בימים האחרונים מתקיים פולמוס נוקב בין חלקי העם בסוגיה הכואבת האם ראוי לשמוח בחגי ומועדי ישראל או שמא ראוי שהעם יתעטף באבלו על טבח שבת שמחת תורה ותוצאותיו הנוראיות, על אובדן גיבורי האומה והאם להוריד את דגל המדינה לחצי התורן או שמא מוכרחים להיות שמח.
את הפתרון לדילמה המאתגרת והכואבת העבירו חלק גדול מגיבורי האומה, הלוחמים אשר מסרו נפשם ובמותם ציוו לנו את החיים, מתוך שמחה, מתוך התרוממות הרוח, מסר אחד לאזרחי מדינת ישראל, לבחור בחיים. יין הגיבורים נמזג בהתרגשות לתוך עשרות אלפי גביעים, כוסות זכוכית, כוסות חד-פעמיות, כוסות גבוהות, קצרות, מנופחות, מכווצות, גם בחול המועד פסח.
יין הגיבורים נמזג בטיולי טבע, בחניוני לילה, על גשרים תלויים, בתוככי הכותל המערבי, בסמטאות ובשבילי צפת העתיקה, בשערי ירושלים על רובעיה, בשביל ישראל, בפסגת הר מירון ובמרומי המצדה. יין הגיבורים נמזג ועל כל בקבוק שהתרוקן הוטבעה חותמת עם מילה אחת, 'לחיים', לחיי העם הזה, לחיי אריות וגיבורי האומה, לחיי התקווה והעוז, לחיי המאמינים, לחיי השמחה.
במלחמה זו התבררו תופעות שנשכחו מעם הנצח, ראשונה בהם היא הרוח, הרוח היהודית-הישראלית, רוח האמונה, התקווה, הגבורה רוח דור הניצחון, רוח העורף העוטף את גיבוריו באהבה, במסירות ובעוצמה.
תופעה נוספת היא צוואות הלוחמים, רגע טרם שמסרו נפשם למען תקומת העם וניצחונו במערכה, הותירו 'פתקים' עם וידויים אישיים מרגשים, מרטיטי לב, מדמיעי עין, וידויים של אריות המותירים אחריהם קוד להתנהגות אישית ולאומית, המותירים צוואות ובהן ציווי לחיות, לשמוח, לרקוד, לאהוב, לבנות את הארץ, להוסיף טוב ואור.
מעבר למאות אלפי המדבקות המופצות ברחבי ישראל ואף בעולם, אנו מגלים את מהות האובדן העצום של הגיבורים בעלי שאר הרוח, בעלי מעוף, חזון, חמלה, אהבת אדם, אהבת הארץ, מאהביה הגדולים של המדינה הזו, מדבקות המספרות במשפט אחד מי היה האיש ואיננו, משפטי חוכמה, משפטים לחיים, משפטים שהם כולם תובנות וראייה של בעלי עין חדה וחכמה, כמה אנחנו והעולם הפסדנו.
בין תופעת כתיבת והכנסת ספרי תורה לעילוי נשמות החללים, ציורי דיוקנאות ומסירתם לבני משפחות הגיבורים, חלוקת תליון מעוצב עם דיוקן הנופלים, בולטת במלחמה זו תופעת ציווי הנופלים, רק לשמוח יש.
אחת התופעות המרתקות היא הפקת אלפי בקבוקי יין אדום, לבן, ייבש, יין לכבודם של ברק, דנינו יוחאי, רועי, נדב, אלרועי, עומר, והרשימה לדאבון הלב ארוכה, ישנם גם מארזי יינות גיבורים שיצאו במהדורות מיוחדות לזכרם של הנופלים יחדיו, המארז הגדול ביותר הוא לזכר 12 נופלים יחדיו.
והיין הזה הוא יין השמחה, היין לגירוש הצער והצבת מחסום בפני הבכי, היין הזה הוא הצוואה להמשיך בחיים מתוך בחירה, מתוך ניצחון, לא ליפול למרה שחורה אלא לטיפה טובה בצבעים אדום, לבן, גם ורוד יתקבל בחיוך.
התופעה מתכתבת היטב עם היהדות המעודדת צריכה מבוקרת של יינות בתחנות חיי היהודי, מיין לקידוש, דרך יין להבדלה, יין בחגים ובמועדים, יין בסיום התוועדות, יין בברית המילה, מתחת לחופה, בשבע הברכות.
יינות שחלק מהנופלים לא יטעמו עוד לעולם, לא בעומדם מתחת לחופה, בסנדקאות של בנם תינוקם, בשולחן השבת ובשמחת המועד, יין למען החיים עם תמונת הנופלים, אריות דור הניצחון מונצחים על גבי בקבוקי היין הכשרים לפסח והכשרים לימות החול. כששתינו מהיין, בלב שמח, בעוד קירות הלב רוטטים מדאגה לשלום החטופים וצער עצום על אובדן הגיבורים, ידענו כי אנו מקיימים את תביעתם, בקשתם, של גיבורי דור הניצחון.
