הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
דיפלומטית, פוליטיקאית אביטל קולט (ילידת 1.5.1940), רומניה. בשנת 1950 עלתה ארצה עם הוריה. דיפלומטית ופוליטיקאית ישראלית.
|
|
|
|
|
|
|
רב, פוליטיקאי יעקב אביטן (נולד: 5 במאי 1970), פוליטיקאי ישראלי ששימש כשר לשירותי דת, חבר מועצת העיר אשקלון מטעם סיעת ש"ס, סגן ראש העירייה ורב המועצה אזורית חוף אשקל
|
|
|
|
|
|
|
כלכלן ישראלי יאיר אבידן (נולד: 25 בדצמבר 1959), כלכלן. במאי 2020 החל לכהן בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל. מכהן כיום כחבר בדירקטוריון של נימה, חברת הפינטק מקבוצת
|
|
|
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מתווה אפשרי לעסקה עם אירן
לאירן חשוב לקנות זמן נוסף, ולהמשיך להרחיב ולבסס את התשתית הגרעינית שלה; לארצות הברית חשוב השיח ותהליך ההדברות (engagement), כאסטרטגיה עם הסיכונים הנמוכים ביותר לעצירת האיום הגרעיני האירני
|
|
|
אסטרטגיה משותפת מול אתגרי המזה"ת
המזרח התיכון שרוי בעיצומם של תהליכים מורכבים שקשה לשלוט בהם או להשפיע על התפתחותם * מורכבות השינויים השפיעה על מדיניות ממשלת ישראל, תחת ההנחה, כי העת הנוכחית אינה מתאימה ליוזמה ולמהלכים מעצבים, ועל מדיניות הנשיא אובמה, הגורסת, כי לארה"ב כוח מוגבל לטפל בבעיות העולם בכלל והמזרח התיכון בפרט
|
|
|
נשק סורי בידי חיזבאללה
הופעת מערכות הגנה אווירית מתקדמות בשטח לבנון, היא בלי ספק בעיה קשה עבור ישראל * חיל האוויר הישראלי פועל כיום מעל לבנון בחופשיות יחסית * פעילות זו חשובה לאיסוף מודיעין הן על לבנון והן על שטח סוריה
|
|
|
הדוח השני של ועדת טירקל: מסקנות והשלכות
המסקנה העיקרית והמשמעותית מכל, אליה הגיעה הוועדה, הינה כי "מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה הקיימים בישראל מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבינלאומי". זוהי הגושפנקה המשפטית החשובה ביותר לכשרותה וכשירותה של מערכת אכיפת החוק הישראלית
|
|
|
התמודדות עם התעצמות האויב
השאלה האם על מדינת ישראל לפעול נגד התעצמות האויב ונגד איומים פוטנציאלים ולהנחית עליהם מכת מנע צבאית איננה טריוויאלית וקיימות גישות מנוגדות לנושא
|
|
|
בסיבוב הזה המלך עבדאללה ניצח
יציבות המשטר בירדן תלויה לא רק במשחק הפוליטי הפנימי * חלק מהביקורת, במיוחד מצד התומכים המסורתיים בחצר הארמון, נובע ממצוקה כלכלית וזו לא תבוא על פתרונה בקרוב
|
|
|
רוסיה בים התיכון: תרגיל או פעילות מבצעית?
במסווה של תרגיל, רוסיה שיגרה כוח ימי גדול לאזור לחימה רגיש. עצם נוכחותו הנשנית של הצי הרוסי באזור, בו מתנהל עימות הולך וגובר, בעיתוי זה, מהווה אמירה ברורה. מהלך רוסי זה מלווה במסרים בוטים למדי, המלמדים שלצד הפגנת כוח כללית, מדובר במאמץ הרתעתי במגרש הסורי
|
|
|
הבחירות בישראל: משמעויות ותובנות ראשוניות
התוצאה המשמעותית של הבחירות, מבחינת ההשפעה על מדיניותה העתידית של ישראל, היא הירידה בכוחן של מפלגות גוש הימין ובמיוחד הירידה המשמעותית בכוחו של "הליכוד ביתנו" ועלייתה המטאורית של מפלגת "יש עתיד" בראשותו של יאיר לפיד
28/01/2013 | יהודה בן-מאיר
|
|
|
חידוש המשא-ומתן בין טורקיה וה-פ.ק.ק
הסוגיה הכורדית מהווה בעיית יסוד עימה מתמודדת טורקיה * יש לה משמעות לא רק ברמה הפנים-מדינתית אלא גם בהשלכותיה על מישור יחסי החוץ של טורקיה עם המדינות השכנות לה ובראשן עירק, אירן וסוריה
|
|
|
האיחוד האירופי מנסח קו אדום להתנחלויות
החלטה לבנות באזור E1 תהווה ללא ספק חציית קוו אדום ותאלץ את האיחוד, שהבהיר את המשמעות האסטרטגית של צעד זה, לנקוט בתגובה שתחרוג מדפוס התגובה שהיה נהוג עד כה כגון סימול מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק
|
|
|
האם ישראל תמכור גז טבעי לסין?
ללא החלטה ממשלתית, ישראל עשויה למצוא עצמה מייצאת את הגז שלה לסין, על כל ההשלכות האסטרטגיות החשובות שיש לכך * המכירה עצמה אינה בהכרח בעייתית, מה שמטריד כאן הוא היעדר תהליך מסודר שבו נשקלים היתרונות והחסרונות של מכירת גז טבעי ללקוחות פוטנציאלים מסוימים
|
|
|
בין נאטו לרוסיה: חלקי התצרף של טורקיה
בעוד טורקיה שמה דגש על יחסיה עם רוסיה, היא עדיין רואה בברית נאטו את השותפה העיקרית שלה באשר לתחום הביטחוני. אפשר לאפיין את החלטתה המהירה של נאטו לפרוס סוללות פטריוט באדמת טורקיה כנבונה, במובן שהיא מכשירה גם את הקרקע לערבויות העתידיות שטורקיה תזדקק להן לאור אי-היציבות הגוברת במזה"ת
|
|
|
אזור מפורז במזה"ת מגרעין: כשלון מראש?
כל עוד לא ניתן יהיה לגשר על פני חילוקי הדעות האידיאולוגים הקיימים בין ישראל למצרים, אין סיכוי כי ועידות דוגמת זו שנדחתה יתניעו תהליך אמיתי שיתרום לכינון מזרח תיכון נקי מנשק השמדה המונית. הד להכרה זו ניתן למצוא בהודעת דוברת מחלקת המדינה שקבעה, כי "פער קונספטואלי עמוק קיים באזור במה שנוגע להסדרי ביטחון אזורי ובקרת נשק"
|
|
|
הכרה של האו"ם במדינה פלשתינית – כיצד להגיב?
ההכרה במדינה הפלשתינית על-ידי עצרת האו"ם לא תוביל לשינוי המציאות הקיימת בשטח. בראש ובראשונה מן ההיבט העובדתי, בשל המשך הימצאותו של צה"ל בשטח והמשך ההגבלות הקיימות על הרשות הפלשתינית
|
|
|
|