|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא  עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
זיוי |
|
2/11/12 21:15
|
|
|
|
|
|
ברור מהמקרה ברעננה שבעלי המקצוע רשלנים. עוד יותר ברור, כי האבחונים הפכיאטרים שווים לתחת, ואין לאבחונים הללו שום ערך, למעט שיתוף הפעולה הפושע של הפסיכאטרים עם התביעה. כי מה שקרה במשך שנים רבות עם פרופסור היס הפאתלוג, קורה גם אצל רופאים אחרים. והכי קל לעגל פינות ולהתאים את חוות הדעת לרצון הפרקליטות -זה בפסיכיאטריה. מדובר שם על אבחונים קליניים בלבד ללא כל יכולת לעשות בדיקות מעבדה אובייקטיביות. והשופט חסר אונים לחלוטין במשימתו למצוא את האמת.
|
|
|
כתוב תגובה ל-
זיוי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ת |
|
2/11/12 22:30
|
|
|
|
|
|
כל התקשורת וכל המערכות מתחילים לסנגר עליהן, כשגברים רוצחים, אומרים שגברים זה עם חרא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ת
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
מבין ושותק |
|
3/11/12 13:44
|
|
|
|
|
אכן אני מבין את האירוע ואת בלתי נמנעותו. אינני מבין למה התאבדויות כאלה טרם זכו לבירור ולמידת לקחים מעבר למעמד של "עכשיויות" המהולל כיום - שלום עכשיו, שיוויון עכשיו, זכויות עכשיו לנו מעמד הביניים - אפילו כשמסביב רוב אוכלוסיות העולם מסוכסך וזב דם, ממורמר, חסר עבודה ופת לחם. לדידי לא היה רצח, הייתה זאת:
1. החלטה תת-הכרתית, תחושתית עמוקה, צבורה וצרובה בלב ובנפש של אימא טבעית שנבהלה מסכנה חמורה שאורבת לילדיה בעולם זה וחובתה לפעול בשם הקטינים מכוח אפוטרופוסות טבעית שלה על ילדיה לטובתם - להתאבד כבר עכשיו ובכך לחסוך מהם כאב ואומללות ש"עולם מלוכלך" גרם, גורם ויגרום בפרק הזמן שיסתיים ממילא מתישהוא בקרות מות טבעי או ארוע כתלני אחר מכל סוג שהוא. או שמא מדובר בתקון טעות טראגית של הולדת ילדים, אזהרה או מעין אזהרה למי שחותרות להיות אימהות.
2. זה לא המקרה היחידי מסוגו שקרה ועתיד לקרות בארץ ובחו"ל. ארה"ב ידעה התאבדויות המוניות של כתות חשיבתיות שהגיעו למסקנת עדיפות האבדון בין עקב שכנוע עצמי חופשי או מאולץ. האם כל אלה היו מטורפים, משוגעית או שמא היה להם על מה לדבר ונתקלות באוזניים אטומות.
3. מי כיום אינו מהרהר בזוועות החיים כשברקע התנהלות מועצת הביטחוו, הטבח בסוריה ובמקומומות רבים אחרים, בג'יהאד וזוועותיו המעיב על האיסלאם העולמי והמטיל חורבן וחרדה בבני עמו וכל האחרים? מה שוויים של חיים בכלל בחוסר הוודאות שהולכת ומתעצמת? ומה אומרת לנו השואה, "יצירת המופת" של העם הכי תרבותי, הכי טכנולוגי, הכי יצירתי, הכי תכליתי שאנושות ידעה במאות השנים האחרונות?
4. מי העבריין האמיתי, המתאבד הבגיר, מתאבד הקטין בהחלטת אפוטרופוס שלו, או הגורמים שהביאו אותם לכך לאחר שהפכו אותם לעבדים נרצעים חסרי ישע ונטולי תקווה?
5. הגיע הזמן שניצמד למראה ונביט בעצמנו, במעשינו ובמחדלינו, תחת ללעוג ולסמן אימא אחראית, מודאגת בליבת נפשה, שחשה אחריות לתיקון מעשיה, שפעלה לקיים חובתה כלפי ילדיה.
6. אין הדברים מנותקים מהשסע "הפוליטי" שאנו שקועים בבוץ
המטנף שלו כיום ובלכלוך נודף ריח רע. תקליט שחוק ומאוס ללא תקנה. מה אדם ממוצע, משפחה קשיית יום, אינטלקטואל בנמצא, הדיוט מן השורה יכולים לחשוב ואיזה תקווה יצפו לה?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מבין ושותק
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
לא מבין ושואל |
|
3/11/12 17:18
|
|
|
|
|
שאלת המפתח היא במי האשם. "הטרגדיה" את מי היא יותר רומסת ומכלה ואת מי נפגע יותר - האם זה המאבד-מתאבד או החברה בכללותה, ראשיה ומארגניה האטומים, המטאטאים ועוברים לסדר היום.
פרקליטת החשודה יודעת לציין "מדובר בטרגדיה משפחתית". היא מנסה לתרץ. כך היא מדלגת משום מה, במודע או שלא במודע, על האמת המרה כי הטרגדיה אינה של המעשה אלא של הגורמים שהובילו אליו ועוד יובילו למעשים כאלה.
