"הבא להורגך השכם להורגו" הוא כלל מוסרי עקרוני ביהדות שמשמעותו חדה וברורה: מותר לאדם להתגונן ולהציל את חייו במחיר החיים של מי שמסכן אותו. ובהתאם לכלל הברזל הזה אין היום ברירה לצרפת, כמו גם לאירופה כולה, אלא לבטל מיידית את כללי המשחק הדמוקרטיים ולעבור ממדיניות מתגוננת למערך חסר-רחמים ושולל זכויות אזרח, כי אחרי מסע הרצח המזוויע במערכת השבועון הסאטירי הצרפתי "שארלי הבדו", צריך להיות ברור באופן החריף ביותר, כי העולם לא נקלע לעיצומו של מאבק עקרוני על
חופש הביטוי אלא הוא נתון בתחילתה של מלחמה איסלאמית עקובה מדם על עצם הקיום.
המאבק הזה חייב להתנהל על בסיס ההבנה שמי שחפץ חיים חייב לפעול בכל הכוח נגד המבקשים לחסל אותו. כדי לשמור על החיים ועל יכולת הקיום של הציוויליזציה כפי שאנו מכירים אותה, אסור להמתין לרגע האחרון שבו נוכל לראות בוודאות מוחלטת שמישהו עומד לקטול אותנו, וכי אין מנוס מקבלת החלטה ליטול את היוזמה לידיים ולהקדים את הטרור החדש הזה ב"מכת מנע", כאשר עדיין קל יחסית לפגוע בגורם המסַכן את עצם החיים ואת אורח החיים.
שיטת התגוננות כזו איננה חדשה ולא צריכה להפתיע איש. היא כבר נוסתה והופעלה על-ידי הדמוקרטיה האמריקנית, כאשר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שללה ארה"ב למשך שנים זכויות אדם יסודיות וכלאה במחנות הסגר יותר ממאה אלף אזרחים אמריקנים ממוצא יפני, חלקם ילידי ארצות הברית. הכליאה נעשתה אז בנימוק שהיפנים האלה עלולים לשמש כגיס החמישי שיסייע למדינת מוצאם שהייתה נתונה במצב מלחמה עם ארה"ב. הכליאה הזו הייתה דוגמה ברורה להפרה גורפת של זכויות אדם בעת מלחמה, כגון הזכות לחופש תנועה והזכות להליך משפטי, על-ידי מדינה דמוקרטית, אבל לא היה מנוס ממנה, כי כמו אז כך היום העולם נתון במצב מלחמה...
כדי להציל את עצמה מנפילה אל תוהו ובוהו קיומי חייבת צרפת המתגוננת, בשיתוף עם כול מדינות הקהילה האירופית, לחוקק מערכת רחבה של תקנות הגנה לשעת חרום שיטילו מגבלות דרקוניות על מוסלמים או בעלי מוצא מוסלמי, גם תוך פגיעה בזכויות האזרח שלהם.
ואלה צריכות להיות המגבלות הנדרשות כדי לבלום את המשך ההידרדרות:
- העברת מסר מדינתי ברור לכול מרחבי אירופה, כי בשום מקרה לא יהיה מו"מ עם מחזיקי בני ערובה והחוטפים לא יוכלו לצאת בחיים מאירוע שיזמו או הוציאו אותו אל הפועל.
- ממשלת צרפת חייבת להחליף את כל תעודות הזהות של המוסלמים שהיגרו לצרפת וגם לצאצאיהם, ואפילו אם הם ילידי צרפת, בתעודות זהות שונות וייחודיות שייקלו על הזיהוי.
- חיוב הנהגת מספרי רישוי-רכב שונים ובולטים לבעלי מוצא מוסלמי.
- בלימה מידית של יכולת התנועה החופשית של בעלי זהות מוסלמית בין מדינות השוק האירופי המשותף.
- היתר למשטרה ולכוחות הביטחון להאזין דרך קבע, ללא אישור מערכת המשפט, לתקשורת הטלפוניה הקווית של בעלי מוצא מוסלמי ופתיחת אפשרויות המעקב אחרי הודעות סמ"ס בטלפוניה הניידת.
- ביטול כל תמיכה ציבורית להקמה והפעלה של גני ילדים, בתי ספר לאזרחים ממוצא מוסלמי, ושלילת אפשרויות מימון הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה.
- הכפלת כל סוגי המיסוי לרישוי הקמת מסגדים, כולל הגדלה משמעותית של הארנונה והמיסים האחרים הנדרשים על-פי החוק.
- הטלת מיסוי גבוה על נכסים המשמשים את הקהילה המוסלמית.
- הפעלת בתי כלא נפרדים לבעלי מוצא מוסלמי והחמרת תנאי השהייה בהם.
- בעל מוצא מוסלמי שיבקש לצאת מגבולות המדינה ייאלץ להתחייב לא לחזור לביתו אלא כעבור חמש שנים.
- מתן תמריצים ממשלתיים נדיבים לעידוד הגירת בעלי מוצא מוסלמי אל מחוץ לגבולות צרפת.
- ביטול זכויות פעולה של רשתות תקשורת בעלות אידיאולוגיה איסלאמית כמו אל-ג'זירה.
- הטלת מגבלות אדמיניסטרטיביות חמורות על פעילות של מפלגות ותנועות איסלאמיות.
- הטלת איסור מכירה למוסלמים של נכסי נדל"ן בשכונות שבהן קיים רוב לא מוסלמי.
האיסלאם הקיצוני מתפשט כיום בעולם כמו מגיפה מדבקת צמאת דם אדם. במצב הדברים הנוכחי חייב העולם הדמוקרטי להבין, סוף-סוף, כי מקור האיום הקיומי שמטיל האיסלאם הקיצוני אינו קשור, כלל ועיקר, לסכסוך בין ישראל לפלשתינים, אלא טמון בשאיפה הפנאטית של מאמיני אללה להפוך את העולם כולו למסגד אחד גדול. וגם אם ימצא פתרון של פשרה במזרח התיכון מלחמת האיסלאם נגד העולם תוכל לבוא אל קיצה רק אם ניכנע כולנו לתביעות האיסלאמיות ההזויות או אם נפעל יחד ובכוח להדברת המחלה הממארת.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
