ריימונד דיוויס ג'וניור, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2002, עבור איתור חלקיקים חמקניים המופקים ע"י תגובות גרעיניות המתרחשות בליבת השמש, נפטר (ד', 31.05.06) בביתו שבלונג איילנד ארה"ב, בגיל 91.
דיוויס קיבל את תואר הדוקטורט שלו בתחום הכימיה הפיזיקלית מאוניברסיטת ייל בשנת 1942. הוא הצטרף למחלקת הכימיה של מעבדות ברוקהייבן והפך לכימאי הבכיר של מעבדות אלה בשנת 1964.
בשנות ה- 60, בנה דיוויס תאים תת-קרקעיים בניסיון לאתר את החלקיקים החמקניים. מדובר בחלקיקים כה זעירים ומהירים, עד שהם מסוגלים לעבור דרך מרבית החומרים המוצקים, מבלי שהדבר יאט את תנועתם.
ניסיונותיו של דיוויס נערכו במעמקים על-מנת לנטרל השפעה אפשרית של קרניים קוסמיות. דיוויס עבד תחילה בשמורת אוהיו, בעומק של כ- 700 מטר. לאחר מכן עבר לדרום דקוטה, ועבד בעומק של 1440 מטרים. הוא בנה גלאים שחיפשו אחר מנה קטנה של ארגון רדיואקטיבי, שנוצר כתוצאה מהתנגשות אחד החלקיקים החמקניים עם גרעין של אטום כלור.
נדרשו שנים של ליטושים, בטרם היו הגלאים בעלי יכולת איתור. אולם, עד לשנות ה- 70, הפך דיוויס למדען הראשון שהצליח לאתר את החלקיקים, הישג, שחברי ועדת פרס נובל הגדירו כ"קשה יותר להשגה מאשר מציאת גרגר חול מסוים במדבר סהרה כולו".
ניסיונות אלה סייעו לאשש את התיאוריה, לפיה מועצמת השמש באמצעות התכה גרעינית. לאחר פרישתו מברוקהייבן, עבד דיוויס כפרופסור חוקר באוניברסיטת פנסילבניה.
ריימונד דיוויס חלק את פרס נובל בפיזיקה לשנת 2002 עם מסטושי קושיבה מיפן, וריקאדו ג'קוני מארה"ב.
