|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
פנחס |
|
2/02/05 23:24
|
|
|
|
היחידי של החילונים
במקום שהזהות היהודית תכונן בעיקרה על היצירה היהודית לאורך ההיסטוריה ועל מה שהיהודים עשו במשך ההיסטוריה שלהם, הרי אצל החילונים הזהות היהודית מכוננת רק על מה שהגויים עשו ליהודים בשואה
|
|
כתוב תגובה ל-
פנחס
|
|
|
|
|
|
|
רביבה |
|
3/02/05 12:31
|
|
|
|
פנחס, איך הגעת למסקנה המוזרה הזאת?
השואה היא חלק הסטורי מצמרר בחיינו כאומה יהודית, בדיוק כמו שהאנוסים בספרד וגירוש היהודים משם, ובאותה מידה האנטישמיות והפרעות שפרעו ביהודים.
אין קשר בין זהותנו כקורבנות לשנאה בשל יהדותנו, לבין הנצחת הזכרון.
מעולם לא בא המרכיב הזה בלבד לזהותנו היהודית. בספרות, באמנות, במדע ובכל שטחי החיים ידעו היהודים להגיע לפסגת היצירה, ובשל כך ידענו גם תהילה וגם
קנאה ושנאה.
גם לי לא היתה סבתא וסבא ודודים מצד אמי המנוחה, כי בשל יהדותם הובלו למשרפות ולא נותר מהם אלא זכרון כואב.
המאמר נוגע בנקודות הכי רגישות, והגרון נשנק.
|
|
כתוב תגובה ל-
רביבה
|
|
|
|
|
|
|
פנחס |
|
3/02/05 18:12
|
|
|
|
את כותבת על היהודים שפעלו בפסגת היצירה במדע באמנות ועוד.
אבל הרי זה כל העניין. התחומים שהם פעלו בהם עם כל חשיבותם הם לא חלק מהזהות היהודית הם חלק מ"השוויץ" היהודי. את אותם דברים באותו תוכן ובאותה מידה יכלו לעשות במקומם גויים.
גם העניין שהזכרת את גרוש ספרד ולא למשל את הרשב"א או את הרלב"ג, ואת הפרעות נאמר כמו מסעי הצלב אבל לא את הר"י או רבנו תם מדגים את דברי. עליהם אינך יודעת ולא כלום ואת ספריהם אינך מסוגלת לקרא, למרות שכל איטלקי משכיל קורא את דנטה, וכל אנגלי משכיל את ספורי קנטרברי, ויתכן שגם את קראת אותם,
וכן הלאה.
שימי לב ההתעסקות בשואה פחותה אצל הדתיים ומאוד פחותה אצל החרדים למרות שהם היו הנפגעים הכי גדולים שלה. והם לא נוסעים לסיורי שורשים לפולניה, הם לא צריכים זאת, בתי המדרש שלהם פה, בתי הכנסת פה,הישיבות פה, הספרים פה, ומבחינתם הכל ממשיך עם כל הכאב.
גם אני גדלתי ללא סבים סבות ודודים ודודות וחבל כי זה חסר כל החיים.
אבל לא נראה לי שצריך לעשות מזה אישיו שואתי
|
|
כתוב תגובה ל-
פנחס
|
|
|
|
|
|
|
מיכאל ב |
|
3/02/05 19:46
|
|
|
|
לדתיים כולל אני יש בעיה עם השואה ! ולכן לא מרבים לעסוק בה. איפה אל קנא ונוקם ? וכו' צדיק ורע לו רשע וטוב לו...
לחרדים אין בעיה הם ממציאים מציאות משלהם (עונש על הציונות לדוגמא)
|
|
כתוב תגובה ל-
מיכאל ב
|
|
|
|
|
|
|
פנחס |
|
4/02/05 00:32
|
|
|
|
ואחד הסימנים שאתה אפילו לא יודע שאל קנא ונוקם מכוון לעוברי מצוותיו, ואשר לנקמה בגויים או להגנה על עמו אתה אפילו לא מכיר במדרש המפורסםה העוסק בעניין זה.
|
|
כתוב תגובה ל-
פנחס
|
|
|
|
|
|
|
נחום שחף |
|
4/02/05 08:13
|
|
|
|
אפשר להשאיר לפעם אחרת.
אחת לשנה, ראוי לזכור, לעמוד לזכרם.
אתה כאדם דתי לא תדחה את היורצייט היהודי, שחז"ל עמדו עליו.
כך מצווה המסורת היהודית
כך אומר הלב.
לבכות, לזכור, להפנים, לא לאבד את הלקח.
אתה כיהודי לא תדחה את המסורת היהודית.
לזכור.
"תפילת יזכור" - "זכור אלוהים זכר ששת המליונים שהלכו בשואה".
|
|
כתוב תגובה ל-
נחום שחף
|
|
|
|
2 |
|
|
סרבניצקי סתיו |
|
3/02/05 01:47
|
|
|
|
ק.צטניק נשאל על ידי בבית הדין בעת עדותו במשפט אייכמן "מה הסיבה שבגללה חסית בשם הספרותי ק.צטניק"
והוא ענה "אין זה שם ספרותי " "אנני רןאה עצמי כסופר הכותב דברי ספרות ".
