"אוניברסיטת בן-גוריון חרתה על דגלה להיות לא רק מוסד להשכלה גבוהה, אלא גם חוד החנית ומנוע לשינוי, שיפור ופיתוח של אזור שלם בכל ההיבטים האפשריים: כלכלה, השכלה, חברה ובעיקר כמובן בריאות, תחום לו הקדשתי את חיי המקצועיים. ואולם, בדיוק בשל התפקיד הלאומי שנטלה על עצמה האוניברסיטה, עליה לתפוס את מקומה כאוניברסיטת-מחקר מובילה ובעלת מוניטין בינלאומי". כך אמרה פרופ' רבקה כרמי, לקראת אשרור בחירתה מחר (יום שני, ה- 29 במאי 2006) כנשיאה השישית של אוניברסיטת בן-גוריון, במסגרת המושב השנתי של האוניברסיטה, המתכנס השבוע למושבו השנתי.
"התחרות על משאבים קשה ואגרסיבית, והקפיצה הדרמטית שאנו שואפים אליה באיכות המחקר וההישגים האקדמיים דורשת השקעה עצומה, לא רק כספית", הוסיפה פרופ' כרמי.
פרופ' רבקה כרמי נכנסה לתפקיד הנשיאה השישית של האוניברסיטה, במקומו של פרופ' אבישי ברוורמן, שפרש מתפקידו עם כניסתו לחיים הפוליטיים. כרמי, רופאת ילדים וגנטיקאית, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה, היא האשה הראשונה בישראל המכהנת כנשיאת אוניברסיטת מחקר. פרופ' כרמי, בוגרת בית הספר לרפואה הדסה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סיימה התמחות ברפואת ילדים והתמחות-על ברפואת פגים ותינוקות במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה. שתי שנות התמחות-על נוספות בגנטיקה רפואית השלימה בבית החולים לילדים בבוסטון ובבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.
פרופ' כרמי ניהלה את המכון הגנטי במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה ובמקביל החזיקה במספר תפקידים בניהול האקדמי של הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. משנת 1995 היא מחזיקת הקתדרה ע"ש קרן קרייטמן לגנטיקה פדיאטרית ובשנת 2000 נבחרה לתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, אותו מילאה במשך 5 שנים. בין השנים 2002 ו- 2005 כיהנה גם כיו"ר איגוד דיקני בתי הספר לרפואה בישראל.
מחקרה מתרכז באפיון הקליני והמולקולרי של מחלות תורשתיות באוכלוסיה הבדואית בנגב וכולל למעלה מ- 100 מאמרים מדעיים בגנטיקה רפואית, בהם תאור של 12 גנים חדשים ו- 3 תסמונות גנטיות חדשות (כולל תסמונת שנקראה על שמה). פרופ' כרמי מעורבת בפרויקטים שונים למניעת מחלות תורשתיות בקהילה הבדואית. בשנים האחרונות היתה שותפה ליוזמה הביוטכנולוגית באוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' כרמי חברה ויועצת בוועדות וארגונים מקצועיים וציבוריים, חברת מערכת וסוקרת מדעית של כתבי עת וקרנות מחקר בינלאומיים.
