|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
ZAR |
|
1/04/05 21:12
|
|
|
|
|
|
Distinguished writer: your article would be a lot more persuasive if you would have named the Jewish "Victims" of the feasts. Making general statements about "Blood tht runs down the wall", "Minor injuries and torn clothes by sword" and so on sound like propaganda!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ZAR
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
dalit2 |
|
1/04/05 22:10
|
|
|
|
|
|
The writer shuts his computer until after Shabbat
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
dalit2
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אנגלית זה סקסי ? |
|
2/04/05 11:13
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סקסי? |
|
2/04/05 19:57
|
|
|
|
|
יש בחו"ל ישראלים עם מחשב מקומי ומערכת הפעלה הכוללת עברית, אך קשה להשיג שם מקלדת עם אותיות עבריות. זו אחת הסיבות לתגובות באנגלית.
מלבד זאת יש אנשים החוששים משגיאות כתיב ולא תמיד הם בטוחים באיות הנכון של דבריהם. גם הם מעדיפים לכתוב באנגלית.
יש גם רוסים שהיו רוצים להגיב ברוסית ותאר לך איזה ג'יבריש יכול להתפתח כך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סקסי?
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יונה סוקולובסקי |
|
2/04/05 19:52
|
|
|
|
|
הבנתי מדבריך שתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית והיחסים בין יהודים לערבים אינם מוכרים לך.
אינני מתכוון לכתוב שמות של נפגעים יהודיים מהימים ההם. האתר אינו גדול מספיק להכילם.
אם אתה מחפש סימוכין לדברים אני מציע לך לקרוא את הספר "יומן הכותל המערבי" שערך פרופסור שמואל אבן-אור. מפיו שמעתי על דם הכבשים שנטף מראש הכתל ואין לי כל סיבה לפקפק בדבריו אחר שאני עצמי ראיתי מעשים גרועים מכך.
פצוע אחד ממחול הדרוויש אני יכול לציין בשמו: יונה סוקולובסקי. אני. אותי דחפו הערבים לתוך המעגל בשעה שהפרידו ביני לאבי. אני נפצעתי קלות ולפני שהחרב פגעה בי בשנית הרים אותי חייל אוסטרלי בזרועותיו והקהל פינה לו דרך ביראת כבוד מרובה.
חיילים אוסטרליים זכו לכבוד גדול משום שבפעולת עונשין שלהם כנגד תושבי הכפר סרפנד נהרגו שלושים ערביים והכפר כולו נהרס.
הערבים חששו מפניהם ואני חייב להם את חיי.
על דרווישים מרקדים בירושלים תוכל לקרוא בספרה של הגברת ברטה ספפורד "ירושלים שלי". היא נולדה באמריקן קולוני, שם גדלה והיתה למנהלת המקום עד גיל 90. היא לא יהודיה ויש לה חיבה גדולה לערבים. אך היא גם את האמת היא אהבה.
מלבד זאת הביבליוגרפיה של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל גדולה מאוד.
ואם אתה חושש מפרופגנדה הריני מציע לך לקרוא את הברית החדשה, ספר הפרופגנדה העתיק ביותר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יונה סוקולובסקי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רפי גרוסמן |
|
5/09/07 18:46
|
|
|
|
|
שלום,
אודה לך מאד על הרחבת הסיפור אודות הריסת סרפנד ע"י החיילים האוסטרלים.
לי זכור שהיה מדובר באונס אחת הנשים האוסטרליות והעקבות הוליכו לסרפנד.
בערב, החיילים שרפו את הכפר ומי שניסה להימלט נורה.
באיזו שנה זה קרה ?
בתודה,
רפי
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רפי גרוסמן
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
דודדוד |
|
4/09/07 19:48
|
|
|
|
|
שלום לך
האם תוכל להרחיב בנושא הרס הכפר סרפנד ע"י החיילים האוסטראליים ?
