"פינוי הזיהום מנחל הקישון - תנאי הכרחי לשיקומו"

רשות נחל הקישון סיימה סקר לקביעת המזהמים בקרקעית נחל הקישון. הסקר נועד, בין היתר, לבחון את כמות הזיהום והשפעת החומרים שהצטברו בקרקעית הנחל במהלך השנים, בהם הזרימה התעשיה שפכים לנחל.

מרשות נחל הקישון נמסר, כי "נחל הקישון סבל שנים רבות מזיהום תעשייתי כבד וכתוצאה מכך הצטברו בקרקעיתו חומרים רעילים מקבוצות שונות כגון: מתכות כבדות, חומרים אורגניים ותוצרי נפט. זיהום קרקעית הנחל פגע ופוגם בשיקום המערכת האקולוגית ואף מונע מהציבור פעילות של פנאי, נופש ושייט באפיק הנחל ובסביבתו הקרובה".

ב-29 בנובמבר 2001, אישרה ממשלת ישראל את "תוכנית האב לשיקום נחל הקישון". בהחלטה נאמר, בין היתר, כי "יש לבצע חפירה, שאיבה, פינוי וטיפול בבוצת קרקעית הנחל המזוהמת".

לאור זאת, הקימה רשות נחל הקישון ועדת מומחים שתפקידה לבחון בצורה מקיפה את כל האספקטים הקשורים לטיהור קרקעית הנחל ולקבוע את הפעולות אותן יש לבצע למען שיקומו. בוועדה חברים מומחים מטעם הטכניון, אנשי מקצוע מטעם הרשות ומטעם המשרד להגנת הסביבה ורשות הניקוז קישון.

בשלב הראשון הוחלט על ביצוע קידוחים בקרקעית הנחל, על-מנת שניתן יהיה בין היתר להעריך, לאפיין ולתחם את כמות המזהמים שהצטברו בה במהלך השנים וסוגיהם ולגזור מכך את תוכנית השיקום. ועדת המומחים קבעה את מיקום הקידוחים ופירוט האנליזות הכימיות הדרושות ועם תום ביצוע עבודות הקידוח דנה בממצאי הקידוחים וקבעה קריטריונים להערכת הזיהום.

מרשות נחל הקישון מסרו, כי הפרויקט בוצע בחודשים מאי-אוקטובר 2006. במהלך העבודה בוצעו 20 קידוחים לעומק הנע בין 8-11 מטר לעומק קרקעית הנחל. מקידוחים אלה הוצאו 228 דוגמאות ששימשו לביצוע כ-1,160 אנליזות כימיות. האנליזות הכימיות בוצעו במעבדות מוסמכות על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, ניטלו ונשלחו על-פי נהלי דיגום ושימור דוגמאות המקובלות בעולם. סה"כ עלות הפרויקט: כ-650,000 שקלים.

"לטהר את קרקעית הנחל"

הממצאים עיקריים והחלטות הוועדה מצביעות על-כך שקרקעית הנחל מזוהמת בעיקר בנגזרי דלק שמקורם בעיבוד נפט וכן במתכות כבדות, זיהום הקרקעית מצוי לפחות לאורך שבעת הק"מ שנבדקו במורד הנחל, אולם הוא בעל אופי שונה ועומק שונה ממקום למקום. כמו-כן, נמצאה שכבה ברורה ואופיינית לזיהומי תוצרי נפט, בעומק ממוצע של כ-2.5 מטר בקרקעית.

ועדת המומחים בחנה את הקריטריונים המקובלים בארץ ובעולם לבחינת זיהומים וקבעה את הקריטריונים הרלוונטיים לנחל הקישון. כמו-כן, השוותה את הנתונים שהתקבלו מהאנליזות לקריטריונים שקבעה והגיעה למסקנה כי נגזרי הדלק נמצאים בעומק ממוצע של 2.5 מטר מהקרקעית ואילו המתכות הכבדות נמצאו בעיקר בחלק העליון של קרקעית הנחל.

הוועדה העלתה, כי יש לטהר את קרקעית הנחל על-פי הפרופיל שנמצא. הוצאת הבוצה תבוצע בהתאם לתוכנית שימור ושיקום אקולוגי ונופי. סך כל כמות הקרקעית להוצאה וטיפול מוערכת בכ-400,000 מ"ק. הדיון לבחירת הטכנולוגיה המתאימה לטיפול בבוצה ייערך בזמן הקרוב. לפני פחות משבוע הציגה ועדת המומחים לשר להגנת הסביבה, ח"כ גדעון עזרא, ולהנהלת המשרד את הממצאים.

שרון נסים, מנהלת רשות נחל הקישון וחברה בצוות המומחים, ציינה כי "פינוי הזיהום מקרקעית נחל הקישון הינו תנאי הכרחי לשיקום הנחל, על-מנת שיוכל לשמש לפעילות פנאי ונופש ולהשיבו לידי הציבור כנחל חי. הצורך בניקוי נחל הקישון וקרקעיתו הינו חלק מתוכנית האב לשיקום הנחל ונתמך במספר החלטות ממשלה".