|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כנס שלוחי חב"ד מקבץ 5,000 איש מכל העולם, בעוד על הוועידה של אגודת ישראל בארה"ב איש אינו יודע. זה ההבדל בין התגייסות מכל הלב לקיום מצוות לבין פעילות שעיקרה פוליטיקה
|
מה ששלושים שנה עשו במפעל השליחות של הרבי מלובאביץ' ניתן לראות בשתי התמונות שלמטה: כיצד נראה כינוס כזה לפני שלושים שנה וכיצד הוא נראה היום. הרבי התחיל בשעתו עם בודד ובודדים והתפתח לממדים אדירים של 5,000 בכל רחבי העולם. כמעט בכל פינה, היכן שתמצא יהודים - תמצא שליח חב"די במקום, דבר שאיש לא היה מאמין לפני עשרות שנים שזה ייתכן. המציאות היא, כי רבים ניסו ולא הצליחו, אבל הרבי הצליח.
השאלה שרבים שואלים היא, איך זה שעסקנים וארגונים גדולים ומכובדים שבראשם עמדו ראשי ישיבות בשעתו, ניסו לעשות את אותו דבר ולא הצליחו. אין זה סוד, כי אחת הסיבות ליריבות בארה"ב בין קבוצות מסוימות לחב"ד הייתה על הרקע הזה. הללו הגיעו לארה"ב לפני חב"ד והיו פעילים בשטח שנים ולא הצליחו להזיז דבר, בקושי פתחו כמה בתי כנסת, אבל פעילות של ממש בכל מדינה באמריקה - על כך לא חלמו. לעומת זאת כשהרבי לקח את העניין לידיים - ראו לאן זה הגיע, לא רק באמריקה אלא בכל העולם כולו.
הסיבה מאוד פשוטה: לאותם ראשי ישיבה היו תלמידים, ואילו לרבי היו חסידים, וההבדל תהומי. כשמבקשים מתלמיד שיסע לשליחות כזו, הוא מוצא אלף ואחד נימוקים מדוע לא הוא המתאים לכך, והוא צריך להיוועץ באשתו, בהוריו, בחמיו ובחמותו. ואילו חסיד הוא חייל: ברגע שהרבי מצווה עליו לצאת לשליחות - עוד לפני שהספיק לספר לאשתו, הכרטיסים כבר בידו.
ומכאן נעבור לעוד משהו מעניין. אגודת ישראל למשל עורכת מדי שנה ועידה. היו שנים שהוועידות שלהם היו מעניינות, כשאותם ראשי ישיבה מדי שנה אהבו לזרוק פצצות פוליטיות וזכו להד פוליטי. אבל כאשר מתעלמים מהם, כפי שקורה בעשור האחרון, הוועידה ישנה, בקושי שומעים עליה, ולולא שלחו כמה תמונות לאתרים ולעיתונים - כלל לא היו יודעים שהם קיימים. הדבר בולט ביותר: הם רגילים היו לעשות מדי שנה את הוועידה בחג ההודיה האמריקני, השנה הקדימו וכה רבים מן הציבור כלל לא ידעו מזה ושאלו האם בשבוע הבא יש ועידה. פירושו של דבר, שהם כלל לא שמעו על הוועידה שכבר התקיימה לפני שבוע.
בואו נעבור לכינוס השלוחים. בעייתם הגדולה מדי שנה היא היכן מוצאים אולם כל כך גדול שיקלוט כל כך הרבה אנשים. לעומת אותה ועידה שמתחננים שיבואו; מה שאתה צריך, זה רק לשלם ואתה מוזמן לשבת במלון, וזה הפך למקום מפגש לשידוכים בין משפחות המחפשות שידוך לבנותיהן. לעומת זאת, בכינוס השלוחים גם אם תרצה להגיע - אין מקום לקלוט כל כך הרבה אנשים.
ועכשיו נתמקד בפעילות; אגודת ישראל באמריקה היא היום ארגון כמו רבים אחרים. כמעט כל קהילה הקימה משהו דומה ועוסקת כמעט באותם נושאים, ויש מה שעושים כמה יחד, מפני שכך מצליחים יותר במיוחד באמריקה. אבל באופן כללי לא תמצאו בוועידה של אגודת ישראל את הציבור החסידי, פרט למי שאין להם ברירה ומגיעים לשם בשביל לצאת ידי חובה; אין להם אדמו"ר אחד שיפאר את הבמה שלהם. הדוחות ששומעים מדי שנה הם איך היה סיום הש"ס של הדף היומי לפני כמה שנים, וכשמחזיקים כבר באמצע - שומעים על איך שמתכוננים לסיום הש"ס הבא. אלו הם מן הנושאים שאגודת ישראל באמריקה עסוקה בהם.
