The Sternbuch Family Trust מהעיר וינה תובעת 48 מיליון שקל מיעקב שימל, בן למשפחה ידועה בניו-יורק, בטענה לתרמית ארוכה סביב השקעות באפריקה. התביעה הוגשה (5.5.24) לבית המשפט המחוזי בירושלים.
בתביעה נאמר כי שימל פנה לקרן בשנת 2011 על-רקע היכרות קודמת בקהילה היהודית בניו-יורק, ועל בסיס "מעמדו וקשריו בקהילה היהודית הפזורה ברחבי העולם" הציע לה להשקיע באמצעותו בפרויקטים באפריקה, תוך שהוא מציג בפניה קשרים אישיים שיש לו ביבשת והמאפשרים לו "גישה ייחודית" לאותן השקעות. הללו אמורות היו להתבצע באמצעות קרן ההשקעות Beyond Africa Fund אותה הקים שימל בגיברלטר. השקעותיה של קרן שטרנבוך - 13.4 מיליון דולר - הועברו לקרן בגיברלטר, ומשם - כמעט מיד - לשלוש חברות שנשלטו בידי שותפו של שימל, אנדרו גרובס, ונסחרו בבורסת AIM בלונדון (הבורסה המשנית והנתונה לפיקוח חלקי בלבד). קרן שטרנבוך אומרת כי בסך-הכל הושקעו בקרן בגיברלטר 30 מיליון דולר, מתוכם הועברו 25 מיליון דולר לחברות של גרובס.
לדברי הקרן, החברות של גרובס הוקמו במקומות המעניקים חשאיות כגון איי הבתולה ואיי גרנזי, והוצגו ככאלה העוסקות בפרויקטים בתחומי המשאבים והסחורות ברחבי אפריקה. אולם, זמן מה לאחר העברת הכספים אליהן, החלה פעילותן לדעוך; בשנת 2016 נסגרה הקרן ושתיים מן החברות מחקו את מניותיהן מן המסחר. הן חדלו לעמוד בקשר עם המשקיעים ונעלמו, כאשר כל נכסיהן נותרו ברשותן. הקרן טוענת, כי הן הבריחו את נכסיהן לחברות אחרות הנשלטות בידי אנשי אמונו של גרובס. בשנים 2018-2016 דרשו המשקיעים משימל לקבל מידע על החברות הפרטיות של גרובס, אך הוא מסר לאחר זמן רב מידע חלקי בלבד.
עוד אומרת הקרן, כי רק ב-2020 גילתה ששימל או משפחתו היו בעלי החזקות משמעותיות לפחות באחת מבין החברות של גרובס (Sable Mining) בהן השקיע 20 מיליון דולר מהכספים שהועברו לגיברלטר. בכך הוא היה נתון בניגוד עניינים חמור, אומרת הקרן, הטוענת שיש אפשרות ממשית שהוא אכן ניצל מצב זה כדי לשלשל לכיסו מיליוני דולרים מכספיה. לאחר שנחשפה עובדה זו, ניתק שימל את הקשר איתה ומצא מקלט בישראל. בדיקה של הקרן העלתה, כי לשימל אין נכסים בארץ - בעוד על שמה של רעייתו, ורד שימל (שנשאה תפקיד בחברת Africa Advisers שהקים כחלק מהתרמית הנטענת), רשומים נכסי יוקרה בשכונה הגרמנית בירושלים שנרכשו בעשרות מיליוני שקלים במקביל למעשים הפסולים.
הקרן טוענת, כי בדיעבד יש להסיק, שהקרן בגיברלטר הייתה רק כלי משפטי לביצוע התרמית. פעולותיו של שימל התמצו בהעברת הכספים לגרובס והוא הסתיר מן הקרן את המידע שהיה ברשותו על השקעותיה בחברות אלו. בין היתר, הוא הסתיר ממנה מידע שלילי שהתפרסם לגבי גרובס, לרבות טענות לתשלומי שוחד ופעולות פסולות, אשר אילצו את גרובס למחוק את החברות מהבורסה. לדבריה, אין מנוס מן הקביעה ששימל הונה אותה מלכתחילה ולכן עליו להשיב לה את הכספים שאיבדה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
אופיר צברי ונאור וקנין, וטרם הוגש כתב הגנה.
