צדדים המתדיינים בהליכים משפטיים בישראל, רגילים זה מכבר למצב דברים שבו לעיתים הדיון בעניינם מתנהל על-ידי הרכבים שונים ומשונים של בית המשפט. אחד השיאים שנשבר לאחרונה, היה בתיק של השחקן חנן גולדבלט. תיק האונס המתוקשר, הנדון בבית משפט המחוזי בתל אביב, "זכה" לעת עתה לטיפולם של לא פחות מ- 10 שופטים והיד עוד נטויה.
חוות דעת של נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת (בדימ.) טובה שטרסברג כהן, יוצאת בחריפות נגד התופעה הפסולה. בחוות הדעת, קובעת שטרסברג כהן, בעקבות תלונות רבות שהגיעו אליה מצד אזרחים, כי "לחילופי שופטים ללא הצדקה של ממש, השלכות חמורות. אלה, עשויים ליצור במתדיינים תחושה כי בית המשפט אינו מתייחס בצורה רצינית ומסודרת לעניינם, שהוא לעתים מרכז חייהם".
השלכה שלילית נוספת של תופעה זו היא בזבוז משאבים עצום, כאשר, על כל שופט ללמוד מחדש את התיק הנדון בפניו. לדידה של שטרסברג כהן, עלול הנוהג הפסול לגרום לפגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של צדדים לדיון ולהביא לכרסום במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו.
הנציבה מציינת, כי הדין אכן מכיר בחריגים, המתירים במקרים מיוחדים החלפת שופטים, אך אין להפוך את החריג לכלל. בין היתר, מותרת העברת תיק לאחר שהתקיים הליך מקדמי בלבד, או כאשר נבצר משופט בנסיבות מסוימות להמשיך ולדון בתיק. אולם, כאשר ניתנת החלטה על-ידי הרכב שלא שמע את טיעוני הצדדים הרי שבהחלטה שכזו נפל פגם דיוני שעשוי להביא לבטלות ההחלטה בשל חוסר סמכות.
"הכלל הוא כי דיונים המתקיימים בפני ערכאות שיפוטיות צריכים בעיקרון להתקיים בפני אותו מותב, בין אם מדובר בדן יחיד או בהרכב, אם וככל שהדבר ניתן", קובעת שטרסברג כהן, שמוסיפה, כי "בתחום זה, הכרוך בטבורו לכללי הצדק הטבעי, אין להעדיף שיקולי יעילות על-פני שיקולים של צדק".
