"ארה"ב אינה צריכה מספר גדול יותר של מהנדסים או מדענים - היא צריכה כאלה שיהיו טובים ואיכותיים יותר". כך אומר נאבי ראדג'ו, סגן נשיא בחברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', בנייר עמדה חדש. "כדי להמשיך ולהוביל את הטכנולוגיה העולמית, ארה"ב צריכה להכשיר סוג חדש של מהנדסים ומדענים, שיהיו בעלי הכשרה רב-תחומית, ויהיו מסוגלים לנתח, להשתמש, ולשלב בין רעיונות אשר מומצאים במקומות אחרים ברחבי העולם", אומר ראדג'ו.
בפורסטר מציינים, כי מנכ"לים אמריקניים רבים, וכן מספר פוליטיקאים ידועים, מביעים מזה זמן חששות מהתרחבותן המהירה של הודו וסין, בכל הקשור לכישרונות ולחברות בתחום ההיי-טק. קרייג בארט, יו"ר אינטל, מופיע לעתים קרובות בתקשורת, ומזהיר, כי סין והודו מכשירות יחדיו במוסדות האקדמיה שלהן כמות מהנדסים הגבוהה פי עשר ויותר, לעומת זו בארה"ב. מנהלים אלה, ביחד עם מספר פוליטיקאים מובילים כדוגמת הסנאטורית הילארי קלינטון, תובעים מממשלת ארה"ב להשקיע משאבים גדולים יותר בחינוך טכנולוגי, במטרה להכשיר כמות גדולה בהרבה של מהנדסים ומדענים, לעומת המספר אשר עובר הכשרה כיום במוסדות האמריקניים השונים.
"הגודל אינו חשוב - מה שחשוב היא איכותם של המהנדסים אשר עוברים את ההכשרה, וכן סט הכישורים שהם מקבלים במהלך ההכשרה", טוענת פורסטר. בחברת המחקר אומרים כי איכותם של רוב המהנדסים, אשר מסיימים כיום את הכשרתם בסין, אינה מתקרבת לזו של מהנדסים אמריקניים. בפורסטר מצטטים שני מחקרים שבוצעו לאחרונה בידי גופים אמריקניים, ואשר מראים כי רק כ-10% מכלל 600,000 המהנדסים, המסיימים את לימודיהם בסין מדי שנה, הם בעלי איכות הניתנת להשוואה לזו של 70,000 המהנדסים המסיימים את לימודיהם בארה"ב.
ראדג'ו מביא מדבריו של מומחה אמריקני, המשווה את החששות הקיימים כיום מעלייתן של הודו וסין, למקרים דומים בעבר. בשנות ה-50 וה-80, התעורר בארה"ב חשש דומה בקשר לאיבוד ההובלה הטכנולוגית בגלל עלייתן של רוסיה ויפן, בהתאמה לשתי התקופות הללו. "אותם חששות מעולם לא התגשמו, וארה"ב לא איבדה את מעמדה המוביל. מדוע שהמילניום החדש, המביא איומים לכאורה מצידן של סין והודו, יניב דווקא הפעם תוצאה שונה?", מצטט ראדג'ו מדברי אותו מומחה.
ראדג'ו ומומחים נוספים טוענים, כי הוויכוח הניטש בארה"ב אודות הכשרת מספר רב יותר של מהנדסים, מביא לדחיית הדיון הציבורי בנוגע לבעיה האמיתית בפניה ניצבת ארה"ב - כישורים בלתי מתאימים. "בעוד ארה"ב הצליחה לנצח במירוץ כנגד רוסיה ויפן, באמצעות הגדלת מספר המהנדסים אשר הוכשרו, הרי הדבר לא יעבוד כנגד סין והודו, ויהיה בבחינת שגיאה", אומר ראדג'ו.
הסיבה לכך, לדבריו, היא שבניגוד לרוסיה ויפן בעבר, הרי הכלכלות הענקיות של הודו וסין קשורות ומשולבות בצורה הרבה יותר הדוקה עם הכלכלה האמריקנית, ומשתפות איתה פעולה. "כדי לשחק בצורה הוגנת, ולא לפגוע בעצמן, צריכות חברות אמריקניות להכשיר מהנדסים אשר סט הכישורים שלהם ישלים את אלו של המהנדסים הסינים וההודים, ולא יתחרה בהם - אחרת בסופו של דבר אנחנו נפגע בשותפים הסינים וההודים שלנו, וכתוצאה מכך ניפגע בעצמנו", אומר ראדג'ו.
הפתרון, לדעת ראדג'ו, הוא שונה. "אמריקנים רואים את נושא היצירתיות כשייך להם, והם צודקים במידה רבה, משום שרבים מהמוצרים והשירותים אשר קבעו סטנדרטים עולמיים במהלך המאה העשרים, נוצרו בידי מהנדסים אמריקניים", הוא אומר. "אולם במערכת גלובלית של שיתופי פעולה, כאשר עובדים בשילוב עם חברות בהודו ובסין, אין אף תאגיד או אזור גיאוגרפי, אשר יש לו בעלות על רעיונות טובים".
ראדג'ו אומר, כי כדי להישאר תחרותיים, הפוקוס של ההכשרה הטכנולוגית בארה"ב צריך להשתנות. במקום להתמקד בהמצאת מוצרים וטכנולוגיות, צריך להתמקד בזיהוי טכנולוגיות מובילות ברחבי העולם, ובשילובן זו עם זו. כדי לעשות זאת, יש צורך בשינוי דרכי החשיבה של מערכות החינוך. יש צורך להכשיר מהנדסים ומדענים בעלי השכלה רב-תחומית, כולל בתחומים חדשים שאינם טכניים-מדעיים טהורים, על-מנת שיוכלו לשתף פעולה עם ממציאים ומדענים אחרים ברחבי העולם לצורך פיתוחן של טכנולוגיות חדשות ומובילות.
