ראשי התאחדות חקלאי ישראל פתחו במסע הסברה בקרב חברי הכנסת בנושא חשיבות העובדים הזרים לחקלאות. מטרת מסע ההסברה היא להציג בפני חברי הכנסת בסדרה של פגישות אישיות את צרכי כוח האדם של החקלאים, שאינם יכולים לבוא על פתרונם באמצעות עובדים ישראלים בלבד.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יוסטה בלייר, אמר, שחלקים רחבים מבין מקבלי ההחלטות והציבור הרחב אינם מכירים מקרוב את המגזר החקלאי, ומעצבים את דעתם על-פי דיווחים שחלקם אינטרסנטיים או חד-צדדיים. לעיתים נדונים בערבוביה בעיית העובדים הזרים הלא חוקיים בערים והעובדים התאילנדים לחקלאות, למרות שאין ביניהם כל קשר. כתוצאה מכך נפגעים החקלאים הסובלים ממחסור חמור בעובדים.
לדברי בלייר, ההתאחדות מעונינת להעביר את המסר, כי העובדים הזרים בחקלאות נועדו להחליף בעיקר את הפלשתינים, שכניסתם לארץ מוגבלת כבר שנים רבות בשל הבעיות הביטחוניות. הם אינם נוטלים מקומות עבודה מישראלים, מסביר בלייר. להיפך, עובד זר יוצר מקומות עבודה חדשים לישראלים במפעלים המספקים תשומות לחקלאות ובענף השירותים.
בפגישות תועלה תביעת ההתאחדות למימוש החלטת הממשלה על אספקת 26 אלף עובדים זרים לחקלאות. לדברי חיים חדד, הממונה על תחום העובדים הזרים בהתאחדות, בניגוד להחלטת הממשלה יש בארץ 21 אלף עובדים זרים בלבד, וזאת בשל קשיים בירוקרטיים שמערימים הפקידים במשרדי הפנים והתמ"ת.
במפגשים עם חברי הכנסת יציגו ראשי ההתאחדות תוכנית לעידוד קליטה של עובדים ישראלים בחקלאות בענפים ואזורים בהם כן יכולים להיקלט ישראלים. על-פי התוכנית, יופנו כספי המסים, שמשלמים החקלאים על העסקת עובדים זרים, לצורך עידוד עבודת ישראלים בחקלאות ושדרוג הטכנולוגיות בחקלאות, כך שתצטצמם התלות בעובדים.
לדברי בלייר, מדינת ישראל מקבלת מדי שנה מאות מיליוני שקלים כתוצאה ממס המעסיקים והאגרות השונות שהוטלו על החקלאים המעסיקים עובדים זרים. מס זה הוטל במטרה לעודד מעבר לעובדים ישראלים, ולכן מן הראוי להשתמש בכספים כדי לסייע במימוש מטרה זו, ולא להעבירם ליעדים אחרים.
