|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
מהנדס |
|
9/05/04 12:18
|
|
|
|
|
לשם שינוי בן-צדף כותב משהו הגיוני. אם כי התמונה כמובן חלקית.
כפי שהניתוח הפשטני ינתח את הקרב בבופור, ואילו ניתוח קצת יותר מעמיק ישאל למה בכלל כבשו אותו, כך יש לשאול את ההנהגה למה בכלל יצאו למלחמה ומה מטרתה. דווקא צה"ל הפיק את הלקח והעיף את האוגדונר (קהלני). המערכת המדינית לעומת זאת קידמה את שר הביטחון למקום בו יוכל לגרום יותר נזק.
צה"ל הוא ארגון בעייתי, יקר, סגור, אינו מתמודד עם האתגרים והשינויים וזקוק לניעור רציני. אלא שניתן להגיד אותו דבר גם על המשטרה ומערכת החינוך. בעיות היסוד של המדינה נקבעות על ידי ההנהגה שלא מגדירה מטרות, גבולות ויעדים למדינה. בתנאים אלה, גם צבא יותר טוב לא יוכל להושיע.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מהנדס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
9/05/04 21:13
|
|
|
|
|
בניגוד לעמדתך - מלחמת שלום הגליל הייתה היחידה (פרט למלחמת סיני), שנקבעו לה מטרות מדיניות.
אתה מתנגד להן, ולכן אינך מקבל את עצם קביעתן; וזו בעייתך.
גם לגבי קהלני - הדחתו אינה עניין של שיקול, אלא של חשבונאות אישית ושל לובי, שלא תמך בו די. אחרים, שטעו בגדול במלחמה זו (והיא אינה שונה משאר מלחמות ישראל) קודמו כדבעי (אחד מהם הפך גם לרמטכ"ל ...). כידוע, אף כישלון קרבי בשל"ג לא עצר קידום מתוכנן ... ואפשר להראות זאת ממלחמת הקוממיות ואילך - אתה רוצה קידום, אתה צריך חיפוי לוביסטי. קראתי לזה "כת".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
מודאג! |
|
9/05/04 12:21
|
|
|
|
|
מאמר קשה ומפחיד!
חונטות
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מודאג!
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יעקב ל |
|
9/05/04 14:52
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גבעתי |
|
9/05/04 15:54
|
|
|
|
|
קהלני שילם את המחיר, למה אתה המהנדס לא מציין שמפקד הכח החטיבתי של גולני בבופור קודם לדרגת אלוף איפה פה המשואה ואיפה פה הלקח?
כנראה שכל אחד והאמת שלו במדינה הקקיונית שלנו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גבעתי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אשתו של |
|
9/05/04 18:23
|
|
|
|
|
|
הצרה שמי שמודאג הם האנשים הלא נכונים. נראה שמנהיגינו שכחו, נראה שלא אכפת להם, שאין להם כח לתקן, אולי נוח להם ככה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אשתו של
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
9/05/04 21:06
|
|
|
|
|
העלית הצבאית מחליפה כתובת, ומופיעה כעבור זמן קצר בצורתה הנכונה - כמתיימרים להיות עלית פוליטית.
אי אפשר לצפות ממי שהיו חלק מהמחדל לתקן את מחדלם. אין הבור מתמלא מחולייתו ...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
ג.ל. |
|
9/05/04 15:43
|
|
|
|
|
מאוד נהניתי לקרוא את המאמר הרציני והמעניין. ברצוני לתקן טעות אחת.
כמו המיתוסים שהכותב מזכיר לגבי ישראל, השמאל האמריקאי יצר מיתוס של תבוסת ארה"ב בוויטנאם, לא כך הדבר.
למעשה ארה"ב ניצחה במלחמה, אבל כמו ישראל בלבנון הפסידה לשמאל בחזית הפנימית. מי שעוקב אחרי מערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות בארה"ב יכול ללמוד רבות על הנזק שגרם השמאל לאינטרסים האמריקאיים, ג'ון קארי היה אחד המובילים בפעילות הרסנית זו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ג.ל.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
9/05/04 21:04
|
|
|
|
|
את המיתוס השקרי בדבר תבוסה אמריקנית בידי התקשורת בוויטנאם ובדרום-מזרח אסיה המציאו - כל אחד לחוד - התקשורת האמריקנית והצבא האמריקני.
