יותר ויותר אנשים מרגישים צורך בשכנים צדיקים אחרי 120 שנה. לצורך כך בוחרים רבים מהם לרכוש חלקת קבר דווקא ליד קברי צדיקים.

משפחות מכל רחבי הארץ בעיקר מריכוזים דתיים מבקשות לקבור את יקיריהן דווקא בבית העלמין בעיר צפת, בו קבורים צדיקים רבים. זרם פניות מוגבר להיקבר שם בא בעיקר מעכו וטבריה, בהן קיים מחסור במקומות קבורה.

בתי העלמין הצפופים נמצאים בצפת ובמירון, בהם קיים ביקוש מיוחד, אולם אלו מיועדים לקבורת תושבי המועצה האזורית "מרום הגליל". ר' אליהו דרעי, האחראי על המקומות הקדושים בצפון, תולה את התופעה בשתי סיבות: הראשונה, אנשים רבים רכשו במקומות אלו חלקות קבר לפני שנים רבות, חלקם אפילו לפני כמה עשרות שנים, כאשר בתי עלמין אלו היו יחסית מוזנחים. חלקם נישאו מאז ורוצים כי גם נשותיהם או קרובי משפחה אחרים ייקברו לידם.

גם מוסלמים ונוצרים רוצים

הסיבה השנייה היא הרצון להיטמן דווקא סביבות הצדיקים. יש אצל אנשים רצון עז להיקבר בסמיכות לתנאים, אמוראים ושאר צדיקים. כמעט שאין קבר צדיק שבקרבתו אין עוד קברים. יש את קבר הרמב"ם, רבי כהנא בטבריה, האר"י הקדוש ומרן בית יוסף. לא כל הקברים, מטבע הדברים, סמוכים - וחלקם רק משקיפים מלמעלה.

גם במקומות בהם נמצאים קברי צדיקים שאינם בבית-עלמין מוסדר ניתן למצוא קברים בסמיכות, למעט בודדים. כך למשל קיברו של רבי חנינא בן דוסא בכפר הערבי עראבה, שאומנם בעבר היה יישוב יהודי, ואף על-פי כן אין לידו קברים. ליתר ביטחון, הוגדר סביב הקבר טווח ביטחון של עשרה מטרים, משום שאיננו יודעים זאת בבירור.

סביב קבר רבי ראובן האצטרובלי נמצאו קברים רבים, גם כאלו של מוסלמים ונוצרים, שרצו להיקבר בסמיכות לצדיק.

בעת ביצוע עבודות תשתית סביב קיברו של רבי יהודה הנשיא התגלה שהשטח כולו מלא בקברים והעבודה הופסקה מיידית בתיאום עם "אתרא קדישא".