ראובן נפגע כתוצאה מ
רשלנות חמורה של בית החולים בו היה מאושפז ונגרמה לו נכות קשה. הוא תובע פיצויים ובית החולים מציע לו סכום גבוה תמורת התחייבות לא לספר לאיש על גובה הסכום או על התביעה בכלל. ראובן, שלהוט לקבל את הכסף מסכים ובית המשפט מאשר את ההסכם ונותן לו תוקף של פסק דין. האם פסק הדין חוקי? זאת השאלה שניצבת לפנינו.
פסק דין מוסכם משלב שני יסודות - הסכם ופסק הדין שאישר אותו. אם ההסכם לא חוקי גם פסק הדין איננו חוקי. נדון אם כך תחילה בחוקיותו של ההסכם.
ס' 30 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע - "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל." (חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 - מאגר נבו).
הנימוק בעד סעיף סודיות הוא שהוא מעודד את הנתבע להתפשר. לנתבע יש אינטרס מסחרי וברור שאחריותו לנזק לא תיחשף ברבים וכי סכום הפיצויים יישאר גם הוא חסוי. מתן פומבי לתביעה ולאחריותו בגרימת הנזק ימריץ את הנתבע להלחם "עד טיפת הדם האחרונה". מנגד סעיף הסודיות פוגע ב
חופש הביטוי של התובע. הוא מנוע מלהשמיע ביקורת על הנתבע שגרם לו נזק ולהביא לידיעת הציבור את התנהגותו.
לדעתי יש להעדיף את חופש הביטוי של התובע. הסכמי סודיות אופייניים בדרך כלל לגופים ציבוריים גדולים כמו גופי תקשורת ומוסדות רפואיים לרבות המדינה שבבעלותה בתי חולים וגופים נוספים שנותנים שירות לציבור הרחב. לציבור זכות לדעת כיצד פועלים הגופים הללו שאמורים לשרת אותו. חשיפת התנהלותם גם יכולה לתרום להתייעלותם בעוד שהטלת חיסיון על אחריותם עלולה לעודד המשך התנהלות מזיקה ופגיעה בציבור.
מטעמים אלה דעתי היא שחוזה כזה נפסל על-פי ס' 30 לחוק החוזים בהיותו בלתי מוסרי או נוגד את תקנת הציבור. בטלות החוזה מביאה גם לבטלות פסק הדין.
יתר על כן, פסק הדין איננו חוקי גם בלי קשר לחוקיות ההסכם. לכאורה הוא מנוגד לחוק. ס' 70 לחוק בתי המשפט קובע שורה של איסור פרסומים על דיונים בבתי המשפט. לעניינו חשוב סעיף קטן (ד) - "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, אם הוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם." (חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 - מאגר נבו).
לא נראה שהחוק מתיר איסור פרסום לשם מניעת פגיעה ברווחיו של התובע או כדי לעודד אותו להתפשר. המסקנה היא שאין לביהמ"ש סמכות לאשר סעיף סודיות בהסכם פיצויים והפרקטיקה הנהוגה כיום אינה חוקית.
