מלא נסיעות חיילים מטעמים שונים. צה"ל רואה בעצמו אחראי מלא על הסדרי נסיעות החיילים. הנושא מוסדר בפקודות הצבא, שמבקש להשאיר בידיו את הבקרה והמדיניות ללא התערבות מצד המחוקק. משרד התחבורה תומך בגישה זו. מניעיו של משרד האוצר הם כלכליים - במצב הנוכחי, יכול משרד הביטחון לנהל מו"מ מול חברות התחבורה הציבורית השונות למיניהן, ולחסוך לקופת המדינה כסף רב - כ-50% מעלות נסיעות החיילים.
עד היום, מי שמנהל את המו"מ מול חברות התחבורה הציבורית הוא משרד הביטחון. בהצעת החוק מוצג כי המו"מ יעבור למשרד האוצר, שלא ממש קופץ על המציאה. כנראה גם שם מבינים כי לא יוכלו להשיג עבור החיילים יותר ממה שמשרד הביטחון משיג.
מה שיפה בהצעת החוק הוא הסעיף הקובע כי בהיעדר הסכמה בין המדינה לחברות התחבורה הציבורית על גובה הפיצוי שתתן לחברות, ייקבע הסכום על-ידי ועדה בראשות שופט ושני אנשי ציבור שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
הסדר הנסיעות הנוכחי בימי א' ברכבת הוא על דעת הצבא, ביוזמתו ובהסכמתו, וכך צריך להישאר. הבעיות צצו רק בשנה האחרונה, בשני מקרים שונים: האחד - מניעת נסיעה בחינם של חיילים ברכבת הקלה בירושלים, והשני - מניעת נסיעה חינם של חיילים בקווים החדשים של חברת
נתיב אקספרס. בעוד שהבעיה האחרונה נפתרה לחלוטין, השנייה זכתה למענה חלקי מצד משרד הביטחון.
בסיכומו של דבר,
ראוי להכניס למשוואה צלע נוספת - את משרד התחבורה. אני מציע כי בהצעת החוק ייכתב כי לא יינתן רישיון להפעלת כל קו בטרם יובטח סיכום על גובה הפיצוי בין המדינה למפעיל. המצב בו חייל יורד מאוטובוס או מרכבת קלה כי אין לו במה לשלם הוא בלתי נסבל, וסעיף קטן זה עשוי לפתור את הבעיה.