השמאל המציא את הכזב, שצבא לא יכול לנצח לוחמי גרילה. וגם זה הופרך (למשל, במתקפת טט בפברואר 1968 בוויטנאם).
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שי בן חיים |
|
9/05/04 15:49
|
|
|
|
|
מפקד הפלוגה בגזרה לימים אל"מ שלמה לוין
העביר מידע מודיעני למח"ט 14 אמנון רשף ודיווח לו שבמתחם החוה הסינית יש כח טנקים מצרי גדול וביקש סיוע אוירי מהמח"ט, ואכן סיוע זה התקבל בצמד מטוסי סקיהוק שתקף את הכח המצרי בחווה הסינית מטוס אחד מבין השניים הופל, כל זה קרה בתחילת המלחמה, המודיעין היה ודאי ולצערנו אף לא אחד עשה בזאת שימוש, והתוצאות הרי הן ידועות, מדוע לא נעשה שימוש במודיעין זה? אגב המפקדים הנ"ל חיים וידועים היום אפשר לשאול אותם על כך!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שי בן חיים
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
Ron 2 |
|
9/05/04 15:56
|
|
|
|
|
|
הדברים שנכתבו הם איומים. אבל איך אני יכול לדעת אם הם נכונים. כמה טוב היה אילו הובאו אסמכתאות ממאמרים או מחקרים שכן התפרסמו כך שהקורא יוכל לבדוק את המקורות בעצמו. לא יתכן לכתוב דברים כאלה ולהסתמך רק על התרשמות אישית או להסתתר מאחורי ציטוט של גנרל אמריקאי עלום שם. אני, ואני מוכן להאמין, אחרים, מוכן להקשיב ואולי ליותר, אם ההצהרות במאמר זה יגובו במסמכים אשר היוו את הבסיס להם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Ron 2
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
9/05/04 21:01
|
|
|
|
|
לדיון אקדמי יש מקומות אחרים.
אם אתה מעוניין - אפשר לבדוק במאמרים שפרסמתי (ב"נתיב" וב"מערכות"), ובספרים ובמאמרים שפרסמו עמנואל ולד, אורי מילשטיין, יעקב חסדאי ואחרים. שם תוכל למצוא שפע של אסמכתות.
ודרך אגב, אין מדובר בגנרל אמריקני עלום-שם ...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אורי מילשטיין |
|
9/05/04 16:06
|
|
|
|
|
כל צבא הוא ארגון אנטי-אינטלקטואלי. מכאן נגזר מאפיין יסודי: צבא אינו מסוגל להפיק לקחים. צבאות בהיסטוריה הפיקו לקחים באקט של מרד וגם אז יישום הלקחים היה חלקי ובעייתי. זה הסיפור של הפקת הלקחים בצבא ארה"ב אחרי מלחמת ויטנם ומלחמת יום הכיפורים שאיזכר אביתר, וזה הסיפור של אריק שרון בתקופת המאה ואחד בשנות החמישים.
רק כאשר המצביאים היו אינטלקטואלים ברמה גבוהה הם כפו את ההפקת לקחים על הארגון. זה מה שהיה אצל פרידריך הגדול, אצל נפוליון ואצל שרנהורסט.
כדי שצבא יפיק לקחים ויתפקד כהלכה יש לשנות מן היסוד את מבנה הארגון הצבאי. לשם כך דרושים שלושה תנאים:
א. הבנת הווית הצבא והמלחמה.
ב. מנהיגות לאומית חזקה מאוד.
ג. תשתית של תרבות ביטחון לאומית.
שלושה תנאים אלה לא קימים בישראל והם אינם צפויים להתקיים בעתיד הנראה לעין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
איציק (האמיתי) |
|
9/05/04 23:03
|
|
|
|
|
אורי, שלום,
א. מעניין אותי איך מתואר/ מנותח הקרב על החווה הסינית בעיתונות המצרית. האם ידוע לך משהו על כך?
ב. הפוליטיקאים והתקשורת הישראלים תמיד מציינים שגם בחזית המצרית מלחמת יוה"כ הסתיימה בניצחון ישראלי. האם כך זה משתקף גם אצל מנתחי קרבות רציניים מחוץ לישראל או שמא זהו עוד מיתוס לטיוח ולאי הפקת לקחים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
איציק (האמיתי)
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
ג. אביבי |
|
9/05/04 19:02
|
|
|
|
|
נכון כותב בעל המאמר שחיל האויר הפיק לקחים לאחר יוה"כ: הצטייד בציוד חיוני והפגין כושר השרדות ב'של"ג'. אולם זוהי רק מחצית האמת.
