יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, על השיפודייה של מעריב. מערכת מעריב מכינה תחקיר רחב היקף, המתפרסם פרקים-פרקים, על מעלליו ומעשיו. שני פרקים התפרסמו.

המטרה: חשיפת דמותו האמיתית של האיש, המציג עצמו כאדם נקי מרבב, אך בפועל התנהל בשורה של עניינים, באופן המזכיר כמה מתלונותיו החמורות נגד אישים שסרחו וביצעו עבירות. עבודת התחקיר נעשת בידי העיתונאי גידי ליפקין, בליווי צמוד של עו"ד מאיר בלייך. בלייך הוא עיתונאי ומשפטן מנוסה, שתפקידו כאומבודסמן של מעריב הוא לצמצם סיכונים ולהגיש תכנים פרובוקטיביים באופן ממוקד ומדויק.

עד כה פורסמו במעריב שני פרקים:

• בגליון יום שישי 27.04.12 פורסמה כתבה מקיפה בדבר אופן ניסיונו של שרגא להתחמק מתשלום שכירות בגין משרדים לגוף ציבורי ממנו שכר;

• בגליון 11.05.12 פורסמה כתבת תחקיר, שבה הוצגה עדותו של יוסי דסקל, מנכ"ל חברת בומברדיה, לפיה אליעד שרגא, בכובעו כיו"ר התנועה לאיכות השלטון, הסכים לטפל בפרשת שחיתות שהציג בפניו דסקל, בתנאי שדסקל יפעל להעברת הטיפול המשפטי בענייני בומברדיה למשרד עורכי הדין הפרטי בראשו עומד שרגא.

חלק מהפרשות הנזכרות בתחקיר של מעריב, כמו גם אלה שבדרך, מתבססות על מידע שנחשף בחלקו לראשונה ב-News1. שרגא הכחיש את כל הטענות נגדו. גם באתרנו ב-News1 וגם בתשובות שניתנו למעריב. נזכיר כי שרגא הגיש תביעת דיבה נגד הח"מ, אך כבר בשלב הראשוני נאלץ להסכים למחיקת התביעה.

התוכנית עתה במעריב היא להמשיך ולפרסם פרקים נוספים, שיצביעו על מהלכיו של שרגא, שהחל דרכו במאבק ציבורי נגד השחיתות, אך בשנים האחרונות התנהל בשורה של עניינים באופן לקוי המעורר בהחלט שאלות. פרקים נוספים וחמורים נמצאים עתה בהכנה לקראת פרסום במעריב. ולאחריהם, ניתן לנחש, יתבהר טוב יותר: האם בראש התנועה לאיכות השלטון עומד כיום אדם שיושרו האישי מוטל בספק גדול.

עם או בלי קשר - התנועה לאיכות השלטון בראשה עומד שרגא, פועלת לפגיעה בעסקיה קבוצת אי.די.בי., בעלת השליטה במעריב. התנועה ושרגא בראשה יוזמת הגשת תלונות שתכליתן: סיכול גיוס הון על-ידי אי.די.בי., וכן היא מנסה לדחוף את הרשויות הבודקות, ובהן רשות ניירות ערך, הממונה של שוק ההון באוצר, ובנק ישראל, כדי שאלה יפעלו להגבלת יכולת אי.די.בי לגייס הון מגורמים מוסדיים ומכמה בנקים ולבדיקת הגופים שנתנו ידם לביצוע הנפקות בלא בטחונות מתאימים.

מעניין, אגב, האם בכירי התנועה לאיכות השלטון, עימם נמנים אישים מן השורה הראשונה, ובהם חברי הנשיאות: השופטת (בדימ.) שולמית ולנשטיין, פרופ' מיכאל סלע, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, עו"ד משה ניסים ופרופ' שלמה גיורא שוהם, מודעים היטב למתחולל בחצרם. קרי: למידע ולדמותו האמיתית של אליעד שרגא, כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בסדרת השאלות המטרידה והמדאיגה העולה מהתחקיר של מעריב.

מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב, יוסי בר-מוחא, מנסה לעצור פרסום כתבת-תחקיר נגדו בערוץ הראשון. הכתבה המתגבשת עוסקת במעשיו ובמעלליו, בשיטות ההפחדה בהן הוא נוקט בנצלו את תפקידו באגודת העיתונאים בתל אביב, וכן באופן בחירתו המחודשת למנכ"ל האגודה - בדרך הנוגדת את תקנונה.

במכתב ששיגר עו"ד אילן בומבך, בא-כוחו של בר-מוחא ואגודת העיתונאים, אל יו"ר רשות השידור, ד"ר אמיר גילת, הוא טוען כי כתב הערוץ הראשון, ניסים מוסק, המכין את הכתבה, מופעל על-ידי בכירים ברשות השידור, ובהם מנכ"ל הערוץ משה נסטלבאום, כדי לפגוע בו אישית.

מוסק ראיין לכתבת-התחקיר עיתונאים וגורמים נוספים, אשר העידו על מעשיו המפוקפקים של בר-מוחא, וכן על מעשים הנגועים בשחיתות אישית. בין היתר ראיין מוסק את הח"מ.

לבר-מוחא ניתנה על-ידי ערוץ 1 זכות תגובה ואף הוא רואיין לכתבת-התחקיר. במהלך הראיון עימו וכשהוצג בפניו מסמך הנוגע אליו, איים בר-מוחא, צעק ואף קילל וכינה את מוסק: "פושע".

לטענת בר-מוחא, נסטלבאום פועל "לחסלו" אישית, כתגובה לכך שהוא - בר-מוחא, הגיש נגדו תלונה לנציב שירות המדינה בגין עבודה פרטית שביצע שלא על-פי היתר, כביכול. נסטלבאום דחה בעבר, מכל וכל, את טענותיו של בר-מוחא.

במכתב מגולל בר-מוחא פרטים בדבר יחסיו העכורים מן העבר עם נסטלבאום, שיש בהם, לטענתו, לפסול את נסטלבאום מכל עיסוק בנושאים הנוגעים לבר-מוחא וזאת מחשש לניגוד עניינים.

הערה: ב-News1 חשפנו שורה של ליקויים ומעשים בלתי כשרים שביצע בר-מוחא בשנה האחרונה, כולל חשד לעבירות פליליות, בנסותו לטרפד מינויים בכירים ברשות השידור ובמקביל לדחוף למינוי מקורביו, ובראשם אריה שקד שנחקר על-ידי המשטרה ונמצא כי ביצע עבירות פליליות. בר-מוחא פעל תוך ניגוד עניינים חמור ובאופן הנוגד את האינטרס של כלל חברי אגודת העיתונאים.

יושב-ראש מפלגת העבודה שלי יחימוביץ', מוטרדת. לא מעט. בעיתון ידיעות אחרונות החלו להכין תחקיר בדבר אופן התנהלותה. כולל עניינים הנוגעים למינויים, לתנועות כספיות בגופים הקשורים למפלגה, לתרומות שקיבלה מאילי הון במהלך הבחירות לראשות מפלגת העבודה ועוד. סדרה של שאלות הוצגה לקבלת מענה. הלחץ מכל הצדדים נמשך.

מי שבוחש הוא, בין היתר, מו"ל העיתון המשמש כעורך האחראי, ארנון מוזס. המטרה: לפגוע במעמדה של יחימוביץ'. וכידוע, פגיעה בה עשויה לסייע ליו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד, להתקדם במערכת הפוליטית. לפיד נחשב לסוס הטוריאני של מוזס במערכת הפוליטית.

"בכל ערב שישי מסכם יאיר לפיד את אירועי השבוע". כך נפתח ההסבר על המשדר "אולפן שישי" בשני האתרים של ערוץ 2 - אתר מאקו ואתר רשת.

הקדימון נפתח, ולא רק בעבר, אלא גם היום - כמעט חודש אחרי שלפיד הודיע רשמית על פרישתו מהגשה לטובת החיים הפוליטיים. שמו ותמונתו מתנוססים כסמל הרשמי של אולפן שישי משל היה מגיש נצחי. זה קורה לא רק באתרים, אלא גם באפליקציה הסלולרית של ערוץ 2 בה מככבת תמונתו של לפיד.

לא ממש ברור האם בערוץ השני מתקשים להיגמל מנוכחותו של לפיד על המסך, או בעצם מותירים לו אםשרות חזרה לפריים-טיים של ערוץ 2.

