עמותת תנו לחיות לחיות תבעה יבואן כלבים אשר הגיש בקשה לייבא כלבים מאוזבקיסטן במרס אשתקד.
על-פי כתב התביעה, בתנאי הרשיון שיקבל הייבואן צוין כי על הכלבים להיות בני מעל 3 חודשים, זאת גם בשל העובדה שמתחת לגיל זה לא ניתן לחסנם. עוד צוין, כי "...בעת שהיית בע"ח בהסגר חייב הבעלים בהזנתם, השקייתם, שמירתם ובטיפול בהם כפי שיורה הרופא הוטרינר הממשלתי, וכן בתשלום עבור ההסגר וכל טיפול (חסון או בדיקה) שיידרשו".
באפריל יובאו על-ידו למעלה מ- 30 גורי כלבים בני חודש עד שלושה חודשים, כך בתביעה, ולכן מנעו השירותים הווטרינרים את כניסתם של הגורים לארץ ודרשו את הטסתם לארץ מוצאם. נזכיר, כי חלק מהגורים מתו כבר במהלך הבאתם לארץ בשל מצבם הבריאותי הירוד והיה ברור שהטסת הגורים האחרים חזרה לארץ מוצאם תסכן את חייהם.
בעמותה טוענים, כי "על-אף התמונה העגומה העולה מן המתואר לעיל, לא נקט הנתבע בכל דרך פעולה, לרבות פנייה ו/או עתירה מטעמו אל הרשויות הוטרינאריות במטרה להסדיר את מצב הדברים הנ"ל, זאת בזמן בעלי החיים, המצויים תחת אחריותו המלאה של הנתבע, מצויים במצב של סכנה לחייהם ממש, "יתומים" מסיוע אנושי ועזובים לגורלם".
עוד נכתב, בתביעה, כי "עקב מחדליו, חל איסור שבדין לשחרר את הגורים, וגרוע מכך, נוצר החשש כי הם עלולים לגרום לפגיעה בבריאות הציבור עקב היותם סיכון למחלת הכלבת".
משדר החקלאות פנה לייבואן בדרישה כי ישלם את הוצאות הזנתם, הטיפול בהם ושמירתם כולל אשפוזם של הגורים. למרות זאת לטענת היבואן, במכתב ששלח באמצעות עורך דינו, לא ניתנה לו אפשרות לבקר את הגורים. בסופו של דבר העמותה לקחה על עצמה את תשלום ההוצאות מתוקף דאגה לגורים ומחשש לחייהם.
בעמותה מוסרים כימכוח היותו בעל הגורים, הייבואן החל בשיווקם ומכירתם.
סחר בכלבים כחפצים
היועצת המשפטית של העמותה, קרן קלר, הדגישה, בתחילת הפרשה, את העובדה כי למרות שהעמותה מתנגדת באופן עקרוני לסחר בבעלי חיים, היא סייעה במקרה זה לכלבים, אשר הגיעו לארץ ללא כל קשר לעמותה וכבר היו במצב מביש ומדאיג.
לדברי קלר, "באופן עקרוני העמותה אשר מאמצת כלבים משוטטים מתנגדת להרבעות של כלבים גזעיים וסחר בגורים של כלבים גזעיים, מה שפוגע בכלבים מעורבים - אף אחד לא מגיע לאמץ אותם, ויעיד על כך ההד התקשורתי".
קלר מעידה כי בעקבות הפרסום הרב לגורים מאוזבקיסטן, הציף את האגודה מבול של טלפונים מצד אנשים אשר מעוניינים לאמץ אותם. אך מעבר לסיבות אלה, העמותה מתנגדת לסחר בכלבים גם בשל "האדרת הכלב הגזעי על פני הכלב המעורב. הרבעות מלאכותיות גורמות לפגמים גנטית בכלבים, כדוגמת אי יכולת להתרבות לבד, בעיות עור ועיניים וכו'".
עוד הדגישה היועמ"ש של האגודה, כי למעשה השירותים הווטרינרים בעצמם טענו כי לא ברור מאיזה אזור של אוזבקיסטן הגיעו הגורים ולכן לא ידוע גם אם האזור מוכה בכלבת.
בנוסף, השיבה קלר כי אכן תוצאה מעציבה נוספת של סחר בכלבים היא הגעתם לחנויות לחיות מחמד אשר מחזיקות בכלבים בתנאים לא תנאים, בחשכת כלובים קטנים ולא תמיד נקיים, ומתייחסות אליהם כאל חפצים.