|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
דן מרגלית
לרוע מזלו של חליוה הכשל התממש בתקופת כהונתו כראש אמ"ן עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
עמנואל בן-סבו
הלילה הזה הוא אנחנו, עם עבדים מזה רעב, מוכה, חבול ומובס, העומד לרגלי הר סיני העשן וכאיש אחד בלב אחד זועק "נעשה ונשמע", אוסף שבטים שהתלכד לכדי עם, העם היהודי שהביא לעולם את הצדק, הח...
|
|
|
איתן קלינסקי
גם אני נמניתי על השואלים מדוע פרשת "מצורע", פרשה לא נעימה, על כל נגעיה הקשים מופיעה ערב חג הפסח חג החרות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
מיכאל שרון |
|
31/10/04 17:10
|
|
|
|
אלא שקבוצת ההתייחסות שלו היא הן הקולקטיב של המתחרים ובעקר הקולקטיב הביתי. תצורת הפעולה של הישראלי היא בראש וראשונה תצורת הפעולה בחבורה, וממנה הוא יונק את הערכתו העצמית ותחושת מקומו בעולם (ראו ספרי "חלוקת קשב", גומא - מדע ומחקר, צ'ריקובר,
1997 ).
לכן הוא יטה להדגיש את נחישותו לא לוותר על יתרון ולו הקטן ביותר, שכן חולשה, להבנתו, ובהקשר הקולקטיביסטי, תביא לתפיסתו הן להתגבשות קואליציות נגדו, והן לאובדן תמיכה של חברי קבוצתו. זאת בצרוף להנחות חזקות ביותר הרואות בכל סיטואציה בה יש מאבק על או חלוקת משאבים - משחק סכום 0 .
מכאן שהישראלי ייטה לבצע מחטפים רגעיים, תוך הזנחת הן השיקול ארוך הטווח, והן אפשרות ש"פ היוצר.
הישראלי יעוט על כל יתרון מיידי במלוא הראייה החד מימדית (או החד מוקדית, בהקשר הקשב) הננעלת רק על מימד אחד ממכלול המימדים הרלוונטיים, ויתעלם מכך שבכך הוא מייבש את משאביו במהירות (התרוקנות מהירה של הדגה, במחקר שלפנינו).
גם הטלת האחריות על האחר הינה מעין אקט טיקסי של "איכשהו הדברים יסתדרו, אחרים כבר ידאגו לכך, וישאו אותי על כתפיהם" - דבר המהווה אף הוא הסתמכות לא מובחנת ולא ממוקדת על הקולקטיב.
האם הפרופ' קופלמן, בהתעלמה מהגלוי כל כך לעין (מיומנת) מעוניינת לרצות (שלא לאמר, להחניף) לקהיליית העסקים הישראלית?
אך בכך אנו מרמים רק את עצמנו.
הספר חלוקת קשב, שהינו המחקר הרב שלבי החשוב ביותר שנעשה אי פעם בישראל בפסיכולוגיה קוגניטיבית ואירגונית (680 נבדקים, מחקר רב שלבי בן 11 שנה, ציטוט 240 מאמרים וספרים) יועיל מאד לקהיליית העסקים להבנה מדוייקת של התנהגות היזם או איש העסקים הישראלי הממוצע. ויפעל לסנן החוצה פרושים מוטעים של תוצאות מחקרים בנושא מצד חוקרים ישראלים.
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל שרון
|
|
|
|
|
|
|
הראל |
|
1/11/04 09:22
|
|
|
|
אגואיסט היא הגדרה נכונה כאן: "קודם אני, אחר-כך אני ובסוף שוב פעם אני"...
ללא מחקר, רק מלחיות בישראל !!
אקנה את הספר בקרוב - הסתקרנתי.
|
|
כתוב תגובה ל-
הראל
|
|
|
|
|