"האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?", כך נפתחה ביום שישי האחרון (29.9.06) כתבתו של יוסי שריד במוסף סוף השבוע של עיתון הארץ.

גאידמק עצמו שפתח באחרונה חזית מתוקשרת מול ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, פותח כעת חזית מול הארץ ומול יוסי שריד ותובע מהשניים 45 מיליון שקלים בשל עגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהכתבה.

עוד דורש המיליארדר, שבימים אלה יוחלט האם להגיש נגדו כתב אישום בפרשת "הלבנת ההון" בסניף בנק הפועלים בת"א, כי עיתון הארץ יפרסם בעמודו הראשון מודעת התנצלות בפניו.

בכתבה מפרי עטו של שריד נכתב עוד, כי "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקות של נשק ויהלומים באנגולה, ואיזו מהעסקות מלוכלכת יותר. היהלומים מוגדרים בעולם 'יהלומי הדמים', שפירנסו ועדיין מפרנסים את מלחמות האזרחים האיומות באפריקה כולה וגם באנגולה".

עוד כתב שריד, כי "כאות הוקרה על תרומתו לשפיכות הדמים, ניתן לגאידמק דרכון דיפלומטי של אנגולה, שבו הוא מחזיק עד היום, ובעזרתו הוא מצליח לנוע בעולם למרות צו המעצר הבינלאומי שהוציאה נגדו ממשלת צרפת, ואשר בגינו הוא חושש להגיע למערב".

בכתב התביעה שהוגש (ה', 5.10.06) לבית המשפט המחוזי בת"א, כותב בא-כוחו של גאידמק, עו"ד רונאל פישר, כי כתבתו של שריד אינה אלא "כתב שטנה, רצוף הכפשות ודברי בוז על התובע, מר ארקדי גאידמק".

עוד מבהיר עו"ד פישר - עיתונאי בעברו - כי "תביעה זו אינה מוגשת מתוך חוסר סובלנות כלפי העיקרון החשוב בדבר חופש הביטוי. תביעה זו מוגשת מתוך חוסר סובלנות כלפי עיקרון חופש הביזוי. לא כל דעה ראוי לה שתישמע, ולא כל פרסום זכאי להגנה".

פישר טורח להכחיש נמרצות את העובדות שנטענו בכתבתו של שריד. "גאידמק אינו סוחר נשק. הוא גם אינו עבריין, שכן איש לא הרשיע אותו בדבר, ולדרכון הדיפלומטי שקיבל מממשלת אנגולה אין דבר וחצי דבר עם סחר יהלומים", נטען בכתב התביעה.

עוד טוען פישר, כי "'עובדות' אלה המוזכרות בפרסומים... הינן בלתי נכונות בעליל, מכוערות ומבישות גם יחד".

כתב התביעה ממשיך וטוען, כי "אין מידה ואין שיעור למידת הפגיעה והעלבון שגרם הפרסום לתובע. אך יותר מכך, גרם הוא לנזק בלתי הפיך לשמו הטוב כאיש עסקים לגיטימי אשר עשה את הונו ביושר, וזקוק כאוויר לנשימה לדימויו הרציני והראוי על-מנת להתערות בכלכלה הישראלית ולהפוך לדמות מובילה בה".

היות שכך, תובע גאידמק מעיתון הארץ ומיוסי שריד לפצותו בסך של לא פחות מ- 45 מיליון שקלים. כמו כן, דורש המיליארדר כי עקב עגמת הנפש המרובה שנגרמה לו, יפרסם העיתון התנצלות מובלטת בעמודו הראשון.