סין הזהירה את טיוואן שלא לעשות שינויים בחוקה ולמעשה שלא לפעול למען השגת עצמאות. שינוי החוקה הוא צעד שסין רואה בו הצהרת עצמאות רשמית של האי שלטענתה הוא חלק ממנה.
מפלגת השלטון הדמוקרטית הפרוגרסיבית של הנשיא צ'ן שוי-ביאן בוחנת בימים אלה שינויים בחוקה, במסגרתם ישונה שמו של האי ל"רפובליקה של טיוואן" ויגדירו את הטריטוריה הלאומית שלו. בסין מתנגדים לכך, כאמור. דובר מטען המשרד לענייני טיוואן אמר במסיבת עיתונאים, כי "לעולם לא נסבול את הניסיון לחתור לעצמאות על-ידי שינוי החוקה".
בבייג'ין טענו כבר בעבר, כי העויינות כלפי טיוואן, בה כאמור רואה סין חלק מהטריטוריה שלה, יכולה להסתיים אם זו האחרונה תקבל את העובדה, כי היא "חלק מסין ותפסיק את הפעילות הבדלנית שלה".
בשנות התשעים החלה דמוקרטיזציה בשלטון בטיוואן אשר חיזקה את התומכים בשלטון עצמאי ובהיפרדות מסין. סין איימה כי תפלוש לטיוואן במידה וזו אכן תעשה ניסיונות להיפרדות וקבלת עצמאות אך עד כה, נשמר הסטטוס-קוו. למרות זאת - מוכרת טיוואן כישות אוטונומית בארגונים בינ"ל רבים (בארגון הסחר העולמי, בוועד האולימפי הבינלאומי ובארגונים בינלאומיים אחרים). רוב המדינות אינן מחזיקות שגרירויות בטיוואן אולם מקיימות עמה קשרים מסחריים.
ארה"ב תומכת בטיוואן ומספקת לה הגנה של כוחות צבא אשר מרוכזים במיצר שמפריד בינה לבין סין העממית. עם זאת, אין ארה"ב תומכת בקבלת עצמאות. בחודש אוקטובר אמר מזכיר המדינה האמריקני, קולין פאוול, כי הטיוואנים "יכולים לצאת בהצהרות... אבל המדיניות שלנו ברורה. יש רק סין אחת. טיוואן אינה עצמאית. היא אינה נהנית מריבונות כאומה, וזו נשארת המדיניות שלנו, המדיניות הנחושה שלנו".
המחלוקת על הגדרת הסטטוס של טיוואן היא, אפוא, אחד מהמחסומים הגדולים ביותר העומדים בדרכן של שיחות השלום בין טיוואן וסין, מאז מלחמת האזרחים ב- 1949. למרות דבריו, ריצה פאוול את הטיוואנים כשאמר כי בניית הטילים של סין מהווה איום על האי. בטיוואן טוענים, כי סין מכוונת כ- 600 טילים על האי. כל זאת יצר מתח ואי-יציבות באזור. לדבריו של פאוול, המתח הביא את טיוואן ללחוץ על קבלת אמצעי לחימה נוספים והוא אף הגן על המכירה של נשק להגנה עצמאית לטיוואן.