את מפלת ח"א ביוה"כ, שתרמה באופן מכריע לכשלון כוחות היבשה, ניתן היה למנוע או להפחית משמעותית אילו העומדים בראש החיל היו מפיקים לקחים ממלחמת ההתשה.
לקראת סוף מלחמת ההתשה המצרים הצטיידו בסוללות טילי נ"מ מונחות מכ"ם וגרמו אבדות כבדות למטוסי ח"א. הנחיתות הטכנולוגית מול הנ"מ המצרי חיבת היתה להביא לרכישת ציוד ל"א (לחימה אלקטרונית) מתקדם שארה"ב כבר פיתחה באותן שנים.
בנוסף היה אפשר להגדיל, בין ההתשה ליוה"כ (3 שנים), משמעותית את הכוח הארטילרי של צה"ל ובכך לחפות במידה לא קטנה על העדר מטוסים בשדה הקרב.
ב'של"ג' ח"א אמנם נחל הצלחות מרשימות מול סוללות הנ"מ אבל חלקו בסיוע לכוחות היבשה היה קטן ולא יעיל במידה שערוריתית.
החיל דאג היטב לשלום טייסיו אך לא לנצחון כוחותינו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ג. אביבי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
9/05/04 20:57
|
|
|
|
|
אני חולק עליך - את צבא היבשה שלנו הכשילה במלחמת יום הכיפורים התכוננותו למלחמה מיולי 1967, ולא שום דבר אחר. תרמה לזה אווירת שאננות וזלזול (בלתי-מוצדק!!!) באויב.
בניין הכוח, תורת הלחימה, אמצעי הלחימה, הכשרת המפקדים וקידומם - כל אלה ואחרים כשלו בשנות השישים ובשנות השבעים, והביאו את צה"ך לרמתו הירודה במלחמת יום הכיפורים (ואולי עד עתה ...). רק חיל האוויר וחיל הים הצליחו, כנראה, לחמוק מהפח.
לידיעתך, מפקד חיל האוויר ביקש בשיחה (באפריל 1973) מהרמטכ"ל, שיינתנו לו 48 שעות למשימות עליונות אווירית. פלד הבהיר לדדו, שלפיכך לא יעמוד לרשותו חיל אוויר בתקופה זו. דדו לא הבין מה נאמר לו, או שכח זאת מיד לאחר שסיימו את ארוחתם...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יוסי בלום הלוי |
|
12/05/04 20:15
|
|
|
|
|
מי שרוצה להתייחס לתפקידו של חה"א במליוה"כ חייב להכיר 3 מושגים:
"דוגמן 5", "תגר" ומשה דיין. הראשונה הייתה תוכנית להריסת סוללות הטילים סאם 2 סאם 3 משופר וסאם 6 הניידות, ברמת הגולן. לסאם 6 לא הייתה אז כל תשובה טכנולוגית לא שלנו ולא לאמריקנים. הסורים בגולן כיסו גם שטחים נרחבים בגליל בטווה הסוללות שלהם. חיל האוויר פיתח תו"ל שכלל שילוב של אמצעי ל"א (חלקם אמריקניים והשאר מקוריים) עם תו"ל שכלל בסיני, מול המערך המצרי,"מגדלי כיוון" עם מספרים גדולים שמהם החלה התקיפה בתזמון מדויק של הפעלה הל"א, תמרון חד, שחרור חימוש ונסיקה ליציאה מהתקיפה. זה היה תו"ל מסובך שכלל הפעלה של כמעט כל סד"כ חה"א, שהיה אמור לצאת לתקיפה בשיטה של "קילוף הבצל" של מערך הנ"מ שכבה אחר שכבה - תותחי נ"מ, אח"כ נ"מ כבד, ולאחריהם שחרור פצצות על קרונות המכ"ם ונסיקה חדה. כאמור, הכיוון בוצע ממגדלי הכיוון שהיו מוצבים מול כל סוללה מצרית.
דיין הבטיח לבני פלד מפקד חה"א שהוא ייתן לו התראה מתאימה 24 שעות לפני פרוץ מלחמה. בלי זה אמר פלד לדיין, אין סיכוי להפעיל בהצלחה את התו"ל נגד המצרים והסורים בשתי תוכניות המבצעים דוגמן-5 בגולן תגר בסיני.
