רבים בקרב בני 50 פלוס לוקים במחלת הדיכאון מסיבות שונות, שחלקן קשורות בפיזיולוגיה וחלקן בפסיכולוגיה - שכיחות הדיכאון בבני גיל הזהב בישראל מעל גיל 65 היא בין 15%-18%. כך מסר ד"ר אייזיק סולומיש, פסיכוגריאטר בכיר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומנהל המרכז לבריאות הנפש של הקשיש, בבית החולים "שער-מנשה".
לדבריו, "עם זאת, ידוע כי רק 50% מהסובלים מדיכאון מאובחנים על-ידי רופא משפחה, רק 50% מתוכם מקבלים טיפול ורק 25% מהם מקבלים טיפול נכון".
עוד עולה מתוך מחקר שנערך בנושא דיכאון בני הגיל השלישי, כי כשני שליש סובלים מתופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון, וחצי מהם סובלים מתופעות לוואי קשות, כאשר בין תופעות הלוואי השכיחות הן: בעיות הקשורות במערכת העיכול (בחילות, עצירות, חוסר תאבון, כאבים בקיבה, יובש בפה); כאבי ראש; הפרעות שינה ועוד.
המודעות לקיומן של מחלות נפשיות בגיל השלישי תפסה תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה, עם היווצרותו של דור ה"בייבי בום", שהמשתייכים אליו הם היום בני 60 לערך. אותם אנשים ידועים כבעלי נטייה למחלות נפשיות - דיכאון והפרעות אישיות אחרות, שנוצרו ככל הנראה בגלל צירוף של נסיבות חיצוניות.
גם בישראל, אחוז בני הגיל השלישי מאוד גבוה ותרמו לכך סיבות שונות, כמו למשל העליות השונות, שבהן הגיעו הרבה מבוגרים. אוכלוסיה זו סובלת לרוב מקשיי הסתגלות, קשיי שפה, שינוי הרגלים, ירידה בסטטוס וכדומה, מה שעלול עוד יותר להשפיע עליהם ללקות בדיכאון.
תרופות נוגדות דיכאון
- תרופות מסוג SSRI - נחשבות לתרופות מהדור הישן. יתרונן: הן סלקטיביות באופן יחסי לתרופות הטריציקליות ומשפיעות על נוירוטרנסמיטר אחד בלבד (סרוטונין), לעומת השפעה על ריבוי נוירוטרנסמיטרים - גם כאלה שאין כוונה להשפיע עליהם.
לדברי ד"ר סולומיש, תרופות אלו הן שהביאו למהפכה במודעות בכל הקשור לתרופות נוגדות דיכאון, אולם, בהדרגה התגלה כי על אף יעילותן היחסית, הן גורמות לתופעות לוואי קשות, דוגמת שינויים בתיאבון, עלייה במשקל והשמנה, בעיות במערכת העיכול (בחילות, הקאות, כאבי בטן) ובעיות בתפקוד המיני.
"תופעות הלוואי חזקות במיוחד בקרב אוכלוסיית הקשישים, אשר רגישים יותר לתרופות וסובלים יותר מבעיות של פגיעה בזיכרון עד כדי אשפוז, עצירת שתן וכדומה", הוסיף ד"ר סולומיש.
- התרופות מסוג SNRI - הן תרופות מהדור החדש. אלו כוללות את היתרונות של התרופות הטריציקליות, אך הן משופרות בכך שהן סלקטיביות מחד, ובעלות השפעה רחבה יותר מאידך. בין תרופות אלו ניתן למצוא את איקסל, אפקסור ורמירון.
לדברי ד"ר סולומיש, בכל הקשור לדיכאון בקשישים, ישנה חשיבות לשמירה על איזון של התרופה: "איקסל, מבחינה זו, היא תרופה אידיאלית לאוכלוסיה זו, כיוון שהיא מחד המאוזנת ביותר ונטילתה אינה בעלת השפעה סדטיבית חזקה (לא גורמת לעייפות ורצון לנמנם), ולכן מסכנת פחות את בני הגיל השלישי, הנוטים יותר ליפול וסובלים מאוסטאופורוזיס העלול לגרום להיווצרות שברים בקלות יתר. מאידך - התרופה אינה מעוררת, מה שחשוב גם הוא בקשישים כיוון שהם נוטים פעמים רבות לסבול מחוסר שקט ומחרדות, כאשר ערנות יתר רק מעצימה תחושות אלו".
