|
|
|
צבי גיל
אין כאן איזה עניין שבין הצמרת המדינית לצמרת הביטחונית  יש כאן עניין של עתיד המדינה אשר שוקעת יותר ויותר בביצה ואין כל סימן שהיא תיחלץ ממנה בקרוב
|
|
|
|
|
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ישראלים נבונים חייבים לשטוף עתה את הרחובות והכיכרות ולהתייצב מול קלגסי המשטרה הפועלים בשליחותו של איתמר בן-גביר, ולמנוע את מה שעלול להיהפך ל"בכיה לדורות"
|
|
|
|
|
אלי אלון
חרפת השירותים הציבוריים בתחנות האוטובוסים המרכזיות נמשכת שנים בעלי התחנות המרכזיות הם בעלי ממון הנהנים מקניות של אלפים הפוקדים את התחנות ומצופה מהם לדאוג לניקיונם ולאספקת נירות ט...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ליזי |
|
29/04/04 08:56
|
|
|
|
|
|
איך אפשר לא להסכים לכל מילה?
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ליזי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
אריק מנדלבאום |
|
29/04/04 17:00
|
|
|
|
|
אני פנסיונר, שנהנה להעביר את זמני בקריאה משובחת. לכן, ראשית כל, אני חש צורך לציין לשבח את האתר הזה, הגורם לי להנאה רבה. כן ירבו כמותכם במקומותנו!
ולעניין התגובה: קראתי את הכתבה בשקיקה: אני מוכרח לציין שזה זמן רב לא יצא לי לקרוא מאמר שמישהו אחר כתב, וכאילו הוציא את המילים מפי... כה נכון, כה מדוייק.
במיוחד נגע בי השיר, עוצמתי, מרגש.
אם ישנם עוד שירים שפירסם הכותב הנ"ל, אשמח אם תוכל, מר עידן סובול, להגיב על דבריי ולהפנות אותי להיכן אפשר למוצאם. (אם זהו השיר הראשון שכתבת או פירסמת, הרי שמצווה תהיה זו אם תמשיך בדרך זו...)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אריק מנדלבאום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עידן סובול |
|
7/05/04 19:48
|
|
|
|
|
למקרא תגובתך נעורו בי געגועים למעבר מנדלבאום, אשר הדור שבא לעולם לאחר מלחמת ששת הימים לא ידע אותו ואולי גם לא שמע עליו. המעבר הנשכח הזה, שנעלם מחיינו, מסמל בעיני את דמותה של ארץ ישראל בטרם לקתה בשיגעון הגדלות הקטלני שלה ("מגלומניה" בלעז הרגיל; "מאני-ווליצ'יסטבו" למען אלה מבין העולים החדשים מרוסיה, שעדיין אינם מבינים
מה קורה פה)...
ואשר לשירים: בהללו אנחנו משופעים. וישנם בין הרבים גם לא מעט טובים, אבל מי שם לב? הינה לדוגמא: נתן יונתן הקדיש להם, ודרכם לנו, את מיטב שנותיו ורגשותיו ולא זכה בפרס ישראל, לעומת כמה וכמה זבי-חוטם, פה ועט, שהמימסד נחפז להעניק להם את הפרס, שזה מכבר מפריס פרסה ומעלה גירה (ויש הגורסים: "מפריט פרסה" שמתאים יותר למכת ההפרטות המוזרה שלקינו בה לאחרונה).
אז להקדיש להם את החיים - בשום פנים ואופן! אויסגעשלאסן!...
אבל אם עתותיך בידיך - תוכל להקליד את שמי בגוגל או בקוגל או באחד ממנועי החיפוש האינטרנטיים האחרים ולמצוא עוד כמה וכמה. ואם תקליד את צירוף הקסם "גרי אקשטיין" תוכל גם לשמעם. כל טוב, בריאות, אושר וצחוק ואריכות ימים. עד מאה ועשרים. עידן
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידן סובול
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
דגנית בוקשטיין |
|
30/04/04 18:50
|
|
|
|
|
כאמא לארבעה ילדים- שניים בגיל ההתבגרות ושניים אחרי הצבא, אני אכן חשה חרדה ממה שקורה פה: שני ילדי, העומדים לפני גיוס, מדברים ברצינות רבה על השתמטות מהשירות הצבאי, ועיניהם, (כמו גם עיניהם של שני ילדי שאחרי השירות הצבאי)נשואות כחולמות אל "העתיד הטוב יותר", המחכה להם מעבר לים. אני חושבת על עצמי בגילאים האלה- ונזכרת כמה גאווה חשתי לשרת בצבא, ללבוש כל בוקר את המדים ולחבוש את הכומתה... פעם, הייתה זו בושה וכלימה ואות קלון לא להתגייס לצבא. היום- זו גאווה גדולה להשתמט... אני כנערה, כמו גם הסובבים אותי, הייתי גאה לחיות במדינה הזו. היום יש הרבה בושה בהרבה פעולות-מדיניות ובטחוניות- שנוקטת המדינה. אך הנוסטלגיה נשארה-וזה נותן לי ולבני דורי תקווה, שאולי דברים ישתנו, יתייצבו ויתמתנו פה.