בפרוץ המלחמה החל חיל האוויר בבוקר יום א' 7 באוקטובר להרוס כמתוכנן את המערך נ"מ הטילי המצרי. אלא שבבוקר החלה פניקה גמורה בפיקוד צפון בגלל הבקעת דרום הרמה על ידי הכוח הסורי. דיין עקף את הרמטכ"ל דדו, ואמר לפלד: צא מהדרום עם כל הכוח האווירי ובלום את הסורים בדוגמן 5 חפוז וללא מודיעין.
פלד התנגד, והשיב לדיין שלוקח זמן להסיט את טייסות הפנטום משדות התעופה בדרום לגולן, יש צורך לרוך תדריכים לשנות חימוש במטוסים זה משהו כמו 6 שעות. בינתיים הוא ישלח את טייסות הסקייהוק לסגור פערים. עוד אמר פלד לדיין שבצורה זו יוכלו להרוס את המערך המצרי וגם לבלום הסורים. דיין אמר לפלד: אם לא תעשה כבקשתי גורל הבית השלישי ייחרץ. פלד יצא בזעם מהפיגשה והורה למטה חיל האוויר לפעול. כולם זעמו על ההחלטה אך בצעו אותה . התוצאה הייתה, שמערך הנ"מ המצרי נותר שלם עד פריצת אוגדה 153 (שרון) לדוור סואר. התקיפה עלתה במחיר כבד לחיל האוויר - הושמדו 6 מטוסים באוויר והושמדה סוללה אחת בלבד.
אפשר לומר כל דבר על חיל האוויר, כולל ביקורת על מה שקרה במליוה"כ – אבל לאחריה הוא היה חייל שידע להפיק לקחים נכונים ותשע שנים אחר כך להפוך את מערך הנ"מ הסובייטי לפסולת גרוטאות חסרות ערך. השמדת סוללות הנ"מ הסוריות בבקע ביום חמישי של המלחמה 10 ליוני 1982 הייתה ההצלחה היחידה במלחמת שלום הגליל - המבצע האופרטיבי הכושל ביותר של צה"ל בכל מלחמותיו. תפקוד כל אוגדות צה"ל היה מחפיר והוכיח כי הצבא למרות מסות, החימוש היה כוח מיליציוני חסר ערך מבצעי. מאז מתדרדר צה"ל ותפוקותיו המבצעיות ממלחמה למלחמה פוחתות והולכות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי בלום הלוי
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
קאטי |
|
9/05/04 20:39
|
|
|
|
|
|
חובה להוציא את הסרט בכל מחיר האמת חייבים לדעת בעצם זכותנו לקבל אינפורמציה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קאטי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
9/05/04 22:28
|
|
|
|
|
עקרונית, אני נגד כל צנזורה. יחד עם זאת, ההחלטה של ערוץ 2 תצליח לעמוד, להערכתי, במבחן הסבירות. מה לעשות - מותר לערוץ 2 לחשוב על ההורים השכולים.
אני סבור, כי ההורים יודעים (אף כי כמה מהם מכחישים זאת), שזה קרב בעייתי. כפי שכתכתי, היסטורית, אין בסרט של טויב שום גילוי מאורות ...
ראוי לזכור, כי בג"ץ לא הכיר בפגיעה ברגשות (משפחת חנה סנש, ארגון אלמנות צה"ל, ג'נין ג'נין ועוד) כשוות ערך לעניינים אחרים, אך במקרה הזה ערוץ 2 הוא בעליו של הסרט ומפיקו. אכן, מקרה מעניין!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אביתר בן-צדף
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
אקס-מילואימניק |
|
9/05/04 21:43
|
|
|
|
|
|
סוף סוף מגיע גם זמנו של צה"ל המהולל לתת דין וחשבון על אי לימוד מחדלי העבר. טוב עשה אביתר בן צדף שהעלה בקצרה ולענין את הבעיתיות בנושא. טוב נעשה אם נחשוב מחדש כיצד משנים את צה"ל כדי שיתאים לאתגרי היום והמחר. המבנה של צבא העם אינו ממלא כיום בצורה נאותה את הדרישות לביטחון בשטח למרות שהמצב שופר בהרבה מאז השתתפתי בעצמי באינטפדה הראשונה. מכיוון שרק כ-40% מגילאי הגיוס בישראל מתגייסים לשירות ארוך, אולי צבא מיקצועי יהווה פתרון נאות ומוסרי יותר. עדיין מוזר למשל השימוש במילואימניקים 'יקרים' למשק המדינה בשמירה ובט"ש בשטחים. צה"ל אינו ערוך עדיין היטב למניעת פגיעה בכלכלת המדינה ע"י גיוס מילואימניקים בלי חשבון כלכלי ומשקי. הביזבוז בצה"ל הפך גם הוא למכה רצינית וצריך לשחוט שם הרבה פרות קדושות. למשל , מאות ואולי אלפי פקידים ופקידות בכל יחידה ויחידה מטפלים במיון המתגייסים הצעירים לצה"ל בחוסר מיומנות מדהימה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אקס-מילואימניק
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
יוסי בלום הלוי |
|
10/05/04 07:43
|
|
|
|
|
הסרט החווה הסינית סיפור רשומוו יוקרן יום ד' 11 למאי 2004 שעה 9 ורבע בערב בערוץ השני.
