|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
בלפור חקק |
|
30/08/07 10:01
|
|
|
|
|
|
אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל אבלה על מותו של אחד מבחירי בניה. בכל מפגש תרבותי, בכל אירוע ספרותי, יורגש חסרונו. שיריו היפים ימשיכו ויפעימו לבבות.תודה למשוררת אורנה רב הון על המאמר המרגש. בברכה, בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלפור חקק
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אלכסנדר |
|
30/08/07 10:26
|
|
|
|
|
כתבה נפלאה של אורנה על גד יעקבי. כל מלה - אוצר ונכס. ניתנת לקורא בכתבה זו אפשרות לתהות, לבחון ולהיכנס אל תוך עולמו הפנימי העשיר והמעניין של גד. מה חבל שאורנה לא הספידה אתמול את גד. כתבה דוגמת זו היא בבחינת הדברים הנאצלים ביותר אותם אפשר וצריך לומר על אדם יקר ונאור, מקסים ומלא החן אשר הלך מאיתנו השבוע. לנו נמאס לשמוע פוליטיקאים התופשים להם במה, אפילו בהלוויות, על מנת להשמיע את עצמם. פוליטיקאים כאלה לא חסרו אתמול בהלוויה. לא שאתה אף פעם לא יודע, אתה יודע בבטחון כי לא פחות משבאו פוליטיקאים אלה לחלק כבוד אחרון לחבר הם באו גם ואולי בעיקר על מנת אם אפשר להשמיע דברם או לפחות להראות את עצמם.
יהי זכרו של גד ברוך. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אלכסנדר |
|
30/08/07 10:33
|
|
|
|
|
לזכרו של אדם יקר, גד יעקבי זכרונו לברכה.
יום רביעי היום, התשס"ז, ט"ו בחודש אלול
לא פעם פגשתיך, ראיתיך נותן כבוד אחרון, לחבריך ולידידותיך בקרית שאול
אך לעצמי לא תיארתי, לא פיללתי, כי יבוא יום ואחריך אלך בעודך מת
אדם יקר מאד היית גד. איש נאור. איש מלא חן וחסד. איש צדק. איש אמת.
השיר לזכרו של גד יעקבי זכרונו לברכה נמצא עדיין בתהליכי כתיבה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלכסנדר
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
ש.ר |
|
30/08/07 12:58
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ש.ר
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
מדוע עזב את הארץ? |
|
30/08/07 16:21
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
דודית |
|
31/08/07 11:07
|
|
|
|
|
סוד גלוי הוא שחייו האישיים של גד יעקבי היו כמו טלנובלה בגרוש.
עזב את אשתו, אשת נעוריו והאמא של 3 בניו, לאחר שניהל רומן ארוך עם דיילת אוויר באל-על בשם נלה. בניו התנכרו לו, טענו שהוא חסר יכולות רגשיות ויצאו במאמר ענק שבו הם גילו את האמת, לדעתם, על אביהם. בנו הבכור נפטר בגיל 37, בנו השני ירד מהארץ וניתק כל קשר עם שאר בני המשפחה כולל עכשיו כשגד מת. הוא התחתן עם נלה, הוליד עימה ילדה משותפת בשם הדס, ובזמן שגרו בניו-יורק כששימש שגריר באו"מ נלה התאהבה ברוזן אוסטרי ובחרה לעזוב את גד ולעבור לחיות (ולהינשא מאוחר יותר) עם אהובה יחד עם בתם המשותפת. ככה יעשה לאיש שבוגדנות היתה דרכו. הבוגדנות שלו חילחלה לנלה והיא עשתה לו את מה שעשה לאשת נעוריו. לאחר מותו, כשבהלוויה לא היה נוכח ולא אדם אחד ממשפחתו הגרעינית הקרובה וגם לא נאמר עליו קדיש לפי כללי היהדות, פורסמו מספר מודעות אבל ע"י גופים מפלגתיים וממשלתיים אבל רק מודעה אחת "משפחתית" שגם בה לא הוזכר כלל הקשר המשפחתי. על המודעה היתה חתומה נלה יחד עם בעלה הרוזן האוסטרי בעל שם המשפחה המלכותי וגם היתה חתומה בתו הדס יחד עם בעלה בעל שם המשפחה ה"לא יהודי" ללא ספק.
זו היתה דרכו וזו היתה אחריתו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דודית
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
דודית |
|
31/08/07 11:52
|
|
|
|
|
סוד גלוי הוא שחייו האישיים של גד יעקבי היו כמו טלנובלה בגרוש.
