הדליקה שפרצה בשבוע שעבר במפעל Diehl Metall בברלין לא נראתה חשודה. זהו מפעל כימיקלים ותאונות קורות. מה שגרם להרמת גבות היה העובדה שחברת-האם של המפעל מייצרת מערכות נ"מ IRIS-T המסופקות לאוקראינה. אין הוכחה לכך שהדליקה הייתה תוצר של חבלה, אבל אם כן – זוהי דוגמה להתעצמות פעילות הצללים של רוסיה באירופה, מסביר אקונומיסט.
בחודש אפריל לבדו הייתה שורה של תקריות ברחבי היבשת. גרמניה אסרה שני בעלי אזרחות גרמנית-רוסית בחשד שתכננו מתקפות על מתקנים צבאיים אמריקניים ומטרות אחרות בשליחות GRU, המודיעין הצבאי הרוסי. פולין עצרה אדם שעמד להעביר מידע ל-GRU על נמל התעופה רז'וב, נקודת הריכוז החשובה ביותר של סיוע צבאי לאוקראינה. בבריטניה הוגש כתב אישום נגד מספר מעורבים בהצתה של חברת לוגיסטיקה בבעלות אוקראינית בלונדון בחודש מארס; המחסן של אותה חברה בספרד הותקף גם הוא. בריטניה גם גירשה את הנספח הצבאי הרוסי בתגובה למעלליה של ארצו.
כמה מהמדינות הבלטיות האשימו את שירותי הביון הרוסיים בגיוס אנשי ביניים לתקוף רכוש ולחלל אנדרטאות. בחודש פברואר נעצרו באסטוניה עשרה בני אדם בחשד שתכננו לתקוף את שר הפנים ואת עורכו של אתר חדשות. בלטביה נעצר אזרח אסטוני-רוסי ששפך צבע על אנדרטה לחיילים המקומיים שנלחמו נגד הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. במארס הותקף בפטיש אחד ממקורביו של אלכסיי נבלני בעיר וילנה.
היו מקרים כאלו בעבר, אך באירופה סבורים שה-GRU קיבל כעת אישור ותקציב לבצע את מה שהרוסים מכנים "צעדים פעילים". בתחילת החודש קבעה נאט"ו, כי מדובר ב"חלק ממסע מתעצם של פעולות, כולל חבלה, אלימות, שיבושי סייבר ואלקטרוניקה, מסעות דיסאינפורמציה ופעולות משולבות אחרות".
פעולות הסייבר הרוסיות נעשו נועזות יותר, ממשיך אקונומיסט. גוגל דיווחה בחודש שעבר, כי קבוצות של פצחנים בעלי קשר רופף ל-GRU תקפו מתקני מים בארה"ב ובפולין ומה שסברו בטעות שהוא מתקן הידרו-אלקטרי בצרפת. ה-GRU ביצע בעבר מתקפות מתוחכמות על תשתיות חיוניות באוקראינה, הן לפני והן אחרי הפלישה בפברואר 2022. העובדה שיש לו נכונות לאיים באותה צורה (גן אם כרגע לפגוע) על אותן תשתיות במערב אירופה, היא עליית מדרגה.
במובנים מסוימים זה מוזר. ולדימיר פוטין מאמין שהזמן פועל לטובתו. כוחותיו תפסו את היוזמה בשדה הקרב ומתקדמים באיטיות אך בעקביות במזרח אוקראינה, ותופסים ב-20 קמ"ר מדי שבוע. בסוף השבוע שעבר החלה מתקפה קרקעית חדשה באזור חרקוב. פוטין מקווה שדונלד טראמפ יחזור לבית הלבן ויפסיק את הסיוע לאוקראינה.
אין הסבר ברור לגל המתקפות הרוסי, אבל נראה שזו התוצאה של החלטות שקיבל פוטין לפני זמן רב. דרושים לפחות שישה חודשים לתכנן ולבצע התקפות פיזיות. בשנת 2022 ספג הביון הרוסי מהלומה קשה לאחר שמאות סוכנים גורשו ממדינות אירופה. בשלהי אותה שנה ארגן מחדש הקרמלין את פעולותיו החשאיות כדי לייעל אותן. בתחילת 2023 התכוננה אוקראינה למתקפת הנגד ומדינות אירופה התווכחו האם לספק לה נשק מתוחכם יותר. בקיץ שעבר נראו סימנים ראשונים להתגברות הפעילות הרוסית, אולי מתוך תקווה שעשיית צרות באירופה תגרום למערב לרסן את אוקראינה.
אם אכן כך, זה לא עבד – מציין אקונומיסט. הנשיא עמנואל מקרון אמר בסוף אפריל, שהמערב אינו צריך לשלול משלוח כוחות לאוקראינה אם רוסיה תבקיע את החזית. שר החוץ הבריטי, דייוויד קמרון, אמר בשבוע שעבר, שאוקראינה חופשית להשתמש כראות עיניה בנשק בריטי כדי לפגוע במטרות בעומק רוסיה – בניגוד להתניה של ארה"ב בדבר שימוש בנשק אמריקני רק בשטח אוקראינה.
תגובתה של רוסיה הייתה חדה: היא הודיעה על תרגיל פתע בשימוש בנשק גרעיני טקטי "בתגובה להודעות ואיומים פרובוקטיביים" – זיקה ראשונה מסוגה. פעולות הצללים מיועדות לעצבן את אירופה ולגרום זהירות מתוך פחד. יש החוששים שהן מלמדות על תוקפנות רבה יותר, ואומרים שאופיין עולה בקנה אחד עם הציפיות לפעולות רוסיות לפני עימות ישיר עם נאט"ו.
