|
[צילום: רשות שדות התעופה]
|
|
|
|
|
דוד שם טוב מרמת-גן ואברהם בוטובסקי מתל-אביב רכשו בחודש יוני אשתקד שני כרטיסי טיסה, במחלקת עסקים של אל על, מהונג קונג ארצה.
לטענתם, הדום הרגליים, בשני המושבים, היה שבור ולא אפשר מצב שכיבה. "ניסיונות הדיילות לתקנם לא הועילו. לבסוף הוצע רעיון "מקורי" קרטון בייגלה ריק שהונח מתחת לרגליים כתחליף להדום השבור".
בחודש יולי אשתקד תבעו השניים את חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב בסכום של 17,800 שקל.
לטענתם, כל אחד מהם שילם עבור כרטיסי הטיסה, הלוך ושוב, סך של 3,613 דולר, "ושבנו ארצה מרוטים מעייפות, ללא שינה כעוסים וממורמרים". התובעים התרעמו ששילמו עבור טיסה, שנמשכה 12 שעות, במיטב כספם וציפו לנוח במהלכה כדי שעם חזרתם ארצה ישובו מיידית לעבודה - לשווא.
התובעים הוסיפו שביקשו לעבור למחלקה ראשונה, בה היו מושבים ריקים, ונתקלו בסירוב. "הופנינו למחלקת תיירות, מה שנראה כפיתרון לא הוגן ולא ונכון". השניים הדגישו שסירבו להצעת פיצוי סמלית של אל על משום שלא כיסתה את הנזק ועוגמת הנפש שנגרמה להם. "אנחנו זכאים לכל הפחות להפרש שבין מחיר הטיסה במחלקת עסקים למחיר בחלקת תיירים".
בכתב ההגנה טענה אל על שנוסעים צריכים לגלות הבנה לתקלות טכניות שעלולות להתרחש למרות חוסר הנעימות. "במקרה הנדון התקלות התרחשו לאחר המראת המטוס דבר שמנע מעובדינו לפתור את התקלה".
לדבריה, התקלה בהדום של אברהם בוטובסקי נפתרה מייד לאחר התערבות הדיילות והוצע לו פיצוי, "יפה והוגן של 500 נקודות ולדוד שם טוב הוצע 500 דולר פיצוי". אל על התרעמה שהתביעה קנטרנית, שולית וחסרת שחר.
אל על הדגישה שהדום לא נשבר ובסך הכול לא ניתן היה להפעילו. "ריפדנו את מקום מושב הרגליים של שם טוב שיוכל להניח את רגליו ולנוח בטיסה". לטענתה, הנהלים אוסרים מעבר ממחלקת עסקים למחלקה ראשונה.
אל על התרעמה שסכום התביעה, תקרת הגג בבית המשפט לתביעות קטנות, מוגזם ובלתי סביר. "תקלות מהסוג הנדון יכול שתתרחשנה ואין ביכולתנו לצפותן קודם לכן או להביא לפתרונן במהלך הטיסה".
בדיון בפני השופטת יעל אילני שהתקיים בחודש אוקטובר אשתקד הצדדים התפשרו מבלי להודות באחריות ולפנים משורת הדין, ומטעמים של יחסי לקוחות, הוחלט שאל על תעניק לכל אחד מהתובעים שוברי זיכוי על סך 3,500 שקל. בית המשפט העניק להסכם הפשרה תוקף של פסק דין.