התנועה למען איכות השלטון בישראל קוראת ליועמ"ש, מני מזוז, ולמ"מ שר המשפטים, מאיר שטרית, לפעול לבדיקה חיצונית של נסיבות אי גילוי והאזנות סתר בפרשת חיים רמון. כמו כן, קוראת התנועה לפעול לחקירה של חשדות לפלילים, ככל שחשדות פליליים עולים בעניין אי הגילוי.

בשם התנועה, פנה היום עו"ד דניאל קירס במכתב אל היועמ"ש ואל מ"מ שר המשפטים, זאת בעקבות הפרסום היום בעיתונות הארצית, לפיו לאחר שפרקליטה הודיעה בשני מכתבים לעורך דינו של השר רמון כי לא בוצעו האזנות סתר, הודתה הפרקליטות כי אכן בוצעו האזנות סתר. בעיתונות פורסמה הבחנה שהציעה הפרקליטות, לפיה ההאזנות בוצעו במסגרת חקירת חשד לשיבוש הליכי חקירה ולא כחלק מהחקירה נגד רמון.

"אולם", נמסר מהתנועה לאיכות השלטון, "לאור הרגישות החוקתית הכרוכה בזכות לעיון בחומר חקירה ובנושא האזנות סתר, קם צורך ברור לבדיקה חיצונית של נסיבות אי גילוי האזנות הסתר בפרשת רמון".

מהתנועה נמסר עוד, כי "נוכח הפגיעה שהרשעה בפלילים יכולה להשית על הזכויות החוקתיות הבסיסיות של הפרט לחירות, לכבוד, לשם טוב וכד', ישנה חשיבות עליונה לזכותו של נאשם לעיון בחומר חקירה - זכות הנגזרת מזכותו לאפשרות להכין הגנה כראוי.
בניגוד לכאורה לעמדתה המיוחסת של הפרקליטות, למונח 'חומר חקירה', יש לתת פירוש רחב, הכולל אף חומר ראייתי שיש לו קשר עקיף ליריעה הנפרסת במסגרת משפטו של הנאשם. פסיקה על-פי בית המשפט העליון לפיה אין בעובדה שמדובר בחומר שנגבה נגד אדם אחר כדי לקבוע שלא מדובר בחומר חקירה שהנאשם זכאי לעיין בו.
כך, אף אם נצא מההנחה כי ההאזנות נעשו לשם בירור חשדות לשיבוש הליכי משפט נגד אדם אחר, ברור לכאורה כי מדובר ב'בחומר חקירה' לעניין החקירה נגד השר רמון. על כן, נראה כי הפרקליטות היתה חייבת להודיע כי יש האזנות סתר".

התנועה מציינת במכתבה כי: "לכל הפחות, אפילו אם הפרקליטות הגיעה מסקנה שלא מדובר בחומר חקירה לעניין השר רמון, הרי לאור הפסיקה הנזכרת, ברור לחלוטין שהיה מצופה ממנה לגלות לשר רמון כי בוצעו האזנות סתר, אך כי לדעת הפרקליטות לא מדובר בחומר חקירה לעניין זכותו לעיון. כך, לפחות, לא היתה נשללת ממנו האפשרות לקבל הכרעה שיפוטית בנושא".

לטענת התנועה לאיכות השלטון, נראה כי הפרקליטות יודעת כי מדובר בתקלה. "הרי אם היא היתה כה משוכנעת כי לא מדובר בחומר חקירה לעניין זכותו של רמון לעיין, מדוע קפצה לאחר מכן והציעה הבהרות?" כמו כן, מעלה התנועה במכתבה את השאלה המדאיגה: באלו מקרים נוספים עונות רשויות המדינה כי אין האזנות סתר, כאשר בעצם יש ויש?

התנועה סבורה, כי יש צורך לערוך בדיקה יסודית של הפרשה על-ידי גורם חיצוני, וכמו כן, קיים צורך לחקור חשדות פליליים העולים מבדיקת אי הגילוי, ככל שיועלו בבדיקה (או בכלל).

"החשיבות לברר אם מדובר בטעות או במעשה מכוון מתחדדת עוד יותר, לאור העובדה שמדובר בכתב אישום שמשמעו העברת שר בממשלת ישראל מכהונתו", נמסר.