אבל לילדיי... אין את הזכרונות הללו. יש רק שאיפה אחת- "לעוף מפה" (כמו שהם אומרים), וכמה שיותר מהר ורחוק.
אילו היו אלה רק ילדיי...ניחא. אזי נכשלתי במשהו בחינוכם. אבל הסתכלו סביבכם וראו- האין אלה פני הדור? (כמובן, אינני רוצה לעשות הכללות-אך מדובר בחלק ניכר ממנו).
אם לא נשכיל, כנאמר במאמר הנ"ל, לדאוג שהמולדת שלנו תהיה לנו "בית", מה יהיה הסוף?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דגנית בוקשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רינת קלדרון |
|
30/04/04 22:25
|
|
|
|
|
אני ממש מזדהה עם מה שרשמה הגב' דגנית בוקשטיין. לפעמים אני פשוט לא ישנה בלילות מרוב מחשבות מה יהיה... יש לי בן אחד- שנסע לטייל לפני למעלה משנה וחצי, ראה כי טוב בתפוצות, ומסרב לחזור.
"מה יש לי לחפש בארץ" הוא אומר.
מה אני יכולה לענות לו על זה?!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רינת קלדרון
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
עידן סובול |
|
7/05/04 19:08
|
|
|
|
|
|
בטוטו - קומץ זוכה והרוב מפסיד, וחוזר חלילה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידן סובול
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
צחי ק. |
|
14/05/04 21:01
|
|
|
|
|
|
וואלה, מה שנכון נכון
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צחי ק.
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
מיה |
|
2/06/04 22:22
|
|
|
|
|
מאוד נהנתי לקרוא את מה שכתבת, ובעזרת הקישור הגעתי לעוד מספר לא מבוטל של כתבות ושירים שכתבת.
רציתי רק לומר שאני מאוד נהנית לקרוא את הדברים שאתה כותב-ובמיוחד את השירים: נוגע וקולע...
אבל למה אין אפשרות להגיב על שיריך? הבמה הזו מיועדת גם לכך שהקורא יוכל להתבטא על מה שהכותבים מפרסמים...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עידן סובול |
|
3/06/04 15:08
|
|
|
|
|
אני רגיל לקבל תגובות נזעמות גם כשאני מפרסם שיר אהבה שמאזכר ספסל רעוע ומתפורר בגן-ציבורי מוזנח, שבעטיו ננעצו שבבי-עץ רקובים למחצה בעכוזיו של זוג נאהבים...
תמיד יימצא איזשהו פקיד של רשות-מקומית כלשהי, שיראה בזה "ירידה" על מקום עבודתו.
אשר לשאלתך, מדוע אין אפשרות להגיב על שירים באתר זה - אני נאלץ להפנות אותך למנהלי האתר, מאחר שהפעם אני יכול רק להציע "תשובה יהודית" שעלתה על דעתי תוך כדי כתיבת שורות אלה :
"מה כבר אפשר להגיב על שיר?"...
ושוב, תודה על המחמאות היפות, הרצויות והמעודדות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידן סובול
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיה |
|
5/06/04 22:07
|
|
|
|
|
ברור שיש מה להגיב על שיר, עובדה שראיתי צורך לעשות זאת בעצמי, ואוהבי שירה כמוני לא חסרים...
חוץ מזה, לתשומת ליבך, גם לחלק מהמאמרים שפירסמת אין אפשרות להגיב...חבל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
עידן סובול |
|
7/06/04 20:20
|
|
|
|
|
שלום למיה
nfc מאפשרת להגיב על כל מה שמתרחש באתר ומחוצה לו, במדור "קול העם" - ותגובה שם היא בעלת כושר הישרדות הרבה יותר גדול והרבה יותר נגיש.
אם התגובה בוערת בעצמותיך - נסי להגיב שם, תוך איזכור מוּשָׂא התגובה.
בהצלחה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עידן סובול
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מיה |
|
15/06/04 15:33
|
|
|
|
|
עידן, תודה על ההתייחסות הקשובה והמהירה.
אעשה כדבריך ואגיב בקול העם...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מיה
|
|
|
|
|
|
|