היום לפני 124 שנה, ב-31 ביולי 1882, נוסדה המושבה ראשון לציון.
ראשון-לציון נוסדה על-ידי חובבי ציון וחברי תנועת ביל"ו, והיתה היישוב העברי הראשון בשפלת יהודה.
העיר החלה את דרכה כמושבה חקלאית. שמה ניתן לה על-פי הפסוק "ראשון לציון הנה הנם, ולירושלים מבשר אתן", ישעיהו מ"א 27.
המתיישבים סבלו מקשיים רבים, הן כאלו שנגרמו מפגעי טבע והן מחוסר ניסיון בחקלאות, עד שהגיע לעזרתם הברון אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד שהחליט לקחת את ראשון-לציון תחת חסותו. רוטשילד דאג כי כל אדמות המושבה יכוסו בכרמים.
הקמת היקבים בארץ הייתה גולת הכותרת של מפעלי התעשיה והיקב הגדול מכולם היה היקב בראשון לציון, שנחשב אז לשני בגודלו בעולם, והגדול ביותר במזרח התיכון. כך קמה המושבה השלישית בארץ ישראל (אחרי פתח תקוה וראש פינה).
בראשון חובר המנון 'התקווה' וכן נתפר הדגל הראשון.
עם השנים גדלה המושבה הקטנה והפכה לעיר גדולה, שמונה כיום קרוב ל-200 אלף נפש.
כיום, מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:
העיר הישנה, ממזרח לכביש 4. בחלק זה של העיר נמצא אזור התעשיה הישן הקרוי מב"ת (מסחר, בילוי, תעשיה) צפון, תחנת הרכבת, מחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא.
במערב ראשון, ממערב לכביש 4 נמצאים אזור התעשיה החדש, הקרוי מב"ת מערב ובו קניונים רבים. חלק זה גובל בים התיכון, ובשוליו נמצאים אגני החמצון של גוש דן.
