שקר שקר תרדוף

הונאה עכשיו: התמיכה בציבור (פחות ממחצית הציבור!) הכאוב בעסקה המוצעת נשענת על מידע חלקי ומטעה, שאינו חושף לציבור את המשמעות המלאה של העסקה. מדובר לא מעט על השלב הראשון של העסקה, ונאמר שבשלב השני ישוחררו כל הגברים - החטופים והשבויים - החיים, כולל החיילים (כמה חיילים? כמה מהם חיים?). אבל, רק המבינים בחוכמת הנסתר והמוסתר מבחינים שלפני ביצוע השלב השני אמור להיות תהליך של משא-ומתן מתמשך (כמה זמן? שנים? והאויב ממשיך לשלוט ברצועה?) ומורט עצבים, שבמהלכו לא תהיה לחימה. במלים אחרות, המשוחררים בשלב הראשון (כמה חיים וכמה מתים?) הם כסות להקרבת החיילים והפקרתם לשבי אינסופי (גורל רון ארד?) בידי החמאס. חובה קדושה היא לדרוש את כל החטופים והשבויים בו-זמנית ולא בשלבים, שלבים שהם שמן על מדורת המחבלים הסחטנים. בדרך כלל נוהגת התקשורת להציג את ראש הממשלה כשקרן, אבל בהקשר הנוכחי התקשורת "החוקרת" ממלאת את פיה במים, ובכך מסתירה את האמת ומועלת בתפקידה.

השקר הסעודי: שוב ושוב מנופפים לנו ב"נורמליזציה" (אפילו לא שלום!) עם סעודיה כפיתיון לכך שישראל תלך בתלם של עסקת כניעה. במקביל נמנעים מלהבליט את התנאי הסעודי לכך: הקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל בתחילה ועל חורבותיה בהמשך. אם גם סעודיה וגם ישראל (וגם ארה"ב) זקוקות לברית אזורית, מדוע שישראל (בלבד) תתאבד למען "נורמליזציה" כזאת? ערבוב הנושא הסעודי בעסקה הנוכחית הוא ערבוב מין בשאינו מינו, שעטנז. ה"נורמליזציה" המובטחת עם סעודיה מזכירה את שיווק "שלום" אוסלו באמצעות העטיפה הוורודה, המפתה אך המורעלת של "המזרח התיכון החדש" של השקרנים האוסלואידים. וראה זה פלא: התקשורת "החוקרת", שתובעת ועדת חקירה ממלכתית בעניין מחדל שמחת תורה, מעולם לא דרשה ועדת חקירה כזו למחדל אוסלו.

מצג שווא: השרלטנים שחטפו את המשפחות הזועקות ורתמו אותן לגחמותיהם הפוליטיות מעבירים לציבור - באמצעות התקשורת המגויסת - מצג שווא כאילו הם מייצגים את כל משפחות החטופים, בשעה שהחטופים אינם מקשה אחת. יש ביניהם לא מעט הסבורים שהמשך הלחימה עשוי להשיב את יקיריהם בהסתברות גבוהה יותר מאשר עסקת כניעה משפילה, אבל דעתו של חלק זה (כמעט) ואינה מוצגת בתקשורת. תקשורת הגונה לא הייתה משתמשת בביטויים כמו "הפגנת החטופים" או "מטה משפחות החטופים", בשעה שאותה תקשורת יודעת ש-הא הידיעה לפני החטופים היא שקר, הונאה ואחיזת עיניים.

כפל לשון ונוסחים: ככל הנראה העסקה המוצעת מתבססת על נוסחים שונים המוגשים לישראל ולחמאס. כך נהגה מצרים לפני שבועות אחדים, וכך ככל הנראה נוהגת ארה"ב עכשיו. שיטה קלוקלת ופסולה זו היא מתכון לאי-הבנות, לחיכוכים ולהצגת ישראל כסרבנית.

שקר חידוש הלחימה: מספרים לנו שאם נגיע למסקנה שיש לחדש את המלחמה - נוכל לעשות זאת בכל עת. שקר! סינוואר דורש ומקבל מ"הידידה הגדולה" שלנו ערובות שישראל לא תחדש את המלחמה. גם חגורה, גם שלייקס! האויב המתוחכם שלנו מצטייד גם בחלק מהחטופים כמגן אנושי וגם בערובות אמריקניות להמשך קיומו ושלטונו. "הידידה הגדולה" כובלת שוב ושוב את ידיה של ישראל, ומונעת את הכרעת החמאס.

איוולת הקונספציה של מחבלים טובים ומחבלים רעים: כבר למעלה מ-30 שנים, מאז אוסלו והקונספציה האוסלואידית, מספרים לנו שיש מחבלים טובים - הארגון לשחרור פלשתין כולה, מן הים עד הנהר! - ומחבלים רעים - החמאס - בשעה שאלה ואלה רוצים את אותו היעד: השמדת מדינת ישראל. אלופים בדימוס רבים מוזמנים לאולפנים שוב ושוב כפרשנים צבאיים, אך עוסקים בקידום תפישתם הפוליטית ("היום שאחרי"), זו שפשטה רגל - כצפוי מראש - עם פרוץ מלחמת אוסלו ("האינתיפאדה השנייה") בהובלת רב-המחבלים ערפאת. ערפאת השפיל את ישראל בטקס כניעה בבית הלבן ב-13 בספטמבר השחור 1993. האם להשפלה דומה חותר גם סינוואר?!

שקר איחוד ירושלים: מחר נציין 57 שנים לשחרורה של ירושלים בירת ישראל ולאיחודה. אבל, האם ממשלת ישראל עושה הכל כדי להמחיש לכל באי עולם שירושלים היא בירת ישראל? מאז פרוץ המלחמה, רוב ישיבות הממשלה ו"הקבינטים" (לעז מיותר ומקומם) למיניהם מתקיימות בתל אביב ולא בבירת ישראל, וכך גם אירוח של לא מעט אורחים מחו"ל. גם אם לעתים מדובר בנוחות, אסור להקריב את מעמדה הבכיר של ירושלים על מזבח הנוחות הזמנית. אין גם מקום לבזבוז הקשור בקיום כפל לשכות של שרים רבים, הן בעיר הבירה והן בתל אביב. למען האמת, גם מחנה מטכ"ל עצמו צריך להיות בעיר הבירה.