יוסי כהן השתמש באופן מניפולטיבי <br>ברעייתו בניסיון לפגוע בפרקליטיה

עו"ד יוסי כהן השתמש לרעה בהליכי בית המשפט וברעייתו רננה, בניסיון להתנכל לשלושה עורכי דין ולהתנקם בהם על שייצגו את רעייתו קודם לכן בתביעתה נגדו. כך עולה מפסק דין שניתן ביום 10.09.13 על-ידי שופט בית משפט השלום בתל אביב, מיכאל תמיר.

על-פסק הדין הוטל במקור ביום 21.10.13 צו איסור פרסום בעקבות בקשה שהגישה רננה כהן לבית המשפט. בפועל, נמצא כי יוסי כהן הוא שעמד על בקשה לצו איסור פרסום קבוע, שמשמעותו: הסתרת הקביעות על אודותיו מהציבור הרחב, משופטי ישראל ומקהילת עורכי הדין.

בעקבות בקשה שהגיש הח"מ לבית המשפט - להסיר צו איסור פרסום מחמש פסקאות החושפות מעשיו המניפולטיביים של כהן תוך שימוש מחפיר ונכלולי ברעייתו רננה, ניתנה ביום 30.03.14 על-ידי השופט מיכאל תמיר החלטה המסירה את צו איסור הפרסום מאותן קביעות.

הקביעות בפסק הדין

בפסק דין שניתן ביום 10.09.13 על-ידי השופט תמיר, תוארו בקצרה פעולותיו הפתלתלות של יוסי כהן יחד עם רעייתו, בניסיון להטעות את בית המשפט. להלן הפסקאות האמורות שאת פרסומן ביקש יוסי כהן להחסות בצו איסור פרסום קבוע (ציטוט):

• פסק הדין ניתן בתביעה כספית בסך של 440,000 ש"ח שהגישה התובעת נגד הנתבעים בעילות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה, והפרת הסכם.

• התובעת היא עקרת בית ומי שהייתה למשך פרק זמן קצר לקוחה של הנתבעים, עורכי הדין במקצועם, בהליך... נגד בעלה, עו"ד יוסי כהן.

• בית משפט זה התרשם מעדותה של התובעת לאורך כל הדיונים כי היא איננה אדון לעצמה אלא פועלת בהנחייתו ולפי הוראותיו של עו"ד יוסי כהן, והוא זה שעומד הלכה למעשה גם מאחורי התביעה דנן, ועל כן, גם מסיבה זו עדותה של התובעת לא הייתה מהימנה בעיני בית משפט זה.

• לאור כל האמור לעיל, התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה, ולכן התביעה נדחית.

• התובעת תשלם לנתבעים סך של 60,000 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

העבירות, השימוש בעו"ד אייל רווח

הבקשה להסרת פרסום הוגשה על-ידי הח"מ, באמצעות עו"ד יורם מושקט, לאחר שהתברר ל-News1, כי רננה ויוסי כהן ניסו לשבש הליכי משפט כשהסתירו מבית המשפט כי בפועל - יוסי כהן הוא העומד מאחורי התביעה, וכי כדי להסתיר זאת, נעשה שימוש מניפולטיבי בעורך דין שכיר ממשרדו של יוסי כהן, עו"ד אייל רווח, כדי שייצג את רננה כהן בבית המשפט - תוך הסתרת עובדה זו (היותו שכיר במשרד כהן) מבית המשפט. בדרך זו ניסו רננה ויוסי כהן להוביל את בית המשפט לשגות, כאילו רננה כהן תובעת את באי-כוחה הקודמים באופן עצמאי בסיועו של עורך דין המייצג את האינטרסים שלה בלבד, מתוך מניע תמים, כביכול, בעקבות שירות לקוי שסיפקו לה נגד בעלה ממנו ביקשה אז להיפרע... בעוד שבפועל, כאמור, מדובר בתביעה נקמנית שמאחוריה עומד יוסי כהן, באופן אישי, שמשתמש לרעה ברעייתו ש"איננה אדון לעצמה אלא פועלת בהנחייתו ולפי הוראותיו של עו"ד יוסי כהן" - וזאת לאחר שהגיע עימה להבנות.

בפני בית המשפט הוצגו שורה של פרסומים ב-News1 על מעלליו של יוסי כהן, בהם: קיבל מיליונים בשחור ברומניה ומלקוחות בישראל; מימן רכישת נכסים בישראל בכספים שחורים; ביצע עבירות מס ועבירות על חוק איסור הלבנת הון; מסר לבית המשפט טיעונים כוזבים בניסיון להביא לבטלות גזר דין נגד לקוחו; גנב תכשיטים מגרושתו, כיום השופטת איריס עבודי-לושי.

יוסי כהן התנגד, ונדחה

יוסי כהן התנגד, כאמור, להסרת צו איסור הפרסום. כך גם נהגה רעייתו. במסגרת זו הם הציגו שורה ארוכה של טיעונים בגנות הח"מ, ובהם: מטרת המבקש היא לציין כי יוסי כהן ניצל לרעה הליכי משפט; יוסי כהן אינו דמות ציבורית ואין מדובר בעניין ציבורי; המדובר בעניינים הנוגעים לצנעת הפרט; הצו שניתן בזמנו הינו צו סופי; מניעיו של המבקש פסולים, שכן הוא נוהג להשתלח ולפגוע בו ובמספר רב של שופטים בבלוג שלו... ועוד.

בית המשפט דחה את טיעוניהם כבלתי רלוונטיים, וקבע: הצו ניתן בזמנו כהחלטת ביניים; עו"ד יוסי כהן הינו דמות ציבורית; החוק קובע כי בית המשפט ידון בפומבי אלא אם החוק אוסר על-כך; בית המשפט אנו נכנס ובוחן קיומם של הליכים שונים אשר מתנהלים ותלויים ועומדים בין המבקש לבין עו"ד יוסי כהן או מניעים אלו ואחרים, אלא בודק האם יש בקביעות שבפסקאות האמורות מידע חסוי שהצו המקורי נועד למנוע את פרסומן; קביעות בית המשפט שבפסקאות שפרסומן התבקש על-ידי הח"מ, אין כדי לחשוף מידע אישי הנוגע לצנעת הפרט של יוסי כהן ורעייתו. על-כן, כאמור, ובסופו של דבר, החליט השופט להתיר פרסומן של אותן פסקאות.

מפסק הדין הנ"ל שניתן על-ידי השופט מיכאל תמיר עולה, כי עו"ד יוסי כהן ניסה להטעות את בית המשפט, כאשר השתמש לרעה ברעייתו בניסיון להתנקם בעורכי דין, שייצגו את רעייתו, כבאי-כוחה אותה עת, בתביעה אישית שהגישו נגדו. אופן התנהלותו מעלה חשד לביצוע שורה של עבירות על חוק העונשין, וכן על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. בזאת נטפל בנפרד.

• המשך יבוא