מתחילים לחטוף על זה

ההצלחה שהשיג חמאס בחטיפת שליט ובמחיר שאילץ את ישראל לשלם פתחה לאנשיו וליתר ארגוני הטרור את התיאבון. בשני הצדדים מבינים מה תהיה משמעותו של מקרה נוסף של חטיפה לצורכי שחרור אסירים פלשתינים. בפיקוד הצפון סיפרו זמן קצר לאחר שחרור שליט על חמישה אירועים שבהם דיווחו חיילים על ניסיונות חטיפה מתחנות הסעה. גם באגף המבצעים מעידים שמאז עסקת שליט נרשמת התגברות בניסיונות חטיפת אזרחים וחיילים. בחודשים האחרונים עצרו השב"כ וצה"ל כמה חוליות שמוכנותן לחטיפת חיילים או אזרחים הייתה גבוהה. על-פי ההערכות פועלות בשטח חוליות נוספות.

צה"ל השיק קמפיין נרחב נגד נסיעה בטרמפים. בפיקוד המרכז אף חולקו למתיישבים ולחיילים 'פק"לי חטיפה' – הסברים כתובים על איום החטיפה, כולל הוראות התגוננות והנחיות פעולה למקרה של ניסיון חטיפה. "פיגוע מחטף הוא איום ממשי ואותנטי, וישנן כוונות ברורות", אמר בראיון לאתר צה"ל קצין אג"ם של אוגדת יהודה ושומרון, סגן-אלוף עמית ימין. המשטרה הצבאית תגברה את האכיפה של איסור הנסיעה בטרמפים והגבירה את הענישה נגד חיילים שנתפסו עושים זאת.

לאחר אירוע החטיפה הוקמה ועדה בראשות האלוף במיל. גיורא איילנד והיא בחנה ממצאים שעלו מהשטח ומצאה ליקויים רבים בפעילות הכוחות. התנהלות צה"ל לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה שונתה לגמרי, והיא נעשית בצוותים. בהיבט ההגנתי, עד סוף השנה הבאה תותקן על גבול הרצועה מערכת 'מספר חזק', בפיתוח החטיבה הטכנולוגית בזרוע היבשה, והיא אמורה לספק מידע והתרעות חמות בעת ניסיון לחפור מנהרות תת-קרקעיות. ניסוי כבר בוצע בחודשים האחרונים.

באגף המבצעים הוקם צוות מיוחד להפקת לקחים לאירועי חטיפה, בראשות אלוף נועם תיבון ואלוף-משנה ארז וינר. בין היתר תוחקר שליט עצמו, והפרטים שמסר על שביו השפיעו על המסקנות. בין היתר שונו מרכיביהן של סדרות השבי, שבהן מתרגלים לוחמי יחידות מובחרות נפילה בשבי. בשנה האחרונה נערכו כמה תרגילי חטיפה בהפתעה, כדי לבחון את מוכנות הכוחות מרגע מסירת ההודעה על חטיפת החייל עד לאיתורו.

ביולי 2008 הוקמה בהוראת שר הביטחון ועדה לקביעת עקרונות לניהול משא-ומתן לפדיון שבויים, בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר. תפקיד הוועדה היה להציב קווים ברורים ומנחים לדרג המדיני למקרה עתידי אם חלילה יבוא. לצד השופט שמגר ישבו בוועדה האלוף במיל. עמוס ירון ופרופ' אסא כשר. המסקנות הוגשו בינואר האחרון.

"לא עסקנו רק בשאלה איך להביא משא-ומתן לידי סיומו", אמר אז השופט שמגר, "אלא גם בשאלה אם לקיים משא-ומתן, מהם הגבולות המותרים ומיהם הגורמים המחליטים. באזור שאנחנו חיים בו, מדינה חפצת חיים לא תוכל לפעול בצורה יעילה ולהבטיח בטווח הארוך את האינטרסים החיוניים שלה ואת האינטרסים הכוללים של כלל אזרחיה אם לא נשנה את הכללים, את המציאות או את התוצאות כפי שהיו בעסקות ההחלפה ב-25 שנים האחרונות".

שנה וחצי לפני הגשת הדוח הסופי הוגשו מסקנות ביניים, אך עוד בהקמת הוועדה נקבע שעד לשחרור שליט לא יוגשו המסקנות ולא יפורסמו. "חשבנו כבר אז שלא נכון להסדיר את הנושא ושיהיה קשה לבצע את שינוי הכללים כאשר החייל נמצא בחזקת חמאס ואנחנו בעיצומו של דיון בגורלו", אמר שר הביטחון ברק עם הגשת המסקנות. עתה, אמר, הגיע הזמן "לעצור את המדרון החלקלק שאנחנו מוצאים בו את עצמנו מעסקת ג'יבריל הראשונה, דרך השנייה וכלה בעסקת טננבוים ובהחזרתו של גלעד".

בדוח הסופי, שמרביתו חסוי, קבעו שלושת חברי הוועדה שלא נכון יהיה לשלם בעבור חייל אחד בשחרור של מאות מחבלים, אלא רק בעשרות; ושתמורת חלל לא יינתן ולו אסיר אחד חי. עוד כתבו בעיקר המסקנות שהותרו לפרסום שנדרש ניתוק מוחלט בין משפחת החטוף לבין מקבלי ההחלטות, ושראוי להפסיק להפקיד את נושא המשא-ומתן בידי שליחים מיוחדים, אלא להותירו בידי שר הביטחון. "יש כמובן גם דרג נוסף שהוא הממשלה והעומד בראשה, שצריכים להחליט בשלבים השונים של משא-ומתן על מה מוסכם", אמרו חברי הוועדה.