נוסעי הרכבת הקלה בירושלים הופתעו לגלות הודעה חדשה בשלטים האלקטרונים שבתחנות הרכבת בבירה, המזהירה אותם כי חל איסור לאכול ולשתות בקרונות הרכבת.

אריאל שרפר מרדיו קול-חי, ביקש לברר את פשר ההוראה המוזרה. מחברת סיטיפס המפעילה את הרכבת הקלה נמסר בתגובה: "על-פי הוראת משרד התחבורה ומטעמי ביטחון, ברכבת-קלה המתנהלת כמערכת תחבורה פתוחה, החליטה המדינה שלא להציב פחים בקרונות, וכתוצאה מכך חל איסור לאכול ולשתות במהלך הנסיעה בהן".

כל מילה נוספת תהיה מיותרת.

פרסי הרדיו לשנת 2011, שעליהם החליטה אגודת העיתונאים בתל אביב ויוענקו במסגרת כינוס אילת לעיתונות 2011, יוענקו השנה רק לתחנות הרדיו האזוריות.

בזוכים, תוכנית האקטואליה של רדיו קול רגע, תוכנית התקשורת ברדיו תל אביב, פרויקט קול השלום של רדיוס, ואות הוקרה לאקו 33 אף-אם על פעילותו בתחום איכות הסביבה. ואיך אפשר בלי מישהו מוכר - שכבר הספיק לקטוף הרבה פרסים אפשריים, ולמי בכלל אכפת מהביקורת הנכונה נגדו.

ככה זה כשאתה נמצא בקליקה הנכונה, ומשמיע את הדעות הנכונות ומתיישר עם סדר היום של מעניקי הפרס. הפרס כבר בידיים שלך, ואינך נדרש באמת להתאמץ כדי לקבלו.

אם לפני הכרזת הזוכים חשבתי שמדובר בפרס לא-רציני (שהרי לחברי הוועדה הבוחרת אין מושג בחלק רחב מאוד מהתוכניות על הסקאלה), עכשיו אני בטוח שמדובר בפרס מגוחך. אם אף אחת מתחנות השידור הציבורי לא זכתה, התחרות הזו אומרת דורשני. האם ייתכן שבקול ישראל על כל רשתותיו - הן הארציות והן החינוכיות לא נמצאה אפילו תוכנית איכותית אחת לרפואה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו מרשה לעצמו להתפרע קצת, ובתגובה הומוריסטית, הגיב לתצלומים המשובצים (פוטומונטאז') הרבים שהופצו ברשת האינטרנט. צילומים אלה, המבוססים על תמונה [ראו לעיל] בה נראה נתניהו תקוע ברקע של חיבוק בין נועם שליט לבנו גלעד, הראו את ראש הממשלה בסיטואציות שונות, ואפילו ברגעים היסטוריים, כדוגמת הפגישה בין מרקו לאמו...

בהומור עצמי, אך עדיין מעונב-משהו, העלה נתניהו לעמוד הפייסבוק שלו בה הוא נראה בנאום הדוגרי המפורסם שלו מול עצרת האו"ם, כאשר לידו ניצב הוא-עצמו ואומר: "דוגרי, הצחקתם אותי".

כמעט כל התגובות לסטטוס היו משום מה חיוביות, ודי לחכימא ברמיזא.

תיקון טעות

בסוף השבוע האחרון נשא ראש הממשלה נאום מדויק בפני נציגי כל העולם באו"ם. דווקא בשל חדות הנאום, צרמה לאוזן טעות אחת מאד בולטת: בניגוד לדבריו של נתניהו, לא הכותל המערבי הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. אל המקום הקדוש ביותר אמור היה להיכנס הכהן הגדול אך ורק בשבת הבאה.

פתרון שתי המדינות

שורשיו של הסכסוך אשר קרע את קוריאה לשתי מדינות לעם אחד טמון במאבק היסטורי בין שתי ממשלות לאותה מדינה פוטנציאלית שלא הסכימו לוותר על השררה למען האיחוד הטבעי. מי שרוצה מוזמן לראות בכך רמז לבאות לקראת מה שעלול להוביל בקרוב למציאות של פלשתין מערבית ופלשתין מזרחית (שתשכון בכלל בגדה המערבית).

