מרכז מפלגת העבודה יתכנס היום (א', 29.10.06) להכריע בשאלה שתשפיע בעיקר על ראיית הציבור את מפלגת העבודה לחודשים הקרובים. חברי המרכז יתבקשו להכריע האם חברי הסיעה יישבו מסביב לאותו שולחן ממשלה יחד עם אביגדור ליברמן והאם ירימו ידם בעד הקואליציה יחד עם חברי סיעת ישראל ביתנו.
הכרעת המרכז תשפיע גם על תפקידו של יו"ר המפלגה, עמיר פרץ, שמכהן כשר ביטחון, וישנה אפשרות שמחר בערב, עובדה זו תשתנה. בסוכות, אירח ראש הממשלה אהוד אולמרט את שר הביטחון שלו בסוכתו. גם אז, כמו בהזדמנויות קודמות, הכריז פרץ כי הוא ומפלגתו לא יישבו בממשלה עם ישראל ביתנו. היום, יבקש פרץ מחבריו להשאיר את המפלגה בממשלה.
חברים רבים במפלגה תומכים בהכרזותיו הקודמות של פרץ, אך בניגוד אליו, הם עדיין מתעקשים כי לעבודה אין מה לחפש בממשלה שבין חבריה נמנים חברי סיעת ישראל ביתנו. בין אלה אפשר למצוא את ח"כ דני יתום, שהקים השבוע מטה, שנועד לשכנע את חברי מפלגתו שלא להצביע בעד הישארות המפלגה בממשלה. גם חברי הכנסת נדיה חילו וראלב מג'אדלה תומכים בכך, בעיקר כנציגי המגזר הערבי.
השרים: רק מהממשלה אפשר להשפיע
מתנגד נחרץ נוסף הוא השר אופיר פינס שיצביע נגד ישיבה בממשלה עם ליברמן. בסדרת ראיונות שנתן שבוע שעבר לאמצעי התקשורת השונים, הבהיר היטב כי יפעל בכל כוחו כדי שלא לאפשר את ישיבת העבודה עם ישראל ביתנו. גם ח"כ שלי יחימוביץ' תומכת ביציאה מהממשלה כמו גם יורם מרציאנו שאמר השבוע כי אינו מתנגד לאנשים בישראל ביתנו אלא לדרך אותה הם מייצגים.
מן העבר השני נמצאים השרים. יצחק הרצוג, בנימין בן-אליעזר ושלום שמחון פועלים ללא לאות בימים האחרונים בקרב חברי המרכז לשכנעם לתמוך בהמשך ישיבתה של המפלגה בממשלה. לדעתם, אסור להפקיר, כהגדרתם, את הקואליציה לאנשי הימין שבישראל ביתנו כאשר ממשלה ללא העבודה מסוכנת למדינת ישראל. בנוסף, הם טוענים כי הדרך היחידה בה ניתן להשפיע היא בישיבה בממשלה. כך למשל התבטא אתמול (שבת) השר בן-אליעזר בביקור ביישובים הערבים בצפון הארץ .
שני שרים נוספים התומכים בהישארות בממשלה הם איתן כבל ויולי תמיר. מזכ"ל המפלגה, כבל, מתלבט לא מעט ימים לגבי השאלה האם כדאי להישאר בממשלה. מחר, יצביע בעד ההישארות משום שלדעתו, כדעתו של פואד, על העבודה להישאר בממשלה כדי להשפיע.
עדיף להגיע לפריימריז מעמדת השר
לא ברור כרגע מה הם יחסי הכוחות בין חברי המרכז, אך ניתן להגדיר את המאבק בתוך העבודה כהורדת ידיים בין השרים, למעט פינס, ובין חברי הכנסת. אפשר רק לשער שחברי סיעת העבודה לא שוכחים את הפריימריז שאמור להיערך באמצע שנת 2007, וכמובן שתמיד עדיף להגיע לפריימריז מעמדת הכוח שבכיסא השר מאשר מלשכת חבר הכנסת הלוחם בקואליציה מספסלי האופוזיציה הקרים.
משתנה נוסף שיש לקחת בחשבון הוא החלטת סיעת הגמלאים להתנגד לכניסת ישראל ביתנו לממשלה. למרות הזיגזגים הרבים שעשו שרי הגמלאים והתחושה כי הם רוקדים לצלילי חלילו של ראש הממשלה, איחוד כוחות ביניהם ובין העבודה יכול להביא למחשבה שנייה ושלישית לגבי כניסתה של ישראל ביתנו מצידו של ראש הממשלה שלא ירצה לאבד שני ציפורים כעבודה וכגמלאים במכה אחת.
בכל מקרה, כל העיניים יופנו מחר למרכז מפלגת העבודה שאם יאשר את רצונם של השרים, יפנה את הדרך למאבק הבא. ח"כ אפרים סנה, שאמור להתמנות לסגן שר הביטחון, יפנה את כיסא יו"ר הסיעה. כרגע ידוע, כי ח"כ מרציאנו מבקש את התפקיד החשוב, אך ניתן להניח כי לא רק הוא. שמח במפלגת העבודה.
