לְקָרְבָּן יֵשׁ נוֹכְחוּת

לַקָּרְבָּן יֵשׁ נוֹכְחוּת
וְכָל מִפְלֶצֶת תֵּדַע לְאַתֵּר ולְהִתְאַפֵּס
עַל קָרְבָּנָהּ; מִן הַשָּׁמַיִם תָּחוּג
כְּמוֹ הָעוֹף הֶעָט עַל הַטֶּרֶף
וְגַם אִם יְלוֹדִים כֻּלָּם
יִתְלוּ אֶת אֹמֶץ לִבּוֹ עַל נֵס הַאֲדִישׁוּת
כִּי לֹא בֶּאֱמֶת אִכְפָּת לִילוֹד מִילוֹד,
תַּגִּיחַ הַמִּפְלֶצֶת
תְּפַלֵּס אֶת הַדֶּרֶךְ כִּי בְּתוֹךְ עַמָהּ הִיא יוֹשֶׁבֶת
בְּאֶלֶף טְלָפֶיהָ תַּנִּיחַ עָלָיו אֶת הַתַּוִית
תִּדְרֹס וּתְטַלְטֵל
וּתְנַדְנֵד וָתְמַשֵּׁש - הַמְּעוּרְטָל
מִיָמִין וּמִשְׂמֹאל
בְּמָחוֹל הַדּוֹבֵר אֶת הַשֶּׁסַע
מִפְלֶגֶת יָמִין תִּזְרֶה חוֹל עַל הַשְּׂמֹאל
וְגַם מִן הָהֶפֶך תֵּצֵא הַצְּעָקָה
וָתִסְתוֹדֵד וָתְקָרֵב עַד הַחֹטֶם
וּמִן הַפֶּה עוֹלָה צַחֲנַת הַחַיָּה הָרָעָה
שֶׁרְגִילָה לֶאֱכֹל דָּם אֲנָשִׁים
כַּזָּכוּר מִמִשְׁנָתוֹ שֶׁל עַגְנוֹן.