הסוגייה האירנית - בין ייאוש לתקווה

מטוטלת מצב הרוח בישראל ביחס לאירן אינה יודעת מנוח. הערכות המומחים, הפוליטיקאים ואנשים הצבא נעות בין ייאוש לבין תקווה. פגישת נתניהו - אובמה האמורה להתקיים בעוד מספר ימים, הופכת להיות "גורלית", "האקורד האחרון" שלפני התקיפה הישראלית באירן. בהיעדר מידע ממשי, יש לקחת ההערכות אלה בערבון מוגבל, להנמיך ציפיות, ולנסות לנתח את המציאות בצורה יותר שקולה.

אירן נמצאת באחת השעות היותר קשות שלה, והיד עוד נטויה. למרות הזלזול של רבים, הסנקציות ארה"ב ואירופה הטילו על אירן מכרסמות בכלכלה האירנית שממילא נמצאת על סף קריסה. זו רק תחילת הדרך בהטלת סנקציות על אירן, והסבירות שהן תתגברנה, גבוהה למדי. הקולות הנשמעים מרוסיה וסין מבלבלים את המנהיגים אך אלה אינם אלה מס שפתיים המשולם בעבור העסקות הטובות שבין שתי המעצמות לבין אירן.

אף על-פי כן, חדי השמיעה מסוגלים לשמוע גם קולות אחרים, נעימים יותר לאוזניים המערביות או הישראליות. רוסיה רגילה להתנגד באופן אוטומטי לכל מה שהמערב עושה. יחד עם זאת, אין כל אפשרות להסיק שפוטין, העתיד להיבחר לנשיא, מוכן להשלים עם המצב שלאירן תהיה יכולת לפתח נשק גרעיני. סביר שלמקרא קביעה זו יהיו כאלה שירימו גבה או שתיים, אך גם אלה אינם מסוגלים להוכיח את ההפך.

מנהיגי אירן נמצאים על הקצה

המצב הפנימי באירן בכי רע. הכלכלה הולכת ומדרדרת הקצב מסחרר. הקיבעון של המנהיגים באירן מעוור את עיניהם עד כדי שאינם מסוגלים לראות נכוחה את המציאות ההולכת ומתקרבת למהפכה רבתי. כל התרגילים הצבאיים, התמרונים, ניסוי הטילים והאיומים הנשמעים מידי יום, מצביעים רק על דבר אחד: מנהיגי אירן נמצאים על הקצה, אך באותה המידה אינם מסוגלים לסגת מעמדתם שמא הציבור האירני יעשה בהם שפטים.

אחת ההוכחות לטעויות אסטרטגיות הנובעות מלחץ עצום בו נתון המשטר האירני היא סגירת מיצירי הורמוז, דרכם מועברים כ-20% מכמויות הנפט המופנות אל העולם. אירן יודעת היטב שכל ניסיון לסגור באמת את מיצרי הורמוז יחשב כ"קזוס בלי" ויקרב את המלחמה עליה מהר מן הצפוי. למרות זאת, הם כן מנסים לאיים באקדח ללא כדורים.

בניגוד לדעתם של מומחים שונים, גם בעלי הברית של אירן נחלשו מאוד. סוריה נמצאת באחת השעות הקשות ביותר שלה. הנשיא אסד יודע היטב שכל התגרות בישראל תוביל למכה איומה עליו. אסד שקוע עמוק מאוד במלחמת האזרחים, עד כדי כך שאיננו מודע לעובדה שקיצו קרב. לפתוח חזית נוספת כלפי ישראל, זו התאבדות, ואסד יודע זאת.

גם השותף הנאמן האחר של אירן, ארגון חיזבאללה, מבין היטב את המצב. הרטוריקה של נסראללה נועדה להיות מס שפתיים בלבד. למרות כמויות הנשק העצומות והטילים המשוכללים שהארגון קיבל, חיזבאללה יודע היטב מה תהיה התוצאה של פתיחת חזית נגד ישראל. הארגון לא יישמע להוראות אירן לפתוח במלחמה יזומה נגד ישראל.

מה שקרה במצרים - יקרה גם באירן

יש להודות שמדיניותם של ראש הממשלה ושל שר הביטחון לגיוס דעת הקהל העולמית נגד אירן הצליחה. האיומים על מתקפה קרבה ובאה עושים את שלהם. הסנקציות יתבררו כיעילות יותר מאשר הערכות המומחים. אובמה ואירופה התחייבו לא לאפשר לאירן להגיע ליכולת גרעינית - צבאית, והתחייבות זו בהחלט מחייבת. אסור להתייאש ולפול אל תוך מראה שחורה.

מה ששקרה במצרים, סוריה, תימן וכד' יקרה גם באירן. קצת סבלנות ופחות דברת מיותר, יביאו לתוצאות המקוות. אירן איננה מחוץ להיסטוריה.