פוטנציאל הגדילה של השיער שיש לנו נקבע באופן תורשתי. נשים מקבוצות אתניות מסויימות נוטות להיות בעלות כמות מרובה יותר של שיער גוף מאחרות. אך מצבים רפואיים מסויימים ותרופות יכולים גם הם לגרום לגדילה מוגזמת של שיער (שעירות יתר).
לנשים הסובלות משעירות יתר יש שיער עבה ולעיתים קרובות כהה על פניהן, כמו גם על החזה הבטן והגב. שעירות יתר יכולה לנבוע מכל מצב המעלה את הרמות הנורמליות של הורמונים זכריים אצל נשים. מצבים אלו בדרך כלל קשורים לסימנים ותסמינים אחרים, כמו אי סדירות של המחזור, ועלולים לכלול גם:
- תסמונת שחלות פוליציסטיות (מכילות ציסטות רבות).
- היפרפלזיה מולדת של האדרנל (אי סדירות בפעילות האדרנל).
- גידולים בשחלה או בבלוטת יותרת הכליה המייצרים אנדרוגן (הורמון מין זכרי).
- תסמונת קושינג (תסמונת הנובעת מכמות עודפת של הורמונים קורטיקוסטרואידיים בגוף).
שעירות יתר יכולה לנבוע גם מזקיקי שיער הרגישים יתר על המידה להורמוני המין הזכרי. רופאים מתייחסים לזה כשעירות יתר אידיופתית (שסיבתה אינה ידועה). אבחון זה נעשה כאשר אישה סובלת מעודף שיער על הפנים, אך היא בעלת רמות נורמליות של הורמוני מין זכריים, לא סובלת מאי סדירות של המחזור ולא ממצבים אחרים שעשויים לתרום לגדילת השיער המוגזמת.
בנוסף, תרופות מסויימות עלולות לגרום גם הן לשעירות יתר. אלו כוללות גלולות למניעת הריון, הורמונים וסטרואידים אנבוליים (של תהליך בניית הרקמות).
נשים עשויות לפתח גם שיעור יתר בפנים שאינו נובע משינויים בהורמונים הזכריים. שיער מיותר זה לעיתים קרובות עדין ורך. תרופות מסויימות, כמו פניטואין (Dilantin) ומינוקסידיל (Rogaine) ומצבים רפואיים, כמו אנורקסיה נרבוזה, עלולים לגרום לשעירות יתר גם כן.
מומלץ לפנות לרופא במקרים שבהם מופיעה עלייה פתאומית בכמות השיער על הגוף או הפנים, במיוחד אם היא מלווה במחזור לא סדיר.