רק לפני שבועיים, דיווחנו כאן על אפליה חמורה על-רקע עדתי בכניסה למועדון בקיבוץ רמות מנשה, אפליה שבגינה חוייב המועדון לפצות את הצעיר בסך 50 אלף שקלים. אולם, כעת מתברר שאין המדובר בתופעה חד-פעמית, כי אם בתופעה נפוצה למדי במועדונים שונים ברחבי הארץ.
הבשורה החיובית, שעולה מהסיפור היא, כי בתי המשפט נוקטים יד קשה כנגד המועדונים הנוקטים במדיניות גזענית פסולה ומחייבים אותם בתשלום פיצויים לנפגעים מהתנהגותם.
הפרשה הנוכחית החלה, כאשר צעיר בן 29, תושב חולון וסטודנט למשפטים ממוצא בוכרי בשם טוקוב, ביקש במסגרת בילוי משותף עם חברים, להיכנס ביום 6.5.05 בשעה 24:00 למועדון 'פרטיזן' בת"א, אשר בו נערכה אותה עת מסיבה על-ידי חברת דיגיטל רקורד. בכניסה ניצבה סלקטורית, אשר ניתבה את זרם הנכנסים. הסלקטורית הודיעה לטוקוב, כי אינו נמצא ברשימת המוזמנים ולכן סב על עקביו ויצא מן המקום.
ביום 11.5.05, התקשר טוקוב למוד הניסיון, אל המועדון והזמין מקום מראש, לאירוע של יום ה', 13.5.05 לעצמו ולעוד חמישה חברים. הזמנתו אושרה על-ידי בחור בשם מישה, כאשר טוקוב טורח להקליט את השיחה. ביום האירוע (13.5.05) הגיעו טוקוב וחבריו שוב אל המועדון, ושוב נבלמה כניסתם על-ידי הסלקטורית.
פנייה טלפונית שביצע התובע, ל'מישה', עובד החברה, שאישר את הזמנתו ביום 11.5.05, גם כן לא הועילה. מישה אמר לטוקוב, כי הזמנה מראש אינה מספקת, וכי יש לעמוד בתנאי נוסף של סלקציה בכניסה. טוקוב, פנה אל הסלקטורית וניסה לשכנעה כי אינו מהווה איום וכי הוא סטודנט למשפטים, אדם מכובד ומעורה בחברה, אך כל פניותיו נענו בשלילה.
בתצהיר שהגיש טוקוב לבית משפט השלום בת"א, בו הגיש תביעה נגד החברה, כתב טוקוב: "חשתי כי כבודי כבן אדם וכאזרח במדינת ישראל נפגע קשות וכן חשתי תחושה של זרות, ניכור ובושה. תחושה זו שידרה לי מסר קשה לפיו אני אזרח דחוי ואין לי מקום בחברה".
טוקוב דרש את הפיצוי המכסימלי המגיע לו לפי החוק למניעת אפליה בכניסה למקומות ציבוריים, העומד על סך 50 אלף שקלים.
דיגיטל רקורד, טענה בכתב הגנתה, כי אין סלקציה בכניסה למועדון. יחד עם זאת, מדובר במועדון שיש צורך לבצע אליו הזמנות מראש. החברה טענה, כי ביום 6.5.05, לא ביצע התובע הזמנה מראש, ולכן לא הוכנס למועדון. לפי תמליל השיחה, מיום 11.5.05 , התובע לא ביצע בסופו של דבר הזמנה, שכן ביקש לשבת על הבר, ונאמר לו כי לצורך ישיבה על הבר אין צורך בהזמנה מראש. לכן ביום 13.5.05, לא הופיעו התובע וחברו ברשימת המוזמנים ולכן לא אושרה כניסתם.
בנוסף, טענה החברה, כי הסלקציה שמתבצעת במועדון, אינה נהוגה מחמת טעמים של אפליה, כי אם לצורך מניעת כניסתם של גורמים שליליים כגון מסוממים ושיכורים לתחום המועדון.
השופטת, נועה גרוסמן, דחתה על הסף את גרסת החברה. "אינני מקבלת את עמדתה של הנתבעת, כי מדובר בסלקציה לגיטימית, אשר נועדה לבודד אלמנטים שליליים, מסוממים, שיכורים ומתפרעים", כתבה השופטת שהוסיפה, כי "התובע בעל חזות נורמטיבית, סטודנט למשפטים, אינו נראה כמי שנמנה על אחת משלושת קטגוריות הללו", לפיכך "אין מנוס מהמסקנה, כי התובע הופלה בכניסה למועדון, ללא סיבה סבירה".
השופטת קבעה, כי היות ובמהלך המשפט הוכח כי טוקוב עצמו אכן הופלה לרעה פעמיים, אך החברה אינה נוהגת כך באופן גורף, אין להטיל עליה את סכום הפיצוי המכסימלי. "אי לזאת, אני מחייבת את הנתבעת 2 [דיגיטל רקורד, מ.פ] לשלם לתובע כפיצוי בגין שני הארועים בהם לא הוכנס למועדון, סך כולל של 15,000 שקלים. סכום זה, כולל את כל ההוצאות ולרבות אגרת משפט ושכר טירחת עורך דין", נכתב בפסק הדין.