לידיעתכם
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי בלום הלוי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נב |
|
10/05/04 12:00
|
|
|
|
|
|
בתוכנית של ערוץ 2 לא ביום ג' ולא ביום ד'
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נב
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אביתר בן-צדף |
|
10/05/04 12:58
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
צנחן שצלח |
|
11/05/04 03:04
|
|
|
|
|
הייתי בכח צנחני המילואים הקטן יחסית שצלח את תעלת סואץ בלילה שבין יום ב' 15 לאוקטובר ליום ג' 16 באוקטובר 1973, ואת הקרב המדובר בפאתי "החווה הסינית" יומיים אחרי שצלחנו, ראיתי מכוון מערב, כמו מעל גבי יציע של אמפיתיאטרון.
גם נאלצתי לירות בחיילים המצריים הפצועים שנסוגו מאותו הקרב או שפונו ממנו אל ה'רמפה' עליה ישבנו,ששימשה קודם לליל הצליחה שלנו כעמדה מצרית. כמו הצנחנים ה'סדירים' של גדוד 890, גם חיילי הצבא המצרי לא בדיוק ידעו מה מערך הכוחות שמולם (במקרה זה - בערפם)ובחצותם את התעלה מערבה,הם חשבו שעדיין העמדה שעליה ישבנו משמשת כחלק ממערך העמדות המצרי, ולכן יקבלו בה את הסיוע שחיפשו. אבל גם א נ ח נ ו, הצנחנים הלכאורה גיבורים ש"עשו את זה" והציבו את 'ראש הגשר' שגרם למפנה במלחמת יום הכיפורים, גם אנחנו לא ידענו בעצם לאן פנינו מועדות כאשר "הקפיצו" אותנו על הזחל"מים שלנו ממשימת הפיטרול סביב שדה התעופה ב'רפידים' מערבה, על פני 'טסה' בואכה צירי 'עכביש' ו'טרטור' (פוגשים בדרכנו לחופי האגם את חיילי נתן שונרי). למרות הכתוב ברשומות הרשמיות, ובהן 'ספר החטיבה'("אבירי הלב"), לכאורה מסמך "פנימי" של "שותפי הסוד", כאילו הכל תוכנן ונמסר לחיילים מראש - על דבר הצליחה נודע לנו מ ע י ת ו נ א י שפגשנו באקראי כשהוא נוסע מ'טסה' מזרחה לדווח (בידיעה שהצנזורה תצנזר) ונתקע בפקקים שגדשו את כל האיזור. לא ידענו מראש על סירות הגומי שהיינו אמורים להצטייד בהם, ולא עוד פריטי מידע חיוניים. גם על מיבנה ה'רמפות' המצריות שממערב לתעלה שהיינו אמורים לכבוש נודע לנו רק לאחר שהאיר הבוקר עלינו במרומי אותן 'רמפות' עצמן... ועל מחדלי המודיעין המוקדם לגבי המערך המצרי ב'סראפאום' כבר נכתב... מדוע אני "נכנס" לכל זה ? משום ש"מה שרואים מכאן (מ"השטח") לא רואים משם", וכנראה תמיד ישאר הפער בין מה שחווים החיילים המבצעים, לבין מה שנדמה למפקדים בעמדות הפיקוד, ובודאי למה שמסיקים ההסטוריונים ומביימים במאי הסרטים.