זו כרוניקה מתוך הפלאנטה אושוויץ , אשר לתושביה לא היו שמות , הם נולדו ולא הולידו : לא חיו ולא מתו . הם נשמו לפי חוקי טבע אחרים . שם כל שבר-רגע סבב על גלגלי הזמן ,ושמותיהם ק.צטניק , שלד מספר ..."
|
|
כתוב תגובה ל-
סרבניצקי סתיו
|
|
|
|
|
|
|
נחום שחף |
|
24/04/17 16:03
|
|
|
|
|
3 |
|
|
מיכאל שרון |
|
3/02/05 03:19
|
|
|
|
|
4 |
|
|
חבר שלך |
|
3/02/05 10:23
|
|
|
|
ההתבכיינות המקצוענות הזו של העם היהודי על השואה, זה אומנם עסק שמכניס המון כסף, אבל זה סתם פיטפוטים משעממים כבר.
מליונים נהרגו בשואה, מליונים נהרגו לפני השואה ומליונים אחרי השואה. מה הבכיינות הזו? מספיק!
העובדה היא שהעולם לא למד שום דבר מהשואה. היה לנו היטלר עם רטוריקה של ציבור נאור, היה לנו סטאלין, עם רטוריקה של זכויות אדם ושוויון וצדק חברתי, וכעת יש לנו כוכבים חדשים עם אותה רטוריקה: בוש ברמה העולמית, ואהרון ברק ברמה המקומית.
כרגיל: השטן עוטף את עצמו במסיכה של מיצוות. הרשעים הגדולים הם אלה שמתחפשים לצדיקים. עם גלימות, כיפות, וחזון של מזרח תיכון \ עולם חדש.
די לטימטום!
מי שלא לומד מההיסטוריה ועסוק בלהתבכיין שחף היקר, נידון לחוות אותה מחדש.
אז עם כל הצער והכאב על נוראות השואה, הפסדנו את יקירינו - אבל אנחנו מפסידים גם את השיעור והלקח!
|
|
כתוב תגובה ל-
חבר שלך
|
|
|
|
|
|
|
אפרי הלפרין |
|
3/02/05 15:36
|
|
|
|
שחף, אתה מבטא במלים קצרות את מה שרבים רבים מרגישים בלב, ולא מצליחים כל כך להביע.
שחף, תודה לך,
תודה מקרב לב.
|
|
כתוב תגובה ל-
אפרי הלפרין
|
|
|
|
|
|
|
פנחס |
|
3/02/05 18:15
|
|
|
|
הוא ההפך מסמולני עם שנאה עצמית
|
|
כתוב תגובה ל-
פנחס
|
|
|
|
|
|
|
נחום שחף |
|
4/02/05 08:05
|
|
|
|
לילד הכושי שנותר לבד לאחר שהוריו נרצחו ונרצחים באפריקה זה איכפת
לשואה גוונים שונים, אתה מזכיר כמה מהם.
אחד מהם הבלבול.
מצד אחד:
"העובדה היא שהעולם לא למד שום דבר מהשואה. היה לנו היטלר עם רטוריקה של ציבור נאור, היה לנו סטאלין, עם רטוריקה של זכויות אדם ושוויון וצדק חברתי",
שאי אפשר לא להסכים לה. וכן:
"עם כל הצער והכאב על נוראות השואה, הפסדנו את יקירינו - אבל אנחנו מפסידים גם את השיעור והלקח!"
אמת עם כל מילה.
ומצד שני אתה מזלזל בכאב של אימי שאיבדה בשואה את אחיה ואחותה, את אביה ואימא, אתה גם מזלזל בזכר שני שליש מיהדות אירופה:
"מליונים נהרגו בשואה, מליונים נהרגו לפני השואה ומליונים אחרי השואה. מה הבכיינות הזו? מספיק! "
או "למליוני כושים אין סבתא, אז מה".
למילוני הכושים שנרצחו, למיליוני הילדים הכושים שנותרו ללא הורים, זה קרה וקורה כעת חיה.
אתה מלין על כל אלו שהפכו את השואה קרדום לחפור בו?
"כרגיל: השטן עוטף את עצמו במסיכה של מיצוות. הרשעים הגדולים הם אלה שמתחפשים לצדיקים. עם גלימות, כיפות, וחזון של מזרח תיכון \ עולם חדש"
או
"מי שלא לומד מההיסטוריה ועסוק בלהתבכיין שחף היקר, נידון לחוות אותה מחדש"
איך אפשר לא להסכים אתך?
אבל
"זה סתם פטפוטים משעממים כבר"
??? משעממים??? למי משעממים?
לאמי?
לילד הכושי שנותר לבד?
למעט הילדים היהודים שהצליחו לשרוד את השואה?
