מסרים סותרים: ביקורו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בבית הלבן ופגישתו עם הנשיא ג'ורג' בוש, לוותה ברוח חיובית, ובניחוח של אופטימיות. בתדרוך לעיתונאים, אמר אולמרט ערב חזרתו ארצה כי יצא "מרוצה מאוד מהשיחות עם הנשיא ומתגובותיו לרעיון ההתכנסות".

בשיחה עם Nfc יוצא גורם ביטחוני בכיר כנגד "הסיכומים החיוביים של אנשי אולמרט", ומטיל עננה כבדה על תמונת המצב המדינית-ביטחונית. הקו המנחה: אכזבה מתוצאות הביקור ההיסטורי בוושינגטון. הטענה: אי התגייסותו של הממשל האמריקני לביסוס "תוכנית ההתכנסות". הגורם הבכיר, מסביר באוזננו כי ניתוח העמדה האמריקנית, כפי שעולה מפיו של הנשיא בוש, מעלה כי הסיכוי למימוש התוכנית החד-צדדית "הולך וקטן" - זאת, "גם לאור תוצאות הבחירות הכלליות לכנסת".

הפלשתינים רוצים נסיגה נוספת

לטענת הגורם הבכיר, "המשמעות מבחינת ההיערכות הביטחונית עשויה להיות קשה". לדבריו, בהיעדר סיכוי להתקדמות בעיניהם של הפלשתינים, וכך בהיעדר הישגים מוחשיים בדמות נסיגה, "עלול לגבור הרצון הפלשתיני לחדש את מעשי האלימות כנגד ישראל, תוך אפשרות לתחילתה של אינתיפאדה מסוג חדש, אשר תתמקד באזור יהודה ושומרון".

הגורם הסביר כי בעוד שהפלשתינים מביעים התנגדות פומבית לתוכנית ההתכנסות של אולמרט, "הרי שנעשה הדבר אך מטעמים פוליטיים". הפלשתינים, הוא מסביר, חוששים שמא יצטיירו כמי שנותנים לגיטימציה לשרטוט גבול חדש המנסה להגדיר את קווי הקבע של ישראל". מבחינת הפלשתינים, הוא מחדד, "ההתכנסות הייתה "האופק המדיני" היחיד אליו הם שאפו, והיא עלתה בקנה אחד עם תפיסת תנועת החמאס השואפת להקים, בשלב הנוכחי, מדינה בגבולות 67'".

בהיעדר "אופק מדיני", בין היתר בשל עמדת הממשל האמריקני בוושינגטון, עלולים בכירי הרשות, כך לדברי הגורם, "לקיים הערכה מחודשת של המדיניות הרשמית כלפי ההודנא (הפסקת האש)". בשיחה עם Nfc, העריך הגורם הביטחוני, כי "גורמים ניציים בתנועת חמאס יידרשו לנקוט בקו של הסלמה, תוך ניסיון לשכפל את ההצלחה של ההתנגדות ברצועת עזה, גם בשטחי יהודה ושומרון".

שטח הסכנה: "אזור יהודה ושומרון"

גורמי ביטחון בישראל טוענים, כי מאז עלתה תנועת החמאס לשלטון הפלשתיני, נמשכו פעולות הטרור, אך במינון קטן הרבה יותר, וזאת בשל הצורך להתאים עצמם למציאות הבינלאומית, וכך להקל על ניסיונותיהם של בכירים בממשלה לבסס קשרים עם מדינות אירופה. את הקו המתון, התחילו בתנועה עוד בתקופת הבחירות, אז הנחו את פעילי השטח "לאמץ את הפסקת האש", ולא לבצע פיגועי התאבדות.

הגורם הבכיר ממשיך קו דומה בטיעוניו, אך מסביר כי "בעקבות העובדה שעליית החמאס לשלטון הביאה לסוג של ריסון, סביר להניח כי האינתיפאדה הבאה תהא שונה במהותה, ותתמקד רק בשטחים שאינם תחת שלטון ישיר של החמאס, קרי, באזור יהודה ושומרון".

"לחמאס", הוא טוען, "ממילא קיים אינטרס להפנות את קולות הזעם הציבורי, על-רקע מצב הכלכלי הקשה, כלפי גורמי חוץ, וזאת על-מנת להשיג מטרות פוליטיות". לשיטתו, בכירים בחמאס שואפים להסית, בשלב הראשון, כנגד מדיניות ישראל בשטחים, ולהציגה כאשמה בהידרדרות ההומאניטארית. בשלב השני, הוא מסביר, המטרה תהא להוציא את הציבור הפלשתיני לרחובות, בהפגנות סוערות נגד ההנהגה הישנה. "הם יפנו את האצבע כנגד בכירי הפת"ח המואשמים בשחיתות ויציגו אותם כאחראים למצב הכלכלי הקשה". בכך, הוא טוען, "הם יחסלו את יריביהם הפוליטיים, ובמקביל יחזקו את עמדת החמאס בקרב הציבור".

הסימן המדאיג: ההתפרעויות ברמאללה

סימן מדאיג, כך לטענת הגורם, יש לראות בתוצאות פעולת צה"ל בעיר רמאללה (24.05.06). האירוע החל בפעילות למעצרו של מוחמד שובאכי, ראש הג'יהאד האיסלאמי בקלקיליה, אשר התבצר במקום. המחיר: ארבעה הרוגים פלשתינים, עשרות פצועים, והתפרעויות קשות במרכז העיר.

"את הפעולה ברמאללה אפשר להגדיר כקרב של ממש", אומר לנו הגורם הבכיר. "זה אירוע שהרבה זמן לא ראינו בסדר גודל כזה, והוא מבטא את המציאות אליה אנו עשויים להיכנס". ואכן, התמונות היו קשות. עשרות פלשתינים הגיעו עם חזה חשוף ואבנים בידיהם. המתפרעים, שהגיעו לזירת האירוע גלים-גלים, לא נרתעו, פגעו בציוד הצבאי, ועיניהם - עיני קרב. רכבים עלו באש, עננה שחורה עטפה את הראי, ילדים ובוגרים כאחד, היו לחומת התנגדות אנושית.

"התמונות מספרות הכל", אומרים הפלשתינים להגנתם. והנה, טוען הגורם הבכיר כי "הפגיעה האמיתית היא לא בחיילי צה"ל, כי אם בכוח ההרתעה של ישראל". אנחנו חוזרים אחורה בזמן מבחינה הרתעתית, הוא חוזר ומדגיש. "הפלשתינים כבר לא מפחדים מכוחות צה"ל, מתפרעים באלימות ללא גבולות, וכל זה רק קילומטרים בודדים מהבירה, ירושלים".