לעומת זאת, כשאתה יושב בכינוס השלוחים, אתה שומע על פעילות אדירה, רחבה ומקפת של החזרת אלפים ורבבות בתשובה, על החדרת קיום המצוות בכל פינה ובכל מקום בעולם, איך מבטיחים שעוד יהודי יניח תפילין וישמור שבת. כאשר אתה מעלה על משקל את אלו מול אלו - הפער ביניהם אדיר.
צריך לבוא לכינוס ולו רק למטרה אחת: להביע הזדהות עם מי שמקריבים את נשמתם למען מטרה נעלה, הנקייה מכל רבב של פוליטיקה. הרבי בשעתו אסר על חב"ד לקחת חלק בכל פעילות פוליטית, מפני שהמטרה היא חיזוק הדת, להבטיח שעוד יהודי ועוד יהודי יקיימו מצוות. לא מבקשים ממישהו שישמור על מצוות בשביל שבבחירות יצביע למען מפלגתם, אלא דבר אחד ויחיד: תקיים עוד מצוה ועוד מצוה, מפני שכל מצוה זו עוד פסיעה לקירוב הגאולה.
זו מטרת השליחות, ולכן אין זה פלא מדוע ההצלחה היא כל כך גדולה, והיא המבדילה בין האור האמיתי לחושך הפוליטי.
|
|
שלוחי חב"ד - אז והיום [צילום: עולמם של חרדים]
|
|
|
|
| תאריך:
|
24/11/2014
|
|
|
עודכן:
|
24/11/2014
|
|
חיים שאולזון
|
|
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, דחתה (20.11.14) בקשה לדיון נוסף בפסק הדין בפרשת גולדן פוינט (בר"ם 2647/14). המשנה לנשיא קבעה, פסק הדין מושא הבקשה לא קבע הלכה חדשה, אלא מהווה יישום של ההלכות הקיימות וצועד בדרכן.
|
|
|
|
|
ברור לחלוטין שבבחירות הקרובות יצוצו לא מעט "מפלגות מחאה" חברתיות, כאלה ואחרות. השאלה היא כמה תנועות ומפלגות ינסו לחדור לואקום ולגרוף קולות של מאות האלפים המאוכזבים וקשי היום, והשאלה המכרעת היא מתי, או ליתר דיוק, למה לא עכשיו?
|
|
|
|
|
בתחילת חודש ינואר הקרוב אמור להיכנס לתוקפו - ככל שיעבור הוא, במועד שלבי החקיקה בכנסת - חוק שכירות הוגנת. הצעת חוק שכירות הוגנת, הוצעה על-רקע העובדה, לפיה כ-27% מתושבי המדינה, שהינם כ-2 מיליון תושבים, מתגוררים, כיום, בשכירות, אולם אין כל חוק המתייחס למעמדם החוקי של שוכרים אלה. חוק השכירות ההוגנת, אמור להסדיר את מעמדם של השוכרים; תנאי השכירות שלהם; הערבויות שיידרשו הם לתת ואת יחסיהם של השוכרים עם משכירי הדירות, כאשר תחולתו של החוק החדש, אמורה לחול על חוזים חדשים, שייחתמו החל מתאריך 1.1.2015 ועד לתאריך 1.1.2020.
|
|
|
|
|
בתהליך איטי שארך עשרות שנים נוצר גוף ניהולי ארגוני בחברות ובמוסדות השונים והוא ועד העובדים. גופים אלה משמשים במקומות רבים כהנהלה ב' ולפעמים כהנהלה בפועל של החברות והמוסדות.
|
|
|
|
|
התסיסה הלאומית של מיעוטים בארץ ובעולם איננה חדשה. הערבים בארץ ישראל ומיעוטים לאומיים כמו סקוטים בבריטניה, קטלונים ובסקים בספרד, אלבנים, סרבים ובוסנים ביוגוסלביה, רוסים באוקראינה, בריטים באירלנד, תובעים עצמאות מדינית ונאבקים עליה בשיטות אלימות שגורמות שפיכות דמים נוראה. מאידך-גיסא, ברור גם לאותם מיעוטים לאומיים שרווחה כלכלית, חברתית וביטחונית תושג ביעילות רבה יותר במסגרת מאוחדת מאשר מפוצלת. כולם זוכרים את מצבה הרעוע של גרמניה המזרחית וחוזים במו עיניהם בפריחה הכלכלית-חברתית לאחר איחוד הגרמניות. לעומת זאת ברור לכולם שביוגוסלביה המפוצלת נערמים קשיים בלתי נסבלים שלא היו ביוגוסלביה המאוחדת תחת טיטו. ולמרות הכול - ברור שחייב להיות מענה ממוקד יותר לשאיפותיהם וצרכיהם של קהילות ומיעוטים.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
