|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כך עולה ממדד הדמוקרטיה לשנת 2006 שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ● רק 22% מהציבור רוחשים אמון למפלגות ● הרוב לא מאמינים להבטחות הפוליטיקאים
|
"מדד הדמוקרטיה 2006" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, משרטט את הפער בין העניין הרב של הציבור בפוליטיקה, לבין האמון אותו הוא רוחש לפוליטיקאים בכלל ולמפלגות בפרט. רק 22% מהציבור רוחשים אמון למפלגות. המדד מצביע על שורה של מגמות מדאיגות, כגון: ירידה בהשתתפות הפוליטית, עלייה בשחיתות וחוסר אמון בפוליטיקאים.
עורכי המדד מציינים, כי 62% מהציבור סבורים כי בישראל יש שחיתות רבה, וכמחצית הנשאלים חושבים שכדי להגיע לצמרת הפוליטית בישראל, מועמד חייב להיות מושחת. רק 10% חושבים שהמנהלים את המדינה - דואגים לטובת הכלל.
ישראל הופכת למושחתת יותר
עורכי המדד מדגישים, כי במדד הדמוקרטיה ממוקמת ישראל במקום ה-20 מבין 36 המדינות שבמחקר, כאשר במקום הראשון, השחיתות הפוליטית מעטה. פינלנד וניו-זילנד חולקות את המקום הראשון עם שחיתות פוליטית מעטה, בעוד שארגנטינה והודו נמצאות בתחתית הסולם עם שחיתות פוליטית רבה. ישראל ממוקמת בין אסטוניה לטיוואן.
לדברי אנשי המכון, הנקודה המעניינת היא שישראל הידרדרה מאז 2003 מהמקום ה- 14 למקום ה- 17 ב- 2004, ולמקום ה- 20 בשלהי 2005. לשם השוואה: גרמניה, שרק לפני שלוש שנים חלקה עם ישראל את אותו המקום (14), נמצאת היום במקום ה- 12 ברשימת 36 הדמוקרטיות שנכללו במבחן. הם מדגישים, כי מדובר במגמת הרעה המעוררת דאגה רבה.
אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה ואנשי מרכז גוטמן מציינים, כי על-רקע נתוני ההשתתפות במערכת הבחירות האחרונה, המדד מחזק את הנתון כי האזרח הישראלי אדיש לפוליטיקה המפלגתית. המאבקים הישנים בין המפלגות אינם נתפסים עוד כרלוונטיים בעיניו, ומעטים שומרים על תחושת הזדהות עזה עם מפלגה זו או אחרת. הם מדגישים, כי אומנם הישראלים מתעניינים מאוד בפוליטיקה, מדברים על פוליטיקה ומגלים בה התמצאות רבה אף יותר מבעבר, אך רמת הפעילות הפוליטית שלהם נמוכה והם לא מתרגמים את התעניינותם הפוליטית לפעילות של ממש.
לדבריהם, מקורות המשבר שונים מתחושת היכולת להשפיע על מדיניות הממשלה נמוכה; השחיתות הפוליטית מדאיגה; שביעות הרצון משלטון החוק והמנהיגים הולכת וקטנה. הם מסבירים, כי כל אלה הביאו, ככל הנראה, לירידה בשיעור ההצבעה בבחירות 2006. הם מדגישים, כי ההשלכות של מגמות אלו על לגיטימיות השלטון ועל המשטר הדמוקרטי צריכות לעורר אי נחת אצל העוסקים בפוליטיקה, ולא רק אצלם.
|
|
מתעניינים בפוליטיקה, אבל לא משפיעים
|
|
מנתוני המדד עולה, כי קיים פער בין העניין בפוליטיקה לבין ההשתתפות והיכולת להשפיע על המדיניות. לדברי עורכי המחקר, הישראלים מתעניינים בפוליטיקה, מדברים על פוליטיקה ומתמצאים בפוליטיקה אף יותר מבעבר. 73% מהנשאלים בסקר דיווחו על עניין בפוליטיקה. 82% דיווחו כי הם מתעדכנים בפוליטיקה מדי יום, או כמה פעמים בשבוע, באמצעות הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות. 67% משוחחים עם חבריהם ובני משפחתם על עניינים פוליטיים. כל אלה בשיעורים גבוהים יותר מ-35 דמוקרטיות מערביות.
על-רקע נתונים אלו מציינים במכון, צורם הנתון כי הקשר בין הבוחר לנבחר מתורגם באדישות ובריחוק מהפוליטיקה ומפעילות פוליטית. רק 27% מאמינים שיש ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה ורק 17% מסכימים כי הפוליטיקאים הנבחרים מקיימים את הבטחותיהם לאחר מערכת הבחירות.
|
|
רק 17% נותנים אמון בהבטחות הפוליטיקאים
|
|
עוד עולה מהמדד, כי מידת האמון שרוחש האזרח בישראל לפוליטיקאים נחלשה במידה ניכרת בשנים האחרונות. רק 17% מסכימים ומסכימים בהחלט שהפוליטיקאים אותם אנו בוחרים משתדלים לקיים את מה שהבטיחו במערכת הבחירות. 25% מסכימים ומסכימים בהחלט, כי לחברי הכנסת איכפת מה הציבור הרחב חושב, בעוד ש- 21% לא בטוחים.
