תחת הכותרת "מגרשים ברצון" עסק (6.3.14) העיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים בנושא גירוש המסתננים, שהם קודם כל עבריינים, מישראל, והתייצב בריש גלי לצד העבריינים. יש לומר מייד: אין מדובר בפליטים. מרגע שאנשים אלה הגיעו מסודן ומאריתריאה למצרים, חייהם אינם בסכנה והם אינם פליטים. אבל יש בינינו מי שנעמד לצידם כאמצעי נוסף להחליש את ישראל.
יש לברך את ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, על שפעל נמרצות להקמת הגדר לאורך גבול ישראל-מצרים כדי לצמצם עד כמה שאפשר את הסתננותם של פליטים נוספים. לעומת זאת, גירושם מישראל של מי שכבר חדרו אליה היא איטית מאוד ומקשה מאוד על חייהם הסדירים של ישראלים רבים, שזכויותיהם וביטחונם קודמים לאלה של העבריינים.
הארץ מתרעם על גירוש עבריינים שחדרו לארץ בניגוד לחוק, אבל אינו נוטל קורה מבין עיניו: הוא ביטאונם של מי שזוממים לגרש ברצון ואף בהתלהבות יהודים אזרחי ישראל אשר חיים בארצם. מי שדוגל בשלום החזירי המתבסס על גירושם של מאות אלפי יהודים אינו רוצה שלום, ואף זכויות האדם במובן הבסיסי של המושג זרות לו.
הארץ קובל על ההתנהלות החוקית והמוסרית של ישראל בעניין מבקשי המקלט וקובע שהיא רצופה פגמים וכשלים. הוא שוכח שהשלום החזירי שהוא מטיף לו, הוא עצמו אינו חוקי ואינו מוסרי. כך גם הזדהותו האוטומטית עם כל תביעה ותכתיב של האויב ותומכיו, בארץ ובעולם.
הארץ תובע מהיועץ המשפטי לממשלה לפעול כדי שהממשלה תאפשר ל"פליטים" להתפרנס ולחיות כאנשים חופשיים. לאמיתו של דבר, יש לתבוע מהיועץ המשפטי לממשלה לפעול כדי שהממשלה, כולל השרה הממונה עליו, יימנעו מלקדם שלום חזירי המוביל את ישראל לכיוון לא יהודי ולא דמוקרטי, לא ציוני ולא מוסרי, ולמעשה כזה שאיננו שלום.
מי שממונה על אכיפת החוק, חייב להתעורר ולשלול על הסף מדיניות שעיקרה גירוש יהודים מבתיהם. כל עוד זהו הכיוון שמציעה ישראל בתהליך המתן ומתן המתנהל מול מכחיש השואה מרמאללה, מה לנו כי נלין על התגברות האנטישמיות בעולם. במה אוטו-אנטישמיות כחול-לבן צודקת ומוסרית יותר מאנטישמיות בארצות אחרות?!
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
