ביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל אביב יפו קיבל השבוע עתירה נגד התוכנית להקים חומת הפרדה בין השכונה הערבית פרדס שניר בלוד, לבין אדמות המושב ניר צבי. בהחלטתה קובעת השופטת שישנו קשר הכרחי בין תכנון לבין הזכות לשוויון ולזכויות אדם נוספות.
העתירה הוגשה על-ידי עו"ד הישאם שבאיטה מהקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ומבוססת על חוות דעת מקצועיות של עמותת 'במקום'- מתכננים למען זכויות תכנון.
העתירה המנהלית הוגשה נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה אשר דחתה ערר אשר הוגש על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, לאשר תוכנית מתאר להקמת קיר בין שכונת פרדס שניר בלוד לבין מושב ניר צבי הסמוך. מטרת הקמת הקיר, נטען בתוכנית, היא להגן על תושבי המושב מתופעות עברייניות שמקורן בשכונה הסמוכה. עמותת 'במקום' והקליניקה המשפטית הגישו התנגדות לתוכנית בנימוק שהיא מבוססת על תפיסה של הפרדה ודחיקת התושבים הערבים.
בפסק הדין קובעת השופטת שרה גדות, כי על רשויות התכנון, ובמיוחד על המועצה הארצית לתכנון ובנייה, להתייחס בשיקוליהן להיבט החברתי ולטענות העותרים בדבר אפליה, גזענות, קיפוח, והדרה על-רקע לאומני-אתני - כאל טיעונים תכנוניים מובהקים.
העותרים טענו, כי התוכנית להקמת הקיר בין שכונת פרדס שניר למושב, היא "חלק מתופעה רחבה יותר של דחיקת התושבים הערבים לגטאות המוקפים בחומות ובגדרות". ההפרדה הפיזית, נטען, "תגרום לתחושות קשות בקרב תושבי השכונה ותמחיש באופן הבוטה והסימבולי ביותר את תחושות הקיפוח, הנחיתות, ההפליה וההדרה".
בדחיית ההתנגדויות לתוכנית, השיבה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לטענות המתנגדים, כי הטיעון לפיו הקיר מהווה חומת הפרדה בין האוכלוסיה היהודית לערבית, כאשר בבסיסו עומדת תפיסה גזענית, אינו טיעון תכנוני כלל.
על כך ענתה השופטת כי "טיעוני העותרים לפיהם הקיר יוצר "אפקט של גיטואיזציה של השכונה הערבית" מהווים שיקול תכנוני". עוד אמרה השופטת כי "תחושת תושבי השכונה, ויהא זה כל שכונה, לפיה הקיר המוקם בשכנותם גורם לתחושה של גטו, הוא שיקול תכנוני, ואינו שונה במהותו, מטענה של הסתרת אור, אויר, וכו' וכי גם את טענות העותרים בעניין תחושות הקיפוח, הגזענות, ההפליה וההפרדה על-רקע לאומני אתני, היה על המועצה הארצית לתכנון ובנייה לשקול במסגרת שיקוליה".
בית המשפט הורה למועצה הארצית לתכנון ובניה לשוב ולשקול את טענות התושבים, לרבות בחינת המידתיות של הפגיעה בעותרים, ואת קיומם של אמצעים חלופיים להגנה על מושב ניר צבי.
