המשבר באוקראינה - לאן?

איני מתיימר להעריך להיכן יתפתחו האירועים באוקראינה, ומה יהיה בסופו של דבר העתיד של המחוזות המזרחיים של אוקראינה, שם מליציות פרו רוסיות נמצאות בתהליך השתלטות על מוסדות המדינה וממשלת קייב החלשה מנסה להתגונן. ממה שהתרחש עד כה (16 אפריל), וממה שלמדנו מאז החל המשבר לפני כחודשיים, אני רוצה להעלות את הנקודות הבאות:

• אוקראינה עבור רוסיה היא בבחינת אינטרס חיוני עליון, כמו, למשל, מקסיקו עבור ארה"ב. כשם שארה"ב לא תהיה מוכנה שבמקסיקו יעלה ממשל עוין, כך הדבר לגבי רוסיה ביחס לאוקראינה. במשבר הקובאני ב-1962, בתקופתו של הנשיא קנדי, ארה"ב הייתה מוכנה להגיע לעימות מזוין עם ברה"מ, עד כדי סיכון להתלקחות גרעינית, ובלבד שברה"מ תוציא מקובה את הטילים הגרעיניים שהיא הציבה שם.

• עבור ארה"ב ומערב אירופה המשבר באוקראינה הוא בבחינת עמידה ומאבק על עיקרון המהווה אבן יסוד לסדר העולמי: ריבונות המדינה ושלמותה הטריטוריאלית. עקרון זה מעומת עכשיו עם עקרון יסוד אחר: זכות ההגדרה העצמית של קולקטיב לאומי כלשהו במסגרת המדינה בה הוא אזרח ומהווה רוב באזור מסוים. הגישה המערבית קובעת: השלמות הטריטוריאלית היא הגוברת. זאת סוגיה הנוגעת כיום ישירות לכמה ממדינות אירופה המערבית, ובעיר ספרד שם המיעוט הקטלוני, סביב ברצלונה, מתכוון ללכת בחורף השנה למשאל עם שינתקו מספרד ויקנה לו מעמד של מדינה עצמאית. זה עלול בעתיד גם להשפיע, בצורות שונות, על המיעוט הערבי בישראל.

• רוסיה הצליחה לספח אליה את חצי האי קרים, אחרי משאל עם, חרף כל האזהרות ואיומי המערב. כפי שהדברים נראים עתה, הסוגיה של חצי האי קרים ירדה מסדר היום העולמי. העולם השלים עם זה, ורוסיה "מעכלת" עכשיו את הסיפוח. השאלה מה יהיה עם מזרח אוקראינה, שם ישנו מיעוט רוסי גדול ושם מרוכזים אוצרות הטבע של אוקראינה, היא העומדת עכשיו על סדר היום העולמי. זהו המבחן הגדול של המערב והנשיא אובמה - האם יצליחו לשמור על השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה, כך שלא תפסיד את מזרח המדינה? והאם פוטין יהיה מוכן להסתכן בסנקציות מערביות חריפות אפשריות ולפלוש למזרח אוקראינה "לעזור לאחיו הרוסים הנרדפים"? האם הוא בכלל יכול ל"עכל" כלכלית את מזרח אוקראינה?

• המערב, ובמרכזו ארה"ב, עולה על רוסיה בסדרי גודל בכל הנוגע לכלכלה, טכנולוגיה ודיפלומטיה. אבל, אין לו מנהיגות סוחפת ומובילה, אין לו רצון להסתבך בסנקציות כבדות על רוסיה, אין לו שום רצון להיכנס לעימות עם רוסיה ולהסתכן בתגובות רוסיות חריפות הן בתחום המדיני (אירן, סוריה) והן בתחום הכלכלי; הוא מהסס ומיטיב רק לדבר. רוסיה פגיעה מאוד בתחום הכלכלי ובשוק ההון, אך יש לה מנהיגות נחושה, יש לה רצון חזק לחזור "לימים טובים" ויש לה עוצמה צבאית קונבנציונאלית מודרנית ומאומנת העדיפה בהרבה מול צבאות נאט"ו המצומצמים, הבלתי מצוידים כהלכה והבלתי מאומנים. למעלה מעשור של קיצוצים חריפים בתקציבי ההגנה של מדינות נאט"ו, נותנים עכשיו את אותותיהם.

• מול זה, היכן ישראל? ממש בימים אלו נזכרו האמריקנים ל"כעוס" על ישראל כיוון שבהצבעה של עצרת האו"מ בסוף מרץ שקראה לשמור על השלמות של אוקראינה ולא להכיר בסיפוח של קרים, ישראל לא נכחה. לישראל היה "תירוץ" טוב: הייתה שביתה במשרד החוץ שלנו. הכעס של האמריקנים לא שכך והם הוכיחו את ישראל: ציפינו כי כבעלת ברית תתייצבי לימין מי שנותן לך נשק וכסף, ותצביע נגד רוסיה ובעד המערב. הנושא מאוד מורכב ומצריך עיון נפרד, אך הייתי מסכמו כך: לא תמיד האינטרסים הישראלים זהים לאלו של ארה"ב; יכולת הנזק הרוסית לישראל היא גדולה, ויש לקחת אותה בחשבון מול מהלך סמלי למען ארה"ב באו"מ; לדעתי, עדיף לישראל לא לפטפט בפומבי בנושא ולשמור על שתיקה.

• וכמה עובדות מעניינות לגבי אותה הצבעה בעצרת. 100 מדינות הצביעו בעד (כלומר נגד רוסיה), 11 התנגדו (ביניהן שתי מדינות ערביות: סוריה וסודן), 58 מדינות נמנעו (כולל סין, הודו, ברזיל, דרום אפריקה, עירק, מצרים) ו-24 מדינות לא נכחו (כולל ישראל, אירן, מרוקו, האמירויות הערביות) כלומר, 93 מדינות לא הצביעו נגד רוסיה. משמעות הדבר היא שחרף כל האיומים של המערב, רוסיה אינה "בודדה". יש לה השפעה בהרבה מדינות, ובראש ובראשונה בכל המדינות המתפתחות העשירות כמו סין והודו.

מה יילד יום? האם נהיה עדים לתפניות בעמדת ארה"ב והמערב לכיוון יתר העזה ונכונות לקחת סיכונים מול רוסיה? האם אובמה "יהפוך עורו" ויגלה מנהיגות ותעוזה? האם רוסיה בכל זאת תחליט להושיט עזרה צבאית ישירה לרוסים שבמזרח אוקראינה? עוד "אלף" שאלות, שהתשובות עליהן הן בחיק האלים.