עזב את אשתו, אשת נעוריו והאמא של 3 בניו, לאחר שניהל רומן ארוך עם דיילת אוויר באל-על בשם נלה. בניו התנכרו לו, טענו שהוא חסר יכולות רגשיות ויצאו במאמר ענק שבו הם גילו את האמת, לדעתם, על אביהם. בנו הבכור נפטר בגיל 37, בנו השני ירד מהארץ וניתק כל קשר עם שאר בני המשפחה כולל עכשיו כשגד מת. הוא התחתן עם נלה, הוליד עימה ילדה משותפת בשם הדס, ובזמן שגרו בניו-יורק כששימש שגריר באו"מ נלה התאהבה ברוזן אוסטרי ובחרה לעזוב את גד ולעבור לחיות (ולהינשא מאוחר יותר) עם אהובה יחד עם בתם המשותפת. ככה יעשה לאיש שבוגדנות היתה דרכו. הבוגדנות שלו חילחלה לנלה והיא עשתה לו את מה שעשה לאשת נעוריו. לאחר מותו, כשבהלוויה לא היה נוכח ולא אדם אחד ממשפחתו הגרעינית הקרובה וגם לא נאמר עליו קדיש לפי כללי היהדות, פורסמו מספר מודעות אבל ע"י גופים מפלגתיים וממשלתיים אבל רק מודעה אחת "משפחתית" שגם בה לא הוזכר כלל הקשר המשפחתי. על המודעה היתה חתומה נלה יחד עם בעלה הרוזן האוסטרי בעל שם המשפחה המלכותי וגם היתה חתומה בתו הדס יחד עם בעלה בעל שם המשפחה ה"לא יהודי" ללא ספק.
זו היתה דרכו וזו היתה אחריתו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דודית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורנה רב-הון |
|
2/09/07 11:15
|
|
|
|
|
שלום לך דודית, מה שכתבת נכון וגם מאוד מזעזע. זו טרגדיה איומה. אני היכרתי את גד אך ורק כמשורר. הכרנו באגודת הסופרים שהיה פעיל בה, והוא נראה לי אדם נעים הליכות ונחמד.
אל לנו לשפוט אנשים. יש פתגם ידוע שאומר "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו". כולנו עושים טעויות. יש הרבה אנשים שעוזבים משפחות ומקימים משפחות חדשות, ובכל זאת הם לא נשארים ערירים ובודדים.
דווקא לאור מה שכתבת השירים נוגעים ללב עוד יותר, הם מראים אדם רגיש בצורה קיצונית, אשר פוחד להראות את רגשותיו עקב הסביבה המתנכרת.
השיר שכתב ליואב בנו מראה את רגשותיו האמיתיים. הוא אולי לא ידע להפגין רגשות, ועל זה רק אפשר לחוש כלפיו חמלה עצומה. חלק מהדברים שכתבת ידעתי, ותמיד חשתי כלפיו חמלה על כך. כמה נורא שילדיך מתנכרים לך, לא משנה מהי הסיבה. כל אדם סובל מזה. אף אחד מאתנו לא מושלם, ובכך שאנו מגלים חמלה כלפי חסרונותיו של אדם, אנו מקטינים את הדין שרובץ עלינו בגלל הטעויות והשגיאות שאנו עשינו.
מאוד כואב שאף אחד ממשפחתו הקרובה לא יכול היה לגלות שאר רוח וסליחה ולבוא לפחות ללוות אותו לדרכו האחרונה.
מכל מקום, כל זה אינו פוגם בשיריו הנפלאים. כמה רגישות אמיתית יש בשירו על אמו, איזו ראיה מעמיקה.
יהי זכרו ברוך. אני מקווה שהוא ייזכר בזכות שיריו היפים ופועלו הפוליטי המבורך וכל טעויות האנוש שעשה ייסלחו לו גם בעולם הזה במרומים. אני משוכנעת שהוא סבל מאוד מחייו הטרגיים גם אם לא ניכר עליו הדבר.נראה לי שהוא שילם על טעויותיו עוד בחייו ונשא עמו סבל פנימי וצער עמוק.שוב, יהי זכרו ברוך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
יהודית מליק-שירן |
|
31/08/07 13:28
|
|
|
|
|
אורנה יקרה,
היה לך מפגש מרגש עם משורר מיוחד. ריגשת אותי בכתבה המשלבת את שיריו. הכרתי אותו כאיש נעים הליכות, צנוע וענו. מודד כל מילה בטרם השיב לשאלה שנשאל.