כיום אין זה מה בכך לגדל ילדים. סכנות רבות וחוסר ודאות רובצים נגדם - אינטרנט, חשיפה, פיתוי, פדופילים, אלימות, חטיפה, הפחדות, סקרנות בלתי שקולה. הורה מוחזק מכוח החוק אחראי לשמור על ילדו, מבלי שיהיו לו למעשה כלים ראויים לכך. ראו-נא הצעת תזכיר חוק הילדים והוריהם המאיים והמפחיד. דומה שעובר או ילד יצאו מתחום המשפחה והפכו כאילו הם נכס המדינה המושאל להורים לשמור, לשמר, לגדל והמדינה הופכת לחיץ מאיים בין הילדים לבין הוריהם, כהמשך "פתלוגי" לחיץ המפריד שהמדינה יצרה בין בני הזוג. אילו בגרותי הייתה מתחילה היום, לא הייתי מעיז להתקרב באמת למין השני ובודאי לא להיכנס לברית נישואין, ודאי לא כאן.
זוהי טרגדיה אמיתית שאינה באחריות המשפחה אלא באחריות החוק, הסדר הציבורי, המוסכמות בקהילות השונות, המסורות ומעל לכל חוסר יכולתם או חוסר נכונותם של אנשי שררה לקרוא כתובות על הקיר, אדישותם וחוסר אכפתיותם. אנו נולדים כדרך שהעולם מתנהל ונשמות שלושה ילדים יחד עם ייסורי הוריהם וקרוביהם יתמזגו במרומים או בחיק העפר ויעשו חשבונם ומי נביא אמת שידע מה נכון ומה לא נכון, מה טוב ומה לא טוב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לא מבין ושואל
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
יואב שץ |
|
3/11/12 19:45
|
|
|
|
|
|
שתי הכתבות שהבאתם הראשונה על רצח הילדים ברהט ואחר כך בהמשך על רצח הבנות ברעננה שונים לחלוטין.
ברעננה נראה שהאישה סובלת ממחלה קבועה וברהט זה קורה לה אחרי הלידות.
מוזר שברעננה שהיא עיר "צפונבונית" עם שירותים מפותחים לא נזהרו עם מיכל אלוני ולא טיפלו בה בצורה אינטנסיבית. אם היו עושים כך יתכן והטרגדיה היתה נמנעת.
ברהט רמת הציפיות שלי בתחום זה נמוכה משמעותית מרמת הציפיות שלי מרעננה...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואב שץ
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מגיב ליואל |
|
3/11/12 22:09
|
|
|
|
|
אינני רופא ולא פסיכיאטר. הייתי במקרה ברעננה ביום האסון, חשתי את המצוקה ושמעתי כמה דברים. לפי הסיפור ברהט, בהיותי אב וסב, לא התרשמתי שזה בא באופן פתאומי. להבנתי, ברהט מדובר בחרדת אם לגורל ילדיה ומה צופה להם ב"עולם מלוכלך" כהגדרתה ואני מסתכן להניח שכך גם ברעננה בוריאציה כלשהיא. החרדה של הורה חבויה ומכרסמת והתהיוה עולות ולא יורדות בכל הקשןר ברמות הביטחון האישי, הקיומי והסוציאלי הצפויות לילדינו עד להגיעם לגיל בו לא תיפול עלינו יותר אחריות משפטית או פלילית, לבד מהעוצמות הרגשיות.
ארשה לעצמי להפנותך לתגובות 3 ו-4 לכתבה הנדונה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מגיב ליואל
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
יודע לשאול |
|
4/11/12 01:40
|
|
|
|
|
|
כתבה מצמררת ומרתקת. אבל הסיפור השני של רעננה התרחש לפני שנתיים. מדוע הכתב או המערכת לא מביאים לידיעתנו מה קרה עם גיבורי העלילה של אז עם האמא הרוצחת ועם האבא של הבנות שנרצחו?
מה התחדש מאז?
האם כבר נגזר דינה של מיכל אלוני?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יודע לשאול
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
זאב מרעננה |
|
4/11/12 11:06
|
|
|
|
|
|
הכי קל זה לבוא ולהאשים את שירותי הרווחה של רעננה. אם הם היו מטפים זה לא היה קורה. לצערנו היום רצח במשפחה נמצא בכל מקום ללא הבדל דת, מין גזע או מצב סוציו-אקונומי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
זאב מרעננה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שוקי מחדרה |
|
4/11/12 12:29
|
|
|
|
|
|
אף אחד לא אומר שאין רצח במשפחה בכל מקום. הפליאה היא שרעננה שהיא עיר מבוססת, עם שירותי קהילה פי אלף יותר מפותחים מאשר מקום כמו עיירת הבדוווים רהט, לא ממש טיפלה בעניינים כמו שצריך. ככה לפחות ניתן להבין מהדברים של האבא השכול. ואם הוא צודק, אז זה באמת מחדל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שוקי מחדרה
|
|
|
|
|
|
|
