פנייה ישירה לראש עיריית ירושלים
סתוית ליאון, אשתו של ראש העירייה, העידה על בעלה שהוא "אדם של אנשים". אז איך זה, מר ליאון, שלי כאזרחית אין כל גישה אישית אליך, וצריך לעשות שמיניות באוויר, אם בכלל, כדי להגיע לכבוד ראש העיר הספון במגדל השן המוניציפלי?
בהעדר אפשרות אחרת, אדוני ראש העיר, אני פונה אליך מעל גבי העיתון, המֶדיום הנחשק והאהוב עליך כל כך, שאליו משום מה אתה מוצא תמיד את הזמן המתאים, כדי לכבוש עוד כותרת או תמונה שמצטלמת יפה, כי המֶדיום הוא הפרסום, והפרסום הוא החמצן שנושם כל איש ציבור.
אין ספק אדוני, שכמנהל העיר אתה איש עסוק מאוד, ובכל זאת אציע לך לאַמץ את 'מודל נחמן אש', מנכ"ל משרד הבריאות. כשמתמודדת פנתה אליו במכתב אישי בשלהי הקורונה - המנכ"ל הֶעסוק, יש להניח לא פחות ממך, מצא את הזמן הפנוי להתקשר אליה אישית, ואפילו להביע את התרגשותו מקריאת המכתב. ככה ייעשה, וככה ראוי להילמד לכל איש ציבור. אין לשכוח כל אזרח ברמת הפרט. כל אזרח בכלל, והמיוחד בפרט, ראוי להתייחסות.
אשתך, ככל הנראה, צודקת. אתה באמת אדם של אנשים, אבל תלוי איזה אנשים, אולי אנשים חזקים, המהווים את המאגר האלקטורלי הבא שלך. לא פחות ככלל הרושם הוא שאתה אדם של יחסי ציבור של אנשים. וּכשאתה מביע בכתבה עיתונאית את יחסך החם אל בעלי צרכים מיוחדים, מתקבל הרושם שזה רגש יחצ"ני (קַבל מושג חדש) למען הכתבה ותוּ לא.
לצערי נושא המתמודדים ברמות השונות, ובמיוחד המתמודדים הפוסטראומטיים, אינו מונגש דיו (ואף הַרחק מכך) לממסד ולעירייה בכל הדְרָגים - מהפקיד הזוטר ועד הצמרת הניהולית - בכלל, ולצמתים הרגישים ביותר עבורם של מערכות אכיפת החוק - המשטרה ובית המשפט, שאינם מגלים כל הבנה, מוּדעות ורגישות לנושא. הגיעה השעה לתקן את המצב ולהקנות הכשרה מיוחדת (תרתי משמע), יסודית וּמקיפה, לשופטים וּלגורמי האכיפה המשטרתיים, הייתי אפילו מציעה לשבץ פסיכולוגים באגפים רגישים אלה. במאמר מוסגר יש לי תוכנית סדורה לקידום זכויות המתמודדים, שאגיש אי"ה בבוא העת לכנסת.
נכון, מר ליאון, אתה לא לבד. אתה ב'חברה טובה'. ליאון כמשל לאישי ציבור רבים אחרים. אבל שזו לא תהיה אפילו חצי נחמה שלך כדי לנוח על זרי הדפנה.
הנֵה הצעה קטנה לתיקון - בפעם הבאה אם בכל זאת המכתב המיוחד הייעודי אליך מגיע ל'פניות ציבור', וַדא שיהיו שם מספיק רגישים כדי להיענות לבקשה הצנועה להַפנות אותו אליך, בפרט כשמדובר בבעיה דחופה הדורשת מענה מיידי. בנוסף, אל תהיה בבקשה יֶס-מן, העונה' כן' לכל רעשי הרקע סביבך, מִבְּלי לערוך בדיקה יסודית בשטח, תוך בֵּרוּר מידת אמינותן של הטענות, וּמִבְּלי לשמוע את הצד השני, שהוא לרוב הצד המקופח והחלש. כי בסופו של דבר זְכור, אתה ראש עיר של כולם, גם של המיוחדים, שאינם באור הזרקורים. וזה לא רק על הנייר.
בכל מקרה, למרות המכתב הטעון והנזעם, לכאורה, אני מקווה שתהיה מספיק הוגן וצנוע כדי לשמור על צנעת הפרט באירוע, ולא להדליף פרטים החוצה, וגם תהיה מספיק אמיץ להתייחס לגופו של עניין ולתקן את הטעון תיקון בפרט וּבכלל לרווחת הקהילה. אני מאמינה, מר ליאון, בכוחך לתקן. וּכשזה יקרה, אהיה הראשונה לפרסם זאת.
כנושא בעל חשיבות ציבורית, אני מקווה שבתוך שלל עיסוקיך תמצא את הזמן המתאים לקרוא את הדברים, להפנים וליישם. ובא לציון המיוחדת גואל.
ועל כך תודתי נתונה לך אדוני ראש העיר.