בספריו שוטטתי וגיליתי שהשירים מתפרשים על גלוי וסמוי ויש מקום לכל אחד מהקוראים לקחת מה שהוא אוהב, גם אם לא זו היתה כוונת המשורר. פעם אמר לי:" פגשתי פה(באולם הגדול בבית-הסופר) פלוני שראה את ספר שיריי דפדף בו והתחיל לבכות. לאחר הראיון על ספרי ירדתי במדרגות לחזור לשבת בין הקהל והוא מתקרב אלי בעיניים דומעות ואומר לי 'אתה איש של חסד ורחמים ושאלוהים ישמור עליך', ריגשת אותי מאוד, שאלתי איך והוא ביד רועדת הצביע על השיר "זמן" אותו שיר שמצוטט בכתבה שלך, זמן שמתחמק כצלופח מתחת לשטיח אך לא גורם לזיכרון לדהות. וזה ייחודו. השיר שהוקדש לאמו נגע גם באמו של הפלוני שלא הזדהה. זה היה רגע של שיתוף כשראיתי את היד התומכת של גד יעקבי על כתפו של האיש.
הוא היה בינינו כאחד האדם,נקי כפיים ובר לבב. שאלוהים ישמור עליו שם למעלה ופניני שירתו יחבקו אותו כשירת המעמקים שעולה מתוך רזיה.
יהי זכרו ברוך !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
סילבן רוטקו |
|
25/12/11 02:34
|
|
|
|
|
|
בסך הכל התגרש מאישתו דבר שמתרחש היום הרבה במחוזותינו. פתאום הפקיר את משפחתו. אז מה אם הלך שבי אחרי דיילת צעירה ויפה אותה פגש בטיסתו למקסיקו ב1974? זה שנלה עזבה אותו מיד מתפרש כעונש שהגיע לו על שעזב את אישתו הראשונה. גם זה קורה. מצא בסוף אישה מתאימה לו. גד היה אדם ישר וראוי ומוכשר שבסך הכל סבל ממום בלב שהגביל את יכולת ההתקדמות שלו בפוליטיקה. אילו היה בריא היה הופך להיות לבכיר בשלטון שלנו. אולי שר אוצר או שר בכיר אחר. היו לו את כל הכישורים לכך. להבדיל מאחרים הוא תמיד נשאר עם ידים נקיות כי לא היו לו אצבעות דביקות ולא קיבל מעטפות מזומנים בחשכת הלילה. לא הבנתי למה בניו החרימו אותו. אולי אימם הסיתה אותם נגדו וגם זה קורה במחוזותינו. שאלוהים יגמול להם כגמולם. הם שכחו את עשרת הדברות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סילבן רוטקו
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
מכר |
|
4/12/18 19:30
|
|
|
|
|
|
אני מגיב אחרי שנים, אבל מבין שמה שנכתב פה מעורר עניין ונגיש לציבור ולכן מוסיף מידע. הכרתי את גד, אשתו טובה ואת ילדיה, כשכן וחבר בן גילו של אחד מבניו. גד עזב את אשתו טובה וילדיהם המשותפים, שחשו זנוחים ונטושים, אולי גם כלכלית. מן הסתם צרם להם הניגוד להמשך הקריירה המוצלחת שלו ולפרסומי יצירותיו, שנסבו רובם ככולם על אהבתו לאשתו השנייה ובתם, מה שהעצים את חרונם ומרירותם. לגד כנראה היו סיבות שהיום נתפשות כלגיטימיות לגירושין (אולי אכזבה מהתנהלות טובה, הבית והילדים היו מוזנחים עוד לפני שעזב), בעוד שבזמנו אולי רק בוגדנות בת הזוג הצדיקה את יוזם הגירושין. אבל ממש לא לגיטימי להתכחש לילדיו, שלהתרשמותי לא הצליחו להתאושש ולנווט את חייהם כהלכה. יריב בנו הבכור לקה בסרטן ונפטר בשנות השלושים לחייו. בהלווייתו, גד ניגש אלי על אף שלא נמניתי על מכריו הקרובים, ולהפתעתי - בלי שאני (ובעצם אף אחד שאני מכיר, לא בהלוויה ולא בשום הזדמנות) רמז או הטיח איזושהי האשמה, פצח בהתנצלות והסביר שביקר את בנו החולה בבי"ח ושבניו הנותרים אינם זנוחים, ולראיה סיפר שבנו הצעיר עתיד להתחתן בתוך זמן קצר. כך הבנתי שהיו לו נקיפות מצפון בשל ההתנכרות לבניו, שהועצמו כשבנו יריב החולה נפטר בלי שטרח לתמוך בו במידה ראויה. אני מעריך שכיוון שידע שאימי (שנעדרה מההלוויה) הייתה מכרה קרובה של גרושתו טובה, הניח שבוודאי שמעתי ממנה על התרעמות משפחתו, וראה בי כתובת להעביר את המסר לסביבה הקרובה של טובה והילדים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מכר
|
|
|
|
|
|
|
