כרבע מהמכוניות של חברות ההיי-טק הגדולות בישראל מעורבות בכל שנה בתאונת דרכים - כך עולה מנתונים שפירסם פורום חברות ההיי-טק. רוב התאונות הן כאלה שנגרם בהן נזק בלבד ולא היו בהן נפגעים - אך מצד שני, בפורום חברות ההיי-טק מגדירים כתאונה רק אירוע שהתרחש כשהנהג היה במכונית. כלומר, לא מדובר בסתם שריטה או תלישת מראה בחניה.

פורום חברות ההייטק, שהוקם לפני שנתיים במטרה לצמצם את היקף תאונות הדרכים, מורכב מקציני בטיחות ומנהלי תחבורה שאחראים על ציי רכב בהיקף כולל של כ-25 אלף מכוניות. הפורום כולל כ-25 חברות, בהן ECI, מטריקס, מל"מ, קומברס, טבע, אמדוקס וסלקום. חברות הפורום מודאגות מהיקף תאונות הדרכים ולכן החליטו לשכור את שירותיו של המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים במסלול האקדמי במכללה למינהל. המכון, בהנהלת ד"ר טובה רוזנבלום, יחל בחודש הבא במחקר שנועד למצוא את הסיבות לתאונות בקרב נהגים בחברות היי-טק ואת המאפיינים שלהן. המחקר, הראשון מסוגו בישראל, יימשך כחצי שנה.

נועם קום, מנהל פורום חברות ההיי-טק, הוא מנהל תחום הרכב בחברת מטריקס. לדבריו, "ציבור הנהגים שלנו עושה הכל תוך כדי נהיגה: מדבר בטלפון, נותן פתרונות ללקוחות, עובד בלחץ. יש לזה השלכות. האנשים יוצאים מהעבודה אחרי שעות ארוכות מול המחשב, אחרי שהפעילו רק את הראש ולא את הגוף - וגם זה לא תורם לבטיחות".

הכביש ריק, לא תיתן גז?

"כבר כיום, עוד לפני שהתחלנו בביצוע המחקר, אנחנו יודעים שאחד הגורמים הבולטים לתאונות הוא עייפות", אומרת ד"ר רוזנבלום. "זה לא סוד שבהיי-טק עובדים קשה מאוד. לא צריך יותר מעשירית שנייה של איבוד ריכוז על הכביש כדי שהעייפות תשתלט - וזהו".

העובדה שעובדי ההיי-טק נוהגים במכוניות שאינן נמצאות בבעלותם הפרטית מחריפה בחלק מהמקרים את המצב. "יש בהחלט הרגשה כזאת, שייתכן שיש זלזול במכוניות מליסינג", אומרת ד"ר רוזנבלום. "כדי לבדוק את זה ניקח במחקר שלנו קבוצת ביקורת של נהגים בעלי מכוניות פרטיות".

א', מנהל צי רכב בחברת היי-טק המחזיקה בכ-100 מכוניות: "לא שמעתי עובד שבא ואומר לי 'הייתי מטושטש ואיבדתי שליטה על ההגה'. ישיבה ממושכת מול המחשב היא רק תירוץ. זה הכל תוצאה של זלזול במכונית. מה שבא בקלות - הולך בקלות. יש לי עובד חדש, שקיבל מכונית חדשה לפני שבוע - ומאז הספיק לעשות יותר מ-1,000 ק"מ וגם דיווח לי על פגיעה קלה ברכב של שכן".

"כשיש לך מכונית בלי עלויות תיקונים ואתה לא צריך לדאוג לה, אתה יכול ללחוץ על הגז עד הסוף", אומר י', עובד בחברת היי-טק (השמות המלאים שמורים במערכת). ש', העובד גם הוא בחברת היי-טק גדולה, מסכים אתו: "אחרי 12 שעות מול מחשב, אתה יוצא מהמשרד בשעה 11 בלילה והכבישים ריקים. לא תלחץ על הגז ותתאוורר עד שתגיע הביתה?"

ואולם לא רק העובדים עצמם גורמים לתאונות, אלא גם בני משפחותיהם, שרוב חברות ההיי-טק מתירות להם לנהוג במכוניות הצמודות. לדברי קום, ב-25% מכלל התאונות בחברת מטריקס מעורבים בני עובדים. כשבוחנים את סטטיסטיקת התאונות עם נפגעים במטריקס, מגלים נתון חמור עוד יותר: ב-75% מהן מעורבים בני עובדים.

