|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
גאולה - רק בפעולה אנושית שמודעת שהיא כלי לקידום ישועה
|
|
|
הים והטילים לא ייסוגו מפני מלאך האלוהים
|
|
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו ריבונו של עולם סידר את המציאות כך שלא יהיה דבר שיפריע לבני האדם המאמינים בו לפעול ולהביא את הגאולה
|
|
מה יכול לעשות אדם שמרגיש שהוא לכוד במלכודת מוות? הוא יכול להתייאש ולוותר, ויכול להיאבק עד לרגע האחרון. אך מה אם הוא לא רוצה להתייאש מן הצד האחד, אבל ממש לא יכול גם להיאבק באופן מעשי בסכנת המוות המרחפת מעל לראשו? הוא יכול לצחוק. לא מדובר בעניין תיאורטי בלבד. יש בפנינו עדויות היסטוריות למכביר על כך שבתקופת השואה נעשה שימוש נרחב בהומור בגטאות ואפילו במחנות ההשמדה. ידידי, איתמר לוין, כתב על כך ספר ובו ציין שניתן לראות יהודים בכל המצבים ובכל המקומות מלגלגים על הגרמנים שבידיהם גורלם נתון, בפרקטיקה שגם בה אפשר לראות סירוב להיכנע להוראות הנאצים ולמזימותיהם. "כך, למרות כל מאמצי הנאצים לשבור את צלם האנוש של היהודים, הללו המשיכו לחייך. שהרי מכל הברואים, האדם הוא היחיד שניחן בחוש הומור", הוא כותב בספרו. אחת הבדיחות שנותרו בארכיון 'עונג שבת', שייסד בגטו ורשה ד"ר עמנואל רינגלבלום, גייסה למאמץ ההומוריסטי את קריעת ים סוף: "בבית הכנסת הגדול בוורשה נערך חיפוש יסודי כדי למצוא את מטהו של משה רבנו, ולעבור בעזרתו את הים בחרבה דרך תעלת לאמאנש". מה שמעניין הוא, שכבר אז - באירוע ההיסטורי של יציאת מצרים ורגע לפני קריעת ים סוף - היו מי שסיפרו בדיחות. כך לפחות טוען הרש"ר הירש. כאשר בני ישראל היו לכודים בין המדבר ובין הים, אמרו למשה רבנו: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?". וכך הוא כותב: "אירוניה חדה זו, אפילו ברגע של פחד וייאוש שאין למעלה מהם, מציינת את חוש ההומור שהוא תכונה אופיינית של שבט יעקב בהיר השכל". אולי יש לנו כאן את אחת הדוגמאות הראשונות לסירוב האנושי להיכנע למצב המבהיל, בזמן שבו נראה שאין שום אפשרות ריאלית לצאת בשלום מסכנת המוות. |
|
"לא אני בלבד אפעל במעשה הישועה"
|
|
מן הפסוקים המתארים את מה שקדם לקריעת ים סוף אפשר לראות שגם משה רבנו היה בטוח שבפעולה אנושית לא ניתן להינצל מהצרה הזאת שבה היה נתון עם ישראל. תגובתו לאותה תלונה אירונית של בני ישראל היתה: "התייצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום". לדברי הרש"ר הירש, המילה 'התייצבו' כבר מופיעה בהטיה אחרת בספר שמות - "ותתצב" - כאשר מרים עומדת ליד היאור ומתבוננת מה ייעשה עם אחיה משה הנמצא בתיבה. בשני המקרים מדובר בעמידה שקטה שיש בה ציפיה לדבר מה.
"במילה התייצבו מתגלה סברתו של משה לגבי הישועה הצפויה. כסבור היה שה' ישמיד את פרעה ואת חילו כדרך שעתיד הוא להשמיד את חיל סנחריב - מבלי שיהיה צורך בפעולה כל שהיא מצד עצמו ומצד העם", הוא מסביר ומוסיף שאותה ציפיה של משה רבנו ש"ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" הולידה בקרבו של משה רבנו צעקה פנימית ותפילה לריבונו של עולם שיביא לבני ישראל את הישועה המובטחת.
על כך עונה לו הקדוש ברוך הוא: "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו", כאומר - הישועה האלוקית תלויה במעשה שיעשו או לא יעשו בני ישראל. "הצעד הראשון צריך שייעשה על-ידי העם... עליו להיות ראוי לישועה על-ידי ההוכחה המעשית שבליבו ביטחון בה' המביא לידי אומץ לב וזריזות מעשים ללא פחד. תחילה יסעו הם וירדו לים בלא היסוסים וחששות, ורק אז יסלול ה' את נתיב הישועה".
על-פי ההסבר הזה, חלוקת התפקידים בהוצאה אל הפועל היא בין שלושה 'שחקנים' שעליהם מדברים הפסוקים - בין משה רבנו, בני ישראל וריבונו של עולם: "ואתה הרם את מטך ונטה על הים ובקעהו, ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה. ואני - הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם".
