יצחק שאלתיאל, יהלומן מרמת גן, טס בחודש ספטמבר אשתקד לארה"ב לרגל עסקים. איתרע מזלו וטיסת אל-על התעכבה במשך 12 שעות והסבה לו נזק כלכלי ומורת רוח.
שאלתיאל תבע את חברת אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 17,800 שקל.
לדבריו, למרות שהטיסה נקבעה לחצות, אל-על עדכנה מדי פעם שיחול עיכוב של שעה או שעתיים, "ולכן נשארנו בנתב"ג". בסופו של דבר העיכוב נמשך 12 שעות ושאלתיאל שיש לו פרוטזה ברגל סבל מכאבים.
לטענתו, טיסתו היתה מתוכננת לפרטי פרטים. הוא אמור היה לעבוד יום שלם בשיקאגו ולהגיע לפגישות מתוכננת מראש, ובלילה לטוס לללוס אנג'לס."הפגישות בשיקאגו לא התקיימו ונגרם לי נזק כספי קשה. המוניטין שלי כאדם שעומד בהתחייבויותיו נפגע".
שאלתיאל הוסיף שבנוסף לכל הצרות הוא נחבל בטיסה וקיבל טיפול רפואי בארה"ב. לדבריו, עורך דינו פנה במכתב לאל-על וזו הציעה פיצוי "מעליב" בסך 100 דולר, "שלא מתייחס לאירוע ולנזק האמיתי שנגרם לי בפועל".
בכתב ההגנה טענה אל-על שהטיסה מתל אביב לניו-יורק איחרה ב- 8 שעות עקב תקלה טכנית. "שינויים בביצוע לוח זמני טיסות מחמת סיבות טכניות, שאינן בשליטת חברת התעופה, הם תופעה אפשרית וקיימת בתעשיית התעופה האזרחית ואין להטיל על הנתבעת אחריות בשל התקלה".
אל-על הפנתה לסעיף 20 באמנת ורשה: "לא ישא המוביל באחריות אם יוכח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היתה בידיו או בידיהם כל אפשרות לנקוט בהם".
לטענת אל-על, הגורמים המקצועיים עשו ככל יכולתם לתקן את התקלה, והקפידו על בטיחות הנוסעים וצמצום הנזק. אל-על הוסיפה ששאלתיאל לא צרף אסמכתאות להוכחת נזק כתוצאה מהנפילה, "והטענה הופיעה לראשונה בכתב התביעה".
בדיון בפני השופט אבי פרוג, אמרה נציגת אל-על: "העיכוב נוצר עקב תקלה שהתגלתה כשהנוסעים היו במטוס. מעבר לבדיקות תקופתיות מתגלות לפעמים תקלות טכניות ואז תיקון המטוס, מן הסתם, קודם לעמידה בזמנים".
התובע תהה מצידו: "מדוע חברה כמו אל-על לא יכולה לבדוק מטוס שעה או שעתיים לפני שהנוסעים עלו עליו?".
לבסוף, בהמלצת בית המשפט, הוסכם שלסיום סופי ומוחלט של התביעה, אל-על תמסור לשאלתיאל שוברי זיכוי בסך של 400 דולר. בית המשפט העניק תוקף של פסק דין להסכמה.