בניסיון להילחם בתופעה תחל השבוע מטריקס לערוך לעובדיה ובני משפחותיהם סדנאות נהיגה בטיחותית, שיכללו לימוד עיוני ותרגול מעשי. פעילות נוספת של החברה היא התקנת מערכת "קופסה ירוקה" של חברת דרייב דיאגנוסטיקס. המערכת מתחקה אחר סגנון הנהיגה באמצעות חיישנים שונים המותקנים במכונית ומשגרת את הנתונים ישירות לקצין הרכב האחראי. מטריקס התקינה את המערכת ב-2005 ב-21 מכוניות, ועד עתה אף אחת מהמכוניות האלה לא היתה מעורבת בתאונה. הנהגים שהיו תחת מעקב מיתנו את נהיגתם והוכחה לכך אפשר למצוא בנתוני צריכת הדלק של מכוניותיהם, שירדה ב-10%-8% ביחס למכוניות אחרות בחברה. לאור ההצלחה הזו תתקין מטריקס בחודשים הקרובים את המערכת בכמה עשרות מכוניות נוספות.

יד רוחצת יד

אחד האמצעים להקטנת מספר התאונות בציי רכב הוא מדבקה המפארת את הפגוש האחורי של המכוניות, שנושאת את הכיתוב "אם רכב זה אינו נוסע כחוק התקשר אלינו" (וכאן מופיע מספר הטלפון של החברה). מדובר למעשה בהזמנה להלשין על התנהגות חריגה של הנהג. השימוש במדבקה נהפך לפני כשנה לנוהל של משרד התחבורה, "נוהל 6". נוהל זה תקף רק לחברות המחזיקות בקצין רכב, ואולם ישנן חברות מובילות שמסרבות ליישם אותו בתואנה שהוא אינו מחייב מבחינה חוקית.

האם השימוש במדבקות מוכיח את עצמו? תלוי את מי שואלים. איתי אלון, מנכ"ל חברת אלטרנתיבי - יוצרים תרבות נהיגה, חברה המתמחה בהדרכת נהיגה בטיחותית לציי רכב: "זה רעיון פנטסטי, אבל הביצוע הוא ישראלי, שלומיאלי טיפוסי. מצד אחד, אנשים ששמו מדבקה מדווחים כי היא נותנת תחושה של אחריות ואיזשהו חשש מביקורת. אפשר לקרוא לזה אח גדול שיכול לדווח עליך - וזה לא בהכרח משהו רע. מצד שני נראה שמשרד התחבורה רצה לצאת ידי חובה - הכיתוב 'איך אני נוהג' מתפרש על 80% מהמדבקה, ומספר הטלפון על 3% מהגודל. עכשיו לך תקרא את הספרות הזעירות האלה תוך כדי נהיגה".

חברת מטריקס מחזיקה בצי של 1,300 מכוניות ובמשך השנה החולפת התקבלו כ-80 דיווחים על נהגים. "יש הרבה דיווחים שהם בגדר משחקי כבוד וקטנוניות אבל יש גם דיווחים אמיתיים ומועילים", אומר קום. עם זאת, הוא מציין ש"החברה לא הגיעה עד היום למצב שבו נאלצה לנקוט סנקציות כנגד נהג, אלא לכל היותר קיימה שיחות בירור".

דורון רגב, מנכ"ל משותף בחברת תנועה-נט, המפעילה מוקד לדיווחים על נהגים, סבור כי מדובר בפתרון פשוט וזול שיכול להביא לצמצום ניכר במספר תאונות הדרכים. לדבריו, "בצי הרכב של אחד מלקוחותינו השגנו ירידה של 47% במספר תאונות הדרכים בשנת העבודה הראשונה וירידה של 30% במספר דוחות התנועה. אבל אני יודע שיש לא מעט קציני בטיחות שלא רוצים להתעסק או להתנגח - הם לא רוצים לשמש מחנכים לעובדים או למנהלים".

"הכל מתנהל לפי קומבינות, יד רוחצת יד", טוען א', עובד היי-טק. "קצין הרכב מעדיף לא להסתכסך עם אף אחד - והעובדים לא מסתכסכים אתו. בחברה הנוכחית שבה אני מועסק קצין הרכב חייב לי כל כך הרבה טובות שלא נראה לי שתלונות כאלה בכלל מעניינות אותו".

"המכוניות בידיים טובות"

תגובת יו"ר סקציית ליסינג באיגוד לשכות המסחר, רזי גאוני: "אנחנו לא מכירים תופעה כזו או נתונים כאלה. ההיפך הוא הנכון. רכבי הליסינג נשמרים טוב יותר ממכוניות פרטיות. אחת הסיבות שבגללן חברות היי-טק מקבלות מחיר אטרקטיווי היא שאנחנו יודעים שכלי הרכב נמסר לידיים טובות והוא יימכר בקלות כמשומש".

מנכ"ל אלבר, איציק תורג'מן: "אחוז המעורבות בתאונות של המכוניות בציי הרכב של אלבר נמוך יותר מזה של מכוניות בבעלות פרטית. הנוהגים במכוניות ליסינג מתייחסים אליהן כאל שלהם בגלל שזה רכב צמוד והם נדרשים לשלם על כל נזק".