אני מורה דרך וסיפור זה מעניין אותי כשילוב הדרכה באיזור הנ"ל
בתודה דוד ושנה טובה
תוכל לשלוח ל ndavid@orl.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דודדוד
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יונה סוקולובסקי |
|
8/03/09 23:07
|
|
|
|
|
לקחתי את זה מתוך אתר בשם "פרש"
את הקטע שאני מביא כאן כתבתי למקום אחר, אולם אני מביא אותו משום שהוא שופך אור על פרשייה נושנה ונשכחת: כזו שהתרחשה בדיוק בתפר שבין שלהי מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט. את הסקירה על הפרשייה ומה שסביבה אני לא מביא במטרה להצית וויכוח פוליטי או כמטאפורה לפה או לשם: אני מביא אותה משום שמעט מאוד מוזכרת הפרשיה, בקצרה וללא פרטים, במקורות "שלנו" וראוי להרחיב במשהו על המקרה. היבטים רבים בסיפור יראו כאילו נלקחו מחדשות של היום וכמו היום, כל אחד יוכל למצוא את הצד "שלו" להזדהות אתו. לפחות כאן הייתי מעוניין להימנע מהגררות לוויכוח על אקטואליה."היו ימים שבהם הייתי גאה בכם אולם היום אני מתבייש בכם: אתם לא יותר מאשר אספסוף של פחדנים ורוצחים" גנרל אלנבי חובט בחיילי אוגדת אנז"ק ליד נס ציונה, דצמבר 1918.פרשיית סרפנד הייתה אקורד כמעט אחרון במערכת היחסים המתוחה, גם אם ממעטים לקרוא עליה, בין חלקים נרחבים בחיל המשלוח הבריטי ובין חלק מתושבי הארץ - היא הייתה גם שיאה: קבוצה גדולה, ומגוונת באופן שאינו מאפשר לייחס את התגבשותה אד הוק רק ל"אחוות לוחמים" שלילית, של חיילים מרחבי האימפריה הבריטית, מכתרים ופושטים על הכפר סרפנד אל חראב (שהיה בין נס ציונה לראשון לציון) שורפים אותו ומכים עשרות מהגברים שבין יושביו, עד עשרה מהם למוות, כל זאת בתוך כחצי שעה, ללא הפרעה מצד כוחות הממשל וללא שאיש מעולם הועמד על כך לדין. המעשה, שהוא ותוצאותיו עלו לכותרות אז, ניצת לאחר שחייל ניו זילנדי נרצח יום לפני כן במהלך ניסיון שוד בידי גנב חמוש. ההתארגנות אד הוק של קרוב למאתיים חיילים מיחידות שונות, מעשה השיטור והענישה הפיראטי שלהם, העובדה כי מעולם לא הודה איש בחלקו במעשה, כמו גם תוצאות המעשה וחומרתו במושגים של אובדן חיי אדם ונזק לרכוש, הפכו את פרשיית סרפנד (כך מקובל לכנותה במקורות האוסטרליים והניו זילנדים) למקור של מבוכה. מצד שני ,העובדה כי נראה היה לרבים ששורשי המעשה (ללא הצדקתו) נעוצים היו בשורה ארוכה של מעשים מצד יושבי הארץ, כמו גם התעלמות הפיקוד העלון ממעשים אלה ואף "סלחנותו" כלפיהם, הותירה משקעים חזקים של מרירות. הוסיפו לכך את ההשפלה של כמעט אוגדה שלמה ממש בסיומה של מערכה צבאית בה שירתה בהצטיינות, ונמצא שעלבון, מרירות וטעם רע נותרו בפי כל המעורבים. פרשיית סרפנד חלפה מן העולם וזכרה פה בארץ נשכח במהרה בשל אירועי האלימות המוכרים לנו יותר (ואולי גם משום שבאה בסמיכות ובסופה של תקופת פורענות ארוכה כמו גם מייד לאחר תקופת השלטון העותמני הקשוח) אולם בקרב אלה שתפקידם בעיצוב ההיסטוריה של הארץ הזו תם מייד לאחר הפרשיה – וותיקי המלחמה מאוסטרליה וניו זילנד – המרירות לא עברה כל עד הם עצמם לא עברו מן העולם.מעטים אלה שיערערו על מקצוענותם של חיילי אנז"ק בקרבות בשתי מלחמות העולם, כמו גם בסכסוכים ומלחמות בהם שירתו בדבקות תחת הדגל הבריטי. מעבר לתדמיתם המשוחררת – ובעיקר בניגוד ולפעמים כהתרסה לנוקשות הבריטית – נתפסו האיכרים והחוואים, שהרכיבו את גייסות אנז"ק, כחיילים מקצועיים בקרב ומחוץ לו. שלא כמו אצל לאומים אחרים ששירתו תחת הכתר הבריטי, כבני בריתו או כאויביו במלחמה ההיא, לא נפוצים מקרים שבהם ניתן היה להגיד על לוחמי אנז"ק כי ששים להרג היו: בולטת הרבה יותר האחווה שביניהם בד בבד עם רגשי כבוד לאויב שמולם. לתורכים, אתם היה אמור לאנז"קים להיות "חשבון ארוך" מימי גליפולי, דרך סיני ועד קרבות עזה הראשון והשני, רחשו הם כבוד מיוחד ואף נתנו לתורכי שם חיבה "ג'וני טורק". לא ידוע על מקרים של רצח או הרג שב
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יונה סוקולובסקי
|
|
|
|
|
|
|