רק 22% מהציבור רוחשים אמון למפלגות, פחות מכל מוסד ציבורי אחר בישראל - 33% נותנים אמון בכנסת, 44% נותנים אמון בתקשורת, 68% בבית המשפט העליון ו-79% בצה"ל.
|
|
רק 66% רוחשים אמון כלפי המשטרה
|
|
רק 6% מהנשאלים ציינו כי הם חברים במפלגות. לעומתם. 51% רואים עצמם קרובים למפלגה מסוימת. נוסף על כך, 61% מסכימים שמנהיגים חזקים יכולים להועיל למדינה יותר מכל הדיונים והחוקים.
נתון מדאיג נוסף העולה מנתוני המדד הוא ירידה תלולה הנרשמת בשנים האחרונות במידת אמון שרוחש הציבור למשטרה - 66% ב-2004, 57% ב- 2005, 44% ב- 2006. בהקשר זה, מציינים אנשי המכון, כי הסקר נערך בתחילת פברואר 2006, על-רקע פינוי מאחז עמונה, בו הייתה המשטרה בעין הסערה הפוליטית.
|
|
רק 58% מתנגדים לסרבנות על-בסיס אידיאולוגי
|
|
82% מהנשאלים סבורים כי בשום מצב אין להצדיק שימוש באלימות למטרות פוליטיות. לעומת זאת, נרשמה ירידה של ממש בהתנגדות הנחרצת לסירוב למלא פקודה בגלל מוסר אישי או אידיאולוגיה, וביתר פירוט - לסירוב למלא פקודה לפנות מתיישבים. 58% מתנגדים לסרבנות כזו, לעומת 70% בשנה שעברה.
עם זאת, מרבית הישראלים תומכים בדמוקרטיה כצורת המשטר הנכונה והמתאימה לישראל. 85% סבורים שהדמוקרטיה היא המשטר הרצוי בישראל (עלייה של 5% מהמדד הקודם. שיעור הגורסים שדמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר עומד על 77%.
בקרב המשתתפים במדד נרשמה ירידה בשביעות הרצון של האזרחים ממצבה הכללי של ישראל. 40% מהנשאלים סבורים כי מצבה הכללי של מדינת ישראל אינו טוב. 74% מהנשאלים מעריכים שהדרך שבה הממשלה טיפלה בבעיות אינה טובה. עם זאת, 86% מהנשאלים גאים על היותם ישראלים. 90% רוצים לחיות בארץ בטווח הרחוק ו-69% חשים עצמם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה.
|
|
|
"מדד הדמוקרטיה" מתפרסם במסגרת מרכז גוטמן ובהנחיית פרופ' אשר אריאן בכנס בחסות נשיא המדינה. השנה מתמקד המדד בתמורות במערך המפלגות בישראל: התפוררות או הערכות מחדש?
|
|
| תאריך:
|
08/05/2006
|
|
|
עודכן:
|
09/05/2006
|
|
עומר שיקלר
|
|
|
בשורה לאניני הטעם: הרב הראשי לישראל, הראשון לציון שלמה עמאר צפוי להעניק הכשר לבשר הבּוּפָלוֹ (ג'מוס). זאת ביוזמה משותפת של שני חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר זהר עמר וד"ר ארי זיבוטפסקי, יחד עם מנהל רשות המרעה במשרד החקלאות, שמוליק פרידמן.
|
|
|
|
|
במליאת הכנסת התקיים לאורך כל היום (ב', 8.5.06) דיון אשר נסוב סביב תקציב המדינה. למרות שההצבעה על הקריאה הראשונה נדחתה בלחץ חברי הכנסת ליום ד', נערך דיון בו השתתפו מרבית חברי הכנסת. רובם הגדול של חברי הכנסת נאמו מול מליאה כמעט ריקה עד אשר בשלב מסוים איים סגן יושב-ראש הכנסת, חה"כ דוד טל, לסיים את הישיבה עקב אי ההמצאות שר במליאה. אולם, האיום לא מומש והישיבה נמשכה.
|
|
|
|
|
ח"כ מנחם בן-ששון מסיעת קדימה הציע (יום ב', 8.5.06) בישיבת הוועדה המסדרת בכנסת, למנוע את רשות הדיבור מיו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן. הצעתו של בן-ששון עלתה במסגרת דיון בוועדה באשר להצעת אי-אמון שהגישה סיעת ישראל ביתנו.
|
|
|
|
|
יחידת ההונאה הארצית במשטרת ישראל חקרה היום (ב', 8.5.06) במשך כעשר שעות את יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג. הוא נחקר בפרשת מעורבותו במכירת עשות אשקלון. בורג חשוד כי ייצג קבוצת רוכשים ומסר מידע שגוי ולא דיווח על חשד לפלילים שנבדק נגד אותם בעלי הון.
|
|
|
|
|
למרות שכבר ב-1973 החליטה ממשלת ישראל על הקמת רכבת תחתית בתל אביב, עד היום לא הוחל בתכנונה, קובע דוח מבקר המדינה.
|
|
|
|
|