שר הביטחון מסר בהודעה לתקשורת שילמד את הדוח. ברק היה אמור להיפגש ולדון במסקנות עם ראש הממשלה ולהחליט אם לעגן אותן בחוק או בתקנות, אך עד היום לא נראה שמחוץ למשרד הביטחון יש טיפול כלשהו בדוח. אחד המעורבים בעבודת הוועדה אומר: "לא שונה דבר, וזו שאלה טובה מה קרה מאז הוגש לשר הביטחון דוח הביניים שעסק בתהליכי קבלת ההחלטות, ומאז הוגש הדוח הסופי העוסק בעקרונות. כל הדוח חסוי בפני הציבור, כך שאי-אפשר לדעת איזו התקדמות הייתה אם בכלל". ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מדובר בסוגייה רגישה ביותר, והדיונים בה טרם הסתיימו".

אלי אבידר, לשעבר יועצו של ראש הממשלה אריאל שרון וראש נציגות ישראל בקטאר, עומד היום בראש 'הפורום למזרח תיכון חכם'. "משא-ומתן מוצלח היה צריך לעקר את רצון ארגוני הטרור לבצע חטיפות כאלו בעתיד", הוא אומר, "וזה לא קרה הפעם. לא טעינו בעצם השחרור, אלא בדרך שבה נוהל המשא-ומתן. ישראל הפסידה נקודות רבות ביכולת ההרתעה שלה כלפי ארגוני הטרור. המוטיבציה לחטוף חיילים גבוהה כתמיד. אימצנו אל לבנו מאמרים שנכתבו בעולם הערבי ושיבחו את מחויבותה של ממשלת ישראל לאזרחיה, אבל זו דעתם של בודדים בלבד שם. בעיני הרוב, מדינה שמשחררת יותר מאלף עצירים תמורת חטוף אחד שלה היא מדינה חלשה.

"המתסכל הוא שאף שזיהינו את נקודת החולשה של היריב שלנו, האסירים הביטחוניים שבידינו, סירבנו למקד בה את ההתקפות שלנו. מדינת ישראל נוהגת בגדולי המרצחים כבאורחי כבוד במלון חמישה כוכבים. אין מדינה בעולם שמעניקה אוטונומיה ותנאים כאלה לאסיריה, ודאי שלא לאסירים ביטחוניים. החוק הבינלאומי כאן עומד לצדנו, ולא עשינו עם זה כלום. זיהינו את נקודת החולשה של היריב, ואפשרנו לו להמשיך להילחם בנו בנקודה החלשה שלנו".

האלוף במיל. אייל בן-ראובן, שהיה סגן מפקד פיקוד הצפון בזמן חטיפת אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל, חושב שפרשיות החטיפה האחרונות רק גרמו לאויב להבין כמה גדול הפוטנציאל בחטיפת חיילים. "אני חושב שדרך התגובה בצמוד לאירוע כזה צריכה להיות הפעלת כוח מידית וחסרת פרופורציה. שהצד השני יבין שחטיפה איננה כלי במשחק הזה. לכן, בעיניי מלחמת לבנון השנייה הייתה תגובה מוצדקת בנסיבות של חטיפת החיילים. למדנו את זה בדרך הקשה. צריך לתת את המכה לפני שנכנסים לבור הלחצים שנקרא משא-ומתן, כשהמשפחה יושבת על הצוואר והחברה הישראלית מתגייסת בדאגה לחטופים. מבחינה מסוימת זה נאמר לשבחה, אבל זה מקשה מאוד".

לדברי אלי אבידר, משא-ומתן עם גורמים ערביים אינו קרב אבוד מראש, אם יודעים איך לגשת אליו. "ככל שאנחנו להוטים יותר להגיע להסכם, ככל שאנחנו מוכנים לדחוק את הקווים האדומים שלנו ולהתפשר כדי להביא הסכם, הצד השני מקשיח עמדות ונסוג מהבנות קודמות שהסכים להן".

באיזו מידה חיזקה העסקה את חמאס?

"חמאס התחזק מאוד והוא נתפש כיום כגורם היחידי בעם הפלשתיני שמסוגל לגרום לישראל להיכנע. המשא-ומתן עם ישראל בנושא החטופים נחשב הישג עצום של חמאס והוא קיבל על כך רק ברכות. הרי לא מדובר כאן בשיחות שלום אלא בהסכם ניצחון של שחרור שבויים".

במבט לאחור, מה היינו צריכים לעשות?

"היינו חייבים ללחוץ להם על הנקודות הכואבות מהרגע הראשון ולגרום לכך שתקום צעקה מתוך בתי הכלא שמגדפת את חמאס על המעשה. הרעת התנאים, בליווי צמוד של הסברה בערבית לצד הפלשתיני, הייתה מביאה לתוצאה מצוינת ולעסקה הרבה יותר צנועה שהייתה הופכת את כל החטיפה הזאת ללא כדאית. גלעד שליט לא היה צריך להיות בשבי כל כך הרבה זמן. זה היה מיותר וזה גם כישלון משמעותי. המשא-ומתן היה שגוי. דוד מידן ניהל אותו בצורה מקצועית ובהתאמה מלאה לרוח הדברים במזרח התיכון – אבל הוא נכנס לתמונה מאוחר מדי, והתוצאה היא קשה".