המודיעין כשק החבטות של פרשנים מונחי מטרה

ארוע הסיכול בצד הסורי של רמת הגולן שבו נפגעו אנשי מבצעים של חיזבאללה ובכירים במשמרות המהפכה של אירן, הפנה זרקור ממוקד לעבר הממד המודיעיני, שבלעדיו לא היה ניתן לבצע פעולה כירורגית כה מדויקת ובזמן אמת.

עוד בטרם חלפו 24 שעות, וההצלחה המודיעינית המובהקת, הפכה לפתע, בעיני פרשני תקשורת מסוימים לכשלון מהדהד, משעה שהסתבר כי בתקיפה נהרג גם קצין אירני בדרגת גנרל לצד קצינים נוספים ממשמרות המהפיכה האירניים. התהיות שהוצפו התמקדו בשאלה האם ידעו קברניטי המודיעין על נוכחותם של האירנים בשיירת החיזבאללה ברמת הגולן, ולו היה הדבר ידוע האם היו ממליצים בפני הדרג המדיני לתת "אור ירוק" למבצע. פרשן יודע דבר אף מיהר לפסוק, כי אם אכן ישראל לא ידעה על נוכחותו של הגנרל האירני בשיירה, הרי זוהי עדות לבעיה לא פשוטה הנוגעת לאיכות המודיעין שיש בידי ישראל על המתרחש בסמוך לגבולה ברמת הגולן. על כך ניתן להעיר - "מי שמך"?

היו אף שהרחיקו לכת ושלפו מן הארכיון את המונח האלמותי "מחדל" בהתייחס לעצם התקיפה ולהשלכותיה ב"מבחן התוצאה", ובמשתמע הללו גורסים כי התקבלה, במקרה דנן, החלטה פזיזה הטומנת בחובה היתכנות למהלך תגובה-נקמה מצד טהרן באופן העלול לסבך את ישראל במלחמה אזורית או למצער, לפיגוע רב נפגעים נגד יעד ישראלי/יהודי בחו"ל. במלים אחרות, יצא שכרנו בהפסדנו.

הטחת הביקורת בהקשר זה עוטה תפאורה של רצינות ובקיאות ברזי המודיעין ובתרשים הזרימה של "הבשלת" ההמלצה לאישור מבצע . יתר על כן, מבקרי המערכת מתיימרים להטיל דופי בהגיון המנחה שהיווה בסיס לפעולת הסיכול ; כך למשל נטען כי שיירת אנשי החיזבאללה נעה במרחק של 500 מטר מהגבול ולפיכך לא חל עליה דין של "פצצה מתקתקת", האמנם אלו הן עובדות מוצקות ? ספק אם זהו מצב הדברים, מה גם שברי כי יעד התקיפה שהה במרחק של כ-5 ק"מ מקו הפסקת האש; אולם לדידם של הפרשנים ניתן למנף תיאוריה זו בהנחה שתהפוך לאמת עובדתית, ומכך מקום תסייע לקמפיין שתכליתו לחשוף את קברניטי המדינה כהרפתקנים ובלתי אחראיים בעליל.

היומרה של הפרשנים, לדעת, להבין ולפסוק גם בהתייחס לדיסציפלינות שאינן בהכרח מושא טבעי למיומנותם המקצועית, היא בבחינת עדות נוספת לאובדן הבושה והגישה המתנשאת, משל "אני ואפסי עוד". בעיניהם, מומחי המודיעין אינם יותר מאשר בלדרים הפועלים לרצות את אדוניהם; ולראיה, במבחן התוצאה, מחדלים מדיניים שהם פועל יוצא של כשלי הערכה. במשתמע, כל האמצעים כשרים, ובכלל זה הטמעת המסר כי המודיעין הופך להיות כלי "פרטי" בידי הקברניט המדיני המשרת את מטרותיו הפוליטיות, על אחת כמה וכמה בעת מערכת בחירות.

עבודת המודיעין היא הביטוי המוחשי ביותר למצרף של תשומות ממקורות איסוף מגוונים המרכיבים פסיספס מושלם ככל הניתן . שאיפתו של קברניט המודיעין היא לצמצם לכדי מינימום את ממד פערי המידע באופן שייאפשר גיבוש הערכה מעוגנת דיה, שתהווה בסיס לקבלת החלטות של הדרג המדיני . זהו "מגרש משחקים" למקצוענים הנדרשים לעתים ל"עבודת נמלים", ולרוב, לדמיון ומעוף . לפרשן המתבונן מן הצד קל למתוח ביקורת, גם בהנתן מידע חלקי או מגמתי, אולם מכאן ועד ליומרה להופיע כסמכות הכופרת בעיקר, פעורה תהום עמוקה.

דוגמה מייצגת לחוסר אחריות עיתונאי ניתן לשאוב מדברי פרשנות בכלי תקשורת ישראלי, בעקבות המבצע המבריק של חיל הים, שהביא ללכידת הספינה KLOS C (מארס 2014) במרחק 1400 מייל מחופי ישראל ותפיסת עשרות רקטות ארוכות טווח מסוג 302-M שהוסתרו במכולות שהובילה. בפרשנות נטען כי המדובר במעשה פיראטי מובהק של ישראל, אשר יירטה ספינת סוחר תמימה שהובילה תחמושת שנועדה לצרכי לחימה של סודן במאבק כנגד דרום סודן. כל קשר בין החימוש שנתפס לבין חמאס הוא בבחינת המצאה ישראלית, כך אליבא דדברי הפרשנות בהקשר זה.

בהינף קולמוס מנסה הכותב להטיל דופי במצרף התשומות המודיעיניות שאפשרו בניית תרחיש מבצעי כ-דבר הדבור על אופניו. זוהי עזות מצח הגובלת בהכפשה של ממש המונעת מתיעוב אובססיבי כלפי הממסד בישראל ובכלל זה קהילת המודיעין, באופן המעלה תהיות באשר לאוביקטיביות של הסיקור.

מערכת בחירות מזמנת כר נרחב למניפולציות פוליטיות, תחת המטרייה הלגיטימית של "תעמולת בחירות", אולם ניצול ציני ומגמתי מתוכנן של ארועים ביטחוניים תוך הפרחת פרשנויות פסבדו-מוסמכות, ובעיקר יצירת "חיבור" מלאכותי בין הקברניטים לבין קהילת המודיעין, אינה אלא סוג של לוחמה פסיכולוגית, המשיקה לתחום האפור של המותר והאסור.

ככל שיתחוורו העובדות בהתייחס לאירוע התקיפה בגולן הסורי, כך ייעלמו כלא היו הפרשנויות הארסיות שהתירו את דמו של המודיעין בעיני הציבור, ובאותה נשימה הטילו דופי בשיקולים שהנחו את מקבלי ההחלטות בהקשר זה . מעט צניעות לא הייתה מזיקה, ופחות שנאה עיוורת הייתה כמו בהכרח מאפשרת טפיחה על השכם למערכות המודיעין העומדות על משמר ביטחון המדינה.