ועוד הערה קצרה לתזכורת (על "גבעת התחמושת" כבר נכתב, גם כאן): לקרב "שחרור" או כיבוש ירושלים הגענו (כן, גם שם הייתי) בעצם במקרה ובגלל שינויים מהירים במהלך המלחמה, שמחד עשו את נוכחותנו בירושלים המותקפת ע"י הירדנים חיונית, ואת צניחתנו המתוכננת והמאורגנת בין אל-עריש ופורט סעיד - מיותרת. ועל שאר ה'רשומונים' עוד יסופר ויהולל ויכתבו אגדות ומיתוסים לימי זכרון ועצמאות רבים. (אגב: גם אני השתייכתי בעבר למתנדבי "מורשת הקרב", ואכן- מה שכתב איתמר בן צדף בנושא זה אינו עורבא פרח)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צנחן שצלח
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
יוסי בלום הלוי |
|
12/05/04 16:52
|
|
|
|
|
אביתר שלום:
צבא ארה"ב והמעצמה שמאחוריו, א הובסו בויטנאם הן ברמה הטקטית והן האסטרטגית.
אם מטרות המלחמה היו לשמר את דרום וויטנאם כמדינה תחת חסות אה"ב והמערב –הרי ש אמריקה נכשלה אסטרטגית, ובאביב 1975 היא יצאה בעור שיניה מהמדינה הזו, והפקירה אותה לצבאות הגנרל גיאפ. אגב, גיאפ הוא מגדולי המצביאים בדורנו ולזכותו נזקפת גם הבסת צבא צרפת, לפני בדיוק 60 שנה בעמק דיאן ביין פו הסמוך לגבול עם לאוס. אומרים כי מי שאיננו לומד משגיאות ההיסטוריה סופו שהוא לומד אותה מחדש - ועל בשרו.. גיאפ עם צבאות הוויטמין, שנקרא בזמן האמריקנים -הוייטקונג - לימד את המערב גרילה מהי, ואכן צבא ארה"ב ספג מכות קשות ביותר במתקפת הטאט ינואר 1968, בקרבות קה סן ובעמק המוות – קרב קשה ואכזרי ביותר, שהזכיר מאוד את קרבות דיאן ביין פו. נתיב הו צ'י מין, דרכו העבירו הצפוניים אספקה לוויטקונג וצבא הצפון, היה למעשה חזרה על הצלחתו של גיאפ לרכז תותחי שלל בכמות מספיקה כדי להביס את הצרפתים, ולהעבירם דרך הג'ונגלים בפרדות עגלות ובכתפיים, וכך הפך את צבא צרפת, ששאף לקרב הכרעה עם עדיפות בכוח אש - לפר הלכוד ברשת..
לא אמריקה ואף לא צה"ל למדו התמודדות ראויה עם גרילה. צה"ל נחל הצלחות טקטיות בטרור בעזה בתקופת ההתשה, אבל נכשל כליל בהבנת אופי מלחמת הגרילה הטרוריסטית שפותחה על ידי איראן החיזבללה וכיום על ידי אש"ף החמאס והג'יהאד.
את הטרור, כמו כל כוח צבאי אחר אפשר לנצח. אבל מה שעושים האמריקנים בפאלוגה ובנאג'ף - כמו צה"ל בעזה וששכם, נועד מראש לכישלון אסטרטגי וטקטי כאחד. הבעיה שצה"ל כגוף אינטקלטואלי מתקרנף, השואף להשתלב בקליקה חברתית פוליטית מאוד מסוימת בישראל, מנסה להתאים את המציאות לאידיאולוגיה פוסט מודרניסטית שאיננה יכולה להצליח נגד הטרוריסטים. לצה"ל יש "כסוי תחת" ותורת לחימה שנועדו מראש לכישלון נגד הטרור וקוראים להם: "מלחמה בעצימות נמוכה".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יוסי בלום הלוי
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
יוסי בלום הלוי |
|
13/05/04 07:27
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
החווה הסינית |
|
31/07/04 13:25
|
|
|
|
|
הקרב על החווה הסינית: הסיפור שלא סופר !!
rotter.net
היום ב'מקור ראשון' כתבה גדולה על החווה הסינית ורוטר.נט!
rotter.net
הפורום האזרחי לתחקור קרבות במכתב גלוי לרמ''ח הסטוריה
rotter.net
סיכום פגישה עם רמ''ח הסטוריה על קרב החווה הסינית....
rotter.net
''אני, גורי, אלי, מדמוני, גבי ועוזי - לא נחריש יותר!!''
rotter.net
''האם היה זדון מודע בהפקרת הצנחנים בקרב חווה הסינית??''
rotter.net
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
החווה הסינית
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
יאיר ר. |
|
27/08/04 18:41
|
|
|
|
|
לא הייתי לוחם בצנחנים, אך הייתי חייל ביחידות השדה ובמשך קרוב ל-20 שנה (1978-1996) חייל באחת מהיחידות אשר הוקמו כלקח ממלחמת יומה"כ ובה לוחמים אשר לחמו ושרדו את הקרב בליל 15-16 בחווה (הסיירת של נתן שונרי). קרבות החווה הסינית התאפיינו בערפל קרב בנוגע לאויב אשר מולו פועלים. בקרבות החווה הסינית ארעו הרבה אירועי "קדימה הסתער" או "להחלץ לאחור" אבל פעולה אשר תחילתה בקבוצת פקודות הכוללת מודיעין אמיתי על האויב, כוחותינו, שיטה, קרקע וכל מה שעושה קרב לבר סיכוי הצלחה, מכל אלה היה מעט מאד. אמת, קיימים מצבים אשר בהם אין ברירה ומתחילים את הקרב כאשר לומדים על האויב "תוך כדי תנועה". אצלינו "תוך כדי תנועה" הפך לתורת הלחימה הקבועה. גם אם בסוף ייעשה תחקיר מושלם, למי זה יהיה אכפת בכלל? הבעיה איננה בתחקור, לא ממנו תבוא הישועה, למרות שבהחלט חשוב לתחקר. הבעיה נעוצה בתורה עצמה. "קדימה הסתער" או "תכנן והסתער". אבל תכנן כמו שצריך, ולא סתם כסת"ח, כי כתוב שעושים קבוצת פקודות אז שולפים את הקמ"ן, אומרים לו דבר, ובכלל לא כל כך חשוב מה איכות המידע שהוא מוסר כי בסוף זה תמיד יהיה "קדימה הסתער". כל עוד ישלוט "קדימה הסתער" לא יעזור שום תחקור. הרי המטרה איננה לתחקר עבור המדף. המטרה הנה ללמוד ולהערך אחרת בפעם הבאה. התחקיר הנו אחד האמצעים אך הוא איננו המטרה. חיל האוויר לומד ומשנה תורה התחקיר הנו אחד הכלים, אך הוא לא היחידי. ולימינו אלה. כפי שפורסם בתקשורת, לפני מספר שבועות נהרגו שני חיילים על גג מוצב בגבול הצפון. לפני יציאתם למשימה ( תיקון אנטנה על גג מוצב ) הם תודרכו ע"י קצין אשר לא ידע לאן הם נוסעים??? או מה משימתם? אז מה כן כלל התדריך שלהם? מי בכלל צריך תדריך מסוג כזה שבו קצין מתדרך חיילים והוא לא שואל אותם מהי המשימה שלהם? לצערי אני רואה קו ישר ללא כל פיתולים בין החווה הסינית ודומותיה לבין אירוע זה. משימה מוצלחת תלויה במידע מלא ומדוייק אשר מצוי בידי כל מי שמעורב בבצועה. מפה מתחילים. לא יוצאים לפני שלא יודעים מי עושה מה, איפה, כמה ולמה, ומי האויב, ואפשרויות הפעולה שלו. מי שמתדרך את היוצאים למשימה חייב להמצא בפרטיה. אם איננו מצוי בפרטים, איננו ראוי לתדרך. בסוף ראוי לתחקר אבל צריך להתחיל נכון.
ובאשר למורשת קרב, אחוות לוחמים וכל השאר, הגיעה כנראה כבר העת להבין שהיכן שיש דם והרבה אין ספק שיש גיבורים, אבל יש קודם כל כשלון של מפקדים ואילו בדרך כלל ידאגו כבר שהסיפור "הנכון" ימצא את דרכו אל בין דפי ההסטוריה. היכן שהצבא ( כלומר המפקדים והחיילים ) יעבדו נכון, יקראו נכון את מפת הקרב, הפקודות יהיו נכונות, בקיצור הכל ידפוק כמו שעון שוויצרי, רק מה לעשות, לא תדרש הקזת דם מרובה, זה לא סיפור שבאמצעותו בונים קריירה צבאית, פשוט למתכון חסר דם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יאיר ר.
|
|
|
|
|
|
|