חלקם חיים אתנו היום, ולפחות פעם בשנה אם לא יותר חווים מחדש את אימי השואה.
ולבסוף אתה מסיים: "די לטימטום!"
ואני חושב לי שאכן אני המטומטם.
לא הצלחתי להבין דבר.
|
|
כתוב תגובה ל-
נחום שחף
|
|
|
|
5 |
|
|
דוד |
|
3/02/05 11:01
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דוד
|
|
|
|
6 |
|
|
אריק. |
|
3/02/05 18:59
|
|
|
|
שחף - אתה מבטא במעט מילים מה שהמוני יהודים מרגישים.
אבל מה עושים כדי שהאסון הזה לא יחזור?
מה עושים כדי שהמדינה שהוקמה כדי להגן על היהודים מפני שואה נספת, נשמטת לנו מתחת לרגליים, כשמי שרומס אותה זה לא אוייבינו, אלא בשר מבשרינו?
מה עושים כדי שהדבר החיובי היחידי שיצא מהשואה הארורה הזו, מדינת ישראל, לא יוביל גם לאובדן ההישג הבודד הזה וגם לשואה נוראית נוספת?
האנטישמיות הרי גואה, ומי שאמור להגן עלינו, מוכר אותנו !!!
|
|
כתוב תגובה ל-
אריק.
|
|
|
|
|
|
|
וזוהי אכן השאלה |
|
4/02/05 08:16
|
|
|
|
|
7 |
|
|
נחום שחף |
|
5/02/05 06:13
|
|
|
|
אני לא זוכר את אמי בוכה מעולם.
כצפיתי בסרט המתעד את הראיון של אמי שהוקלט במסגרת תוכנית תיעוד ניצולי השואה בוידאו שעשה שפילברג (הוא נכנס לנושא בעקבות "רשימות שפילברג"),
הבנתי לראשונה למה אימי לא בוכה.
בראיון המוקלט היא יושבת ומספרת על הפעם הראשונה כשסיפרו לה כיצד אחותה אחיה ואביה נרצחו בעיירה בליטה (אמה שנתפסה עוסקת במסחר הוכנסה לבית הסוהר הקומוניסטי קודם שהגיעו הנאצים לליטא, ומן הסתם גם היא כאסירה יהודיה נרצחה שם, כשהרוסים ברחו). אמי מספרת בשקט למראיינת בסרט שהיא בכתה אז שלושה ימים ללא הפסקה.
מאז חשבתי לי נגמרו לה הדמעות.
לאחר שאימי הופיעה בכנסת להקראת צוואתה, היא הוקלטה פעם שניה לתוכנית התעוד של יד ושם. ההקלטות נמשכו יומיים, ולאחר ההקלטות הראשונות בהמתנה להקלטת היום השני המראיינת סיפרה לי שאמי לא הזילה דמעה במשך כל הראיון. סיפרתי לה שלא ראיתי את אמי בוכה מעולם, וגילתי לה למה לדעתי.
תוך שגילתי למראיינת את דעתי לקראת הראיון, תוך שאימי שומעת את השיחה, חשבתי איך הגילוי ישפיע עליה בראיון העומד להתחיל.
בכנסת הצוואה הוקראה בידי שחקנית (ענת וקסמן) וביום ההקלטות השני אמי התבקשה להקריא את הצוואה בעצמה.
כשהגעתי לאסוף אותה בתום הראיון ראיתי שעיני כולם דומעות.
המראיינת סיפרה לי ועיניה אדומות, שתוך הקראת הצוואה אמי בכתה עבור כל השנים.
|
|
כתוב תגובה ל-
נחום שחף
|
|
|
|
8 |
|
|
מהספר המיליון השביעי |
|
13/02/05 08:47
|
|
|
|
עברתי פעם נוספת על ספרו של תום שגב "המליון השביעי", להלן תוספות ותיקונים מתוך הספר:
א - השם קצטניק לאסיר מחנה הריכוז נובע מהשימוש באותיות KZ קיצור של המילה מחנה ריכוז בגרמנית: konzentraionslager
ב - שמו המקורי של ק. צטניק היה פיינר. השם השני "דינור" ניתן לו כשהוא הגיע לארץ.
ג - ה"מיליון השביעי" שמו של ספרו של תום שגב, נוצר לטענתו של שגב לא בגלל החשש לחיי הישראלים לעתיד לבוא, אלא על שמי שחי כאן הפך לקורבן נפשי לששה מליון הקורבנות המקוריים.
הערה שלי
תום שגב למרות התואר ד"ר, מבלבל פה ושם בין תפיסת עולם הנסמכת על הפוליטיקאלי קורקט אליו הוא משוייך, לבין הממצאים העובדתיים. שגב אינו מדען, אלא איש מדעי הרוח שם ה"רוח היצירתית" מרשה לא מעט.
נחום שחף
|
|
כתוב תגובה ל-
מהספר המיליון השביעי
|
|
|
|
|