"לא אני בלבד אפעל במעשה הישועה", כותב הרש"ר הירש בשמו של הקדוש ברוך שהוא הדובר בפסוקים הללו, "גם בני ישראל - על-ידי אומץ לב שיש בו ביטחון בה', ואתה (משה רבנו) כשליח ה' עם מטך - המטביע על ההתרחשות חותם של פועל ה'; ואני לבסוף אפעל לעיצובה המיוחד של ההתרחשות".
דהיינו - הישועה מגיעה רק אחרי פעולה אנושית, שמודעת לכך שהיא כלי לקידום הישועה האלוקית. נתינת המשמעות לפעולה האנושית - לאומץ הלב הנדרש במקרה הזה, כדי לקפוץ אל הים, אבל בעצם לכל פעולה שאדם עושה בניסיון לתקן את עצמו ואת העולם - נעשית על-ידי הנביא, על-ידי איש אשר רוח בו. הוא זה שמצביע על הכיוון הכללי שאליו צריך האדם ללכת תוך הענקת השראה ומשמעות לפעולה האנושית.
גם הקדוש ברוך הוא מפזר לאדם סימנים שאמורים לכוון אותו בדרכו. אלא שאותם סימנים עלולים להתפרש על-ידי האדם באופן מוטעה.
קחו למשל את הפירוש הידוע של רש"י על הפסוק המתאר כיצד רגע לפני קריעת ים סוף זז עמוד הענן הניסי מלפני מחנה ישראל ועומד מאחוריהם על-מנת שניתן יהיה למנוע מכלי הנשק של המצרים מלפגוע בבני ישראל . על-פי הפירוש הזה, רק הנס שמר על בני ישראל, מבלי שהם נדרשו לעשות דבר.
אך אולי אפשר להבין זאת גם אחרת לגמרי. בניגוד גמור לפירוש שהציג רש"י, ממשיך הרש"ר הירש את הקו הפרשני שלו ומציין שתפקיד תזוזת מלאך האלוקים הנזכר הפסוק ועמוד הענן היה בדיוק הפוך - לזרז את בני ישראל להיות פעילים ולא סבילים. הענן זז מלפני מחנה ישראל לא כדי להגן עליהם אלא כדי שלא יפריע להם לפעול.
הוא הפליא לבטא את הרעיון הזה במשפט מדויק ומתומצת היטב, ב-11 מילים שצריכות להיחקק על לב כל אדם מאמין: "הים לא ייסוג מפני מלאך האלוקים, אלא מפני האדם הבוטח בהשם".
|
|
| תאריך:
|
28/04/2024
|
|
|
עודכן:
|
28/04/2024
|
|
איציק וולף
|
|
הים והטילים לא ייסוגו מפני מלאך האלוהים
|
|
שיאים חדשים של חום: השירות המטארולוגי מסר כי היום נשברו שיאי חום בגוש-דן, כאשר בתחנת המדידה בתל אביב נמדדו כ-40.8 מעלות. היום הוכרז כיום החם ביותר בגוש-דן בחודש אפריל ב-30 שנה האחרונות. מהשירות המטארולוגי נמסר כי ברוב אזורי הארץ עדיין שורר שרב כבד ועומסי חום כבדים עד קיצוניים. משעות אחה"צ יחדור בהדרגה לאזורינו אוויר קריר יותר ולח וייעשה אביך בדרום הארץ וייתכן גם במרכזה. במהלך הלילה יהיה מעונן חלקית עד מעונן. מחר (יום שישי) יהיה מעונן חלקית עד מעונן בעננות בגובה רב ובינוני. תחול ירידה ניכרת בטמפרטורות, אך עדיין יהיה חם מהרגיל לעונה. עדיין ייתכן אובך.
|
|
|
|
|
בימים האחרונים מתקיים פולמוס נוקב בין חלקי העם בסוגיה הכואבת האם ראוי לשמוח בחגי ומועדי ישראל או שמא ראוי שהעם יתעטף באבלו על טבח שבת שמחת תורה ותוצאותיו הנוראיות, על אובדן גיבורי האומה והאם להוריד את דגל המדינה לחצי התורן או שמא מוכרחים להיות שמח.
|
|
|
|
|
כ-47,400 נוסעים צפויים לעסור ביום הראשון של חול המועד פסח (יום ד', 24.4) בנתב"ג. ב-290 טיסות בינלאומיות יוצאות ונכנסות. כ-26,900 נוסעים יצאו מהארץ בטיסות בינלאומיות, וכ-20,500 נוסעים יכנסו לישראל.
|
|
|
|
|
השנה, שנה מעוברת, את פרשת השבוע, פרשת "מצורע", הפרשה החמישית בספר "ויקרא", איננו קוראים יחד עם הפרשה הרביעית פרשת "תזריע", אלא השנה קוראים בהן בנפרד.
|
|
|
|
|
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעה בְּמִצְרָיִם, וַיּוצִיאֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה. עבדות היא בראש ובראשונה מצב תודעתי. אנחנו יכולים להיות חופשיים לפעול כרצוננו, ועדיין רוחנו תהיה עבדותית. העבד תלוי במבטו של האדון המאשר את קיומו ומספק לגיטימציה לפעולותיו. האדון יכול לבוא בדמות לחץ חברתי או הלך רוח עולמי.
|
|
|
|
|
