הבעיה הגדולה הבאה של אוקראינה היא בכוח אדם

עם סיום הקרב בקונגרס, פקידים בממשל אומרים שכעת תשומת הלב תוקדש לצרכיה המיידיים של אוקראינה ובהם גיוס חיילים נוספים. הפרלמנט האוקראיני אישר צעדים להרחבת הגיוס, כולל הורדת גיל המינימום מ-27 ל-25. ממשלתו של ולדימיר זלנסקי גם ביקשה ממדינות אירופה לעודד מיליוני פליטים בבני הגיוס לשוב לארצם. אם בעיית הגיוס לא תיפתר, מזהירים מומחים אמריקנים, התועלת מחבילת הסיוע תהיה מוגבלת.

קייב אינה אומרת לכמה חיילים נוספים תזדקק בשנתיים הקרובות; הרמטכ"ל הקודם דיבר על חצי מיליון ויורשו אומר שהמספר נמוך יותר. אבל בכל מקרה מדובר בסיכון פוליטי לגבי זלנסקי, החייב לגייס מספר מספיק של חיילים כדי לבלום את רוסיה – בלא לסדוק את האחדות הלאומית, המצויה ממילא תחת לחצים לאחר שנתיים של שפיכות דמים.

מחוקק אוקראיני אמר לפוסט, כי הוא סבור שהנתון שמסר זלנסקי לפני חודשיים – ולפיו 31,000 חיילים נהרגו מאז הפלישה – מוטה כלפי מטה. קייב סירבה לחשוף את נתוני האבידות, אך ההנחה היא שהמספרים גבוהים יותר ואינם מתפרסמים כדי שלא לפגוע בגיוס, שכאמור ממילא נתקל בקשיים. לצד זאת טען המחוקק, כי אוקראינה טרם הגיע לקו האדום וכי עליה אכן לאזן בין צורכי הצבא לבין יתר האילוצים. לדבריו, הקשיים בגיוס נובעים בין היתר מחוסר בהירות לגבי אורך השירות הקרבי, התשלום הנמוך והחשש שמשפחות הנפגעים לא יזכו לטיפול הולם.

ביטוי נוסף לקשיי הגיוס הוא ההאטה בתוכנית האימונים האמריקנית לחיילים האוקראינים, המתבצעים באירופה: החטיבה האחרונה קיבלה הכשרה בגרמניה בינואר-פברואר. גם בעלות בריתה העיקריות של קייב ביבשת מודאגות ממצב כוח האדם. הנספח הצבאי של פולין בוושינגטון, כריסטוף נולברט, אמר שהנשק הטרי יוביל להצלחות מול הצבא הרוסי התשוש והבלתי-מאומן, אך הוסיף שהגורם המכריע ביותר יהיה יכולתה של אוקראינה לרענן את כוחותיה.

רוסיה הגבירה בחודשים האחרונים את ייצור הנשק, ובוושינגטון אומרים שכוחותיה פחות גרועים מאשר בעבר ומצליחים להסתגל לשדה הקרב. לדברי פקידים אמריקנים, יש לבנות את ההגנה האוקראינית מפני מתקפה רוסיה צפויה, טוב יותר מכפי שנעשה בשנה האחרונה. הם מקווים שהמוקשים נגד טנקים ואדם, הכלולים בחבילת הסיוע, יסייעו בכך.