שנהיה לראש

ולא לדג.

קרב סכינים

רציתם לקנות מתנה לחג למי מקרוביכם ועדיין לא הספקתם? רוצו לקנות את 'מבקשי פניך', ספרו החדש של הרב חיים סבתו המאגד אוסף שיחות מרתקות של המחבר עם הרב אהרן ליכטנשטיין על אלוקים, יהדות ומה שביניהם. השיח שהתקיים בין שניים מענקי הרוח של היהדות המודרנית, תועד כהלכה בספר בעל פוטנציאל לשמש תחליף לספר הכוזרי במאה ה-21 ומתקיימת בו קביעתו של רב חמא בר חנינא: "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה, כך אין תלמיד-חכם מתחדד אלא בחברו".

אתיקה לדוגמה

ביום שני הקרוב יערוך המרכז לאתיקה ששוכן במשכנות שאננים כינוס בכותרת האתיקה של הכפרה תוך מתן דגש להיבטים דתיים, משפטיים, פילוסופיים ופסיכולוגיים. תוכנית הכינוס נשמעת מעניינת למדי (וכוללת הרצאה של גידי אורשר בנושא 'כפרה בקולנוע'), אך כללי האתיקה מחייבים אותי לספר כי על הכינוס שמעתי מעובדת המרכז וידידה טובה, כפרה עליה. הכניסה - חופשית!

יש לי יום יום דף

בראש השנה לפני 88 שנים חולל הרב מאיר שפירא מלובלין מהפכה והחל במסורת של לימוד דף יומי לפיה יהודים מכל העולם ילמדו את אותו דף תלמוד באותו יום. מאז הצטרפו ליוזמה עשרות אלפי יהודים מרחבי העולם בכל יום ואפילו פורטל מיוחד ברשת האינטרנט, הפועל זה כשנתיים, מרכז בתוכו את כל המידע הדרוש ללומדים ולמעוניינים להצטרף. לרגל השנה החדשה, עומדות בפני הקוראים והקוראות שתי אפשרויות: האחת, לקבל על עצמכם להצטרף לשיעור קבוע לרגל השנה החדשה (רשימת שיעורים בכל אתר ואתר נמצאת באתר) והשנייה, היא לדחות את ההצטרפות לחודש אב הקרוב, בו צפוי להתחיל מחזור הלימוד ה-13 שיימשך כ-7.5 שנים. ולא מוטב מאוחר.

שיטת בית הלל

לפני שבועיים וחצי כתבתי על אודות חשיבותה של יוזמת 'מתפקדים' המעודדת אזרחים לגלות מעורבות פעילה בדמוקרטיה הישראלית באמצעות התפקדות למפלגות. הקורא הלל אפלבום מציע שגם המדינה תעודד את התפקדותם של אזרחי ישראל למפלגות וזאת באמצעות תיקון לחוק מימון המפלגות לפיו גובה המימון ייקבע לא רק על-פי מספר המנדטים בכנסת, אלא גם על-פי מספר המתפקדים. על-מנת למנוע מצב של מתפקדים תמורת תשלום, אני מציע שהמימון ייקבע על-פי מספר המצביעים בבחירות הפנימיות. היתרונות בשיטה החדשה ברורים: רמת ההשפעה של המתפקדים על המפלגה (ותקציבה) יגדל באופן ניכר ועל כן זה יהיה אינטרס מובהק של המפלגה להגדיל את מספר המתפקדים ואת איכות הקשר עימם. כל שנדרש על-מנת לקדם את ההצעה המבריקה הוא להתגבר על התנגדותם של 54 חברי הכנסת אשר במפלגתם (עדיין) לא מתקיים הליך של פריימריז.

בחירת הפריימריז

למרות הדברים הללו חשוב להבהיר כי לפריימריז, בכל שיטה, יש בעיה מובנית: ככל שהתחרות הפנימית בין מועמדי המפלגה היא פתוחה וחריפה יותר, היא גוררת, כמעט באורח בלתי נמנע שתי תוצאות: פגיעה בלכידות המפלגה וצורך בגיוס משאבים. על-פי פרופ' אבי דיסקין, מומחה לעניין, התחרות הדמוקרטית הפנים-מפלגתית כרוכה אם כן בדילמה לא פשוטה: מניעת התחרות הפנימית או צמצומה, מותירה את הזירה הדמוקרטית לתחרות בלתי גמישה במישור האישי, בעוד תחרות פתוחה עלולה להביא להרס של המפלגות כגופים מאוחדים, לתופעות של שחיתות, ומשום כך גם לערעור הלגיטימציה של התהליך הדמוקרטי. האם יש שיטה טובה יותר מפריימריז לבחירת רשימת המועמדים? איני יודע, אבל ככל הנראה אמירתו של צ'רצ'יל הדמוקרטיה תקפה גם לגבי הפריימריז: "דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו".

הקונספציה שהכזיבה

אותו וינסטון צ'רצ'יל היה גם זה שאמר כי "פוליטיקה היא היכולת לחזות מה יקרה בעתיד, בתוספת היכולת להסביר לאחר מעשה מדוע זה לא קרה". לאור כל אזהרות ספטמבר מהתקופה האחרונה, נראה שהגדרה זו מתאימה גם לפרשנים בכירים של כלי התקשורת המובילים בביצה התקשורתית של ארצנו הקטנה (אך לא מספיק קטנה לטעמם).

כתיבה

וחתימה טובה, לא? :-)

שני ציטוטים מהיממה האחרונה מפי שני אישים נלקחו מאותו פרק בתהלים. בטקס הזיכרון לאירועי ה-11 בספטמבר בחר נשיא ארה"ב ברק חוסיין אובמה שלא לשאת נאום שהכין, ובחר במקומו להקריא את פרק מ"ו מספר תהלים.

מפרק זה בדיוק ציטט בשיעורו השבועי נשיא מועצת חכמי התורה ומנהיגה הרוחני של שס, הרב עובדיה יוסף, את הפסוק "לא נירא בהמיר ארץ", תוך שהוא מכוון לטורקיה:

"טורקייה-בורקייה. הקדוש ברוך הקב"ה לא שם קצוץ/מצפצף עליהם(?). מה הם? הכל הבל הבלים. הקב"ה שם מיד עליהם רגע אחד ורגע אומלָלו. אנחנו מאמינים בישועתו של הקב"ה. אנחנו מאמינים שהקב"ה בשמיים ואנחנו בניו, בנים אתם לה' אלוהיכם.

"מי שפרע [ההפך מ"מי שברך"] ממצרים, מפרעה, מהמן - הוא יפרע מכל שונאי ישראל. ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן".

אירוע לא-שיגרתי, וקצת מביך, היה (יום א', 4.9.11) בטקס הנחת אבן הפינה למגדל החדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב: במגילת היסוד, חתומה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון, שר המשפטים ונכבדים אחרים, שכחו לכתוב, כמקובל, את התאריך. הוזכר כי הטקס נערך בשנת תשע"א, אך לא צוינו היום והחודש.

רגע לפני שהמגילה הוטמנה בפינת המגרש, ברחוב ויצמן פינת ברקוביץ, הסבתי את תשומת לבו של סגן מנהל בית המשפט, זרח קלמן, להשמטה המוזרה. קלמן, שהחזיק בידו את המגילה, פתח אותה, קרא והודיע: "אתה צודק, שכחנו לכתוב את התאריך!". איש מהחותמים החשובים לא שם לב לטעות.

"מה עושים?" - שאל במבוכה קלמן - "צריך להוסיף את התאריך. מה בעצם התאריך היום?"

"ה' אלול" - אמרתי.
"אולי יש לך עט?" - שאלני קלמן.
כיוון שזהו כלי הנשק של עיתונאי, ברור שהיה לי. שאלתי לקלמן את העט שלי, והוא הוסיף בכתב יד את התאריך. מנהלי סולל בונה, חבושי קסדות פלדה, המתינו בסבלנות, ורק לאחר מכן טמנו את המגילה.

אגב: הנחת אבן הפינה נעשתה כחצי שנה(!) לאחר שהעבודות החלו. הסבר אפשרי: ראשי מערכת המשפט רצו להצמיד את הטקס לתחילתה של שנת המשפט